מוזמנת לאישי בכיף!!!!!!

זה ממש לא בהכרח "מקלקל"

נראה לי שכל אחת צריכה לקבוע לעצמה גבולות ברורים,

מה היא עושה ומה היא לא עושה למרות שמסביבה כן...

אני מתכוונת זה שאת כבר שמה -♥ לעצמך ,זה כבר מראה שזה לא הרצונות האמתיות שלך ...

כי את נסחפת אבל ככה זה בעולם בכל מקום ,גם הבאדם הכי טוב יכול לפול לפעמים !! אבל תמיד גם יכול לחזור !!

*תנסי כמה שיותר לא התחבר עם הסביבה שמשפיעה עלייך (שלילית)

*תאמצי לך חברה טובה שגם מרגישה כמוך ,ויהיה לך יותר קל שתהיה לך אחת גם באותו ראש - תחזקו אחת את השנייה

*>>בקשר לשירים ...תגידי לעצמך:

                  "אם עד עכשיו הצלחתי לחיות בלי השירים האלה - אז סימן שזה מוסיף לי הרבה  לחיים "

זה קרה לי וחשבתי אם למחוק או לא ושאמרתי לעצמי את זה פשוט בלי לחשוב פעמים מחקתי אותם -ואני באמת לא מתחרטת!! אני בטוחה שזה רק תקופה קצרה..אבל את נשמעת מאוד חזקה !!

קטן עלייך אחותי ,מחזיקה לך אצבעות אם תרצי באישי אני שם בשבילך (אפילו סתם לדבר)!!

מומלץ מאוד לעזוב (ואולי אפילו מצוה וחובה), כי זה מראה שהעסק מושחת מהשורש.

אם עוברים על הלכות אז כנ"ל.

אם רק מקלים בדברים והאוירה לא משהו-זה לא כ"כ נורא, מומלץ בעיקר ללמוד מוסר. (רבע שעה ביום בערך, ואם יש לך יותר כח, אז יותר. לא מומלץ להקפיד על כמות זמן קבועה ממש, אלא לזרום עם קצת יותר או קצת פחות לפי כמה שיש חשק, אלא א"כ זה עם מישהי אחרת, דבר שבהחלט מומלץ.)

וגם סתם ככה-מומלץ להסתובב בחברה טובה בין ילדות טובות וכו' וכו'.

("אמר להם צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם... ר' יהושוע אומר חבר טוב, ר' יוסי אומר שכן טוב...")

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....