ולמה לא תחזרי?

אני יכולה לעזור לך איכשהוא?

פה באישי אם תרצי

אבל עזבתי אותה מכל מיני סיבות ועברתי פשוט למקום אחר וזה היה בסוף שביעית

תכלס אני מאוד שמח שעברתי

אם את רוצה לשאול שאלות באישי עד כמה שאני יוכל לעזור

שכדי לשמוח צריך את המסגרת. פשוט במקום להשתעמם ולהתבטל, תמצאי לעצמך דברים מעניינים ומוסיפים לעשות.

תתחילי מקצת, כל כמה זמן תוסיפי עוד קצת, וכשיהיה לך חשק-אז אפילו הרבה (ואם תעשי הרבה מן הסתם החשק ילך ויגדל).

ואני אומר את זה מניסיון. אמנם לא נשרתי ממסגרת, אבל היו תקופות ארוכות שמצאתי את עצמי מובטל מכל מסגרת, כשהרבה מהחברים עסוקים, ומצאתי את עצמי ג"כ מבודד, ולאט לאט התרגלתי לחיות מכח עצמי ולא מכח מסגרת שאני משועבד לה, גם לא מסגרת חברתית.

כשאני מדבר על דברים לעשות, זה יכול להיות- לימוד מוסר, לימוד תנ"ך, לימוד הלכה (לגברים הייתי מציע גם דברים אחרים בתחום התורני). לימודים כלליים סתם להעשרת הידע. (אפשר למצוא המון דברים מענינים אם רוצים. במיוחד בימינו שהכל נגיש בצורות שונות ומשונות. ידע על גוף האדם. על המערכת הביולוגית. על תרופות סבתא. על מערכת השמש. ידע הסטורי (לא ספרי הסטוריה משעממים אלא ספורים יותר מעניינים).) עבודות מזדמנות למיניהן. עזרה בבית. התנדבויות. גמילות חסדים סתם כדי לעזור למישהו (אם למשל אחיך הקט מבקש שתלכי לקנות עבורו משהו, או אפילו אחיך הגדול מבקש, אין איסור להסכים מטעם "למה שאני אעשה את זה בשבילך", וגם לרבקה לא באמת היתה סיבה מיוחדת להשקות את כל הגמלים של אליעזר, ואפי' יש מצווה ומידה טובה בלעזור, וזה גם מספק תעסוקה. ואיזהו מכובד-המכבד את הבריות). לעשות חשבון נפש. לחשוב איך תוכלי להיות טובה יותר. לקרוא תהלים, ולהבין מה שאומרים זה גם חשוב. יש המון עיסוקים פשוטים שאפשר למצוא.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....