חשוב בעיצוב שלך כאדם.. הם לא חשובים רק לתעודת בגרות..
הרמב"ם אומר שאדם צריך להיות חכם וטוב- כלומר גם לחקור ולהשיג בשכלו את מה שיכול להשיג (והוא אומר במקום אחד שככה גם האדם מגיע לאהבת ה' ויראת ה') וגם להיות בעל מידות טובות..

האבסורד הגדול זה שהרבה מאנשי החינוך אומרים לא לחיות בזרם וכל המסגרת החינוכית היא הזרם הכי גדול!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

פעם נכנסתי לכיתה ביקשתי מחבר לעזור לי משהו, והוא לא הסכים בגלל שהוא למד.. אמרתי לו שזה לשנייה והוא צעק אלי אז הבנתי מה קורה כששמים לימודים לפני דרך ארץ...

ומה תגובתכם אנשים?

אגב, לא באתי לפתוח שרשור עצבים על לימודים אלא על הבעיה הזו ספציפית, של התנגשויות כאלה כפי שהוזכרו לעיל

בס"ד

שכל יום ראשון יש אצליינו מבחנים בפרשת שבוע!? 

כאילו, לכי כל השבת ללמוד למבחן מעפן בפרשת שבוע

שבת זה זמן ליישון... לא ללמוד לעזאל

ושאני כל החופש צריכה ללמוד לשתי בגריות שיש לי ישר אחרי פסח... 

בר

לחופשת פסח 

בס"ד

אבל צריך ללכת ללמוד הנה"הח

וברוך ה' אני לא צריך להשלים שום מבחן,

ולאחותי יש פסיכומטרי יומים לפני פסח בלי שום זמן לעשות שום סדר לפסח

צרת רבים 

קודם כל, משתתפת ממש בתסכול שלך. הבגרויות האלה עושות את החיים הרבה יותר מסובכים... 

מה גם שכל המבוגרים לא מפסיקים להגיד שהבגרויות רק נעשות יותר ויותר קלות! שיא המתסכל. גם לא נכון וגם מתסכל לשמוע שלא מבינים אותך בכלל...

אז ככה. הבנתי ממה שאמרת שרוב הזמן שלך מושקע בלימודים, ושאת לא ממש מוצאת את הזמן לעזור לאמא שלך ולהתכונן לקראת החג.
אני ממש (ממש) מבינה את הרצון הטוב הזה לעזור לאמא, ואת באמת צריכה, אבל אל תרגישי רע אם את לא מצליחה להקדיש את כל הזמן שיש לעזור לאמא. את צריכה גם ללמוד כדי שכשתיהי אמא תוכלי גם להביא אוכל הביתה לילדים

תשתדלי שבזמן שיש לך שהחלטת להקדיש לעזרה לאמא- תנצלי אותו הכי טוב שאפשר. 

אל תדאגי, זה יעבור בקרוב... ככה כולם אומרים  

ה' יהיה בעזרנו !

שוב, אני מסכימה עם הצורך בימי עיון, אבל כמו שאני מסכימה עם הצורך לעזור בפסח. אין פה כ"כ נכון ולא נכון..

לדרך חדשה- האמת היא שקשה לי להשקיע כל הזמן בלימודים, אבל בשביל זה ביטלתי התנדבויות, נגינה, בילוי עם אחיינים, סיבו"שים, הליכות --> ובעצם, כמעט כל דבר שעשיתי בעבר! בגלל שזה קשה לי כ"כ..

ועכשיו ביומולדת שלי גם מתקיים יומעיון במתמטיקה (אגב, הימי עיון אצלנו חובה!!) ואני מתלבטת אם לעזוב את התוכניות ליומולדת, וללמוד אחרי היומעיון למתכונת במתמטיקה שאחרי פסח... מה אתם אומרים?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....