אתם בטח שמעתם על זה מלא וורטים.
שמעתי שיעור לפ"ש, והרב שם הציג רעיון של המנחם ציון, והוסיף הערת ביניים (שאני מאמינה שהגיע ממנו), וחשבתי שראוי להביא את זה פה.
בתיאור הבריאה כתוב על דברים שהקב"ה בורא, ורואה שהם טובים. זה בולט שבבריאת האדם לא רק שהקב"ה לא רואה כי טוב - אלא "לא טוב היות האדם לבדו".
וורט ידוע שהטוב נמצא במציאת אישה - "מצא אישה מצא טוב".
אדם לבד אינו שלם, הוא לא מממש את הפוטנציאל שגלום בו, שמופיע מתוך מציאת האישה.
וכאן החידוש -
זה לא שרווק הוא לא שלם. יש רווקים שהם הרבה יותר שלמים, מפותחים, בוגרים, קדושים, טובים, נותנים מאשר נשואים. זה לא הסטטוס הזוגי שקובע את שלמות המידות שלך. אתה יכול להיות רווק בעל מידות, ולהפך.
התורה מנסה להגיד לנו שאנחנו לא אמורים לחיות לבד בעולם הזה. אנחנו לא לוקחים, אנחנו נותנים. נישואין זה פלטפורמה שבאמצעות אפשר לתת,ללמוד להעניק, לוותר, לדאוג לאחר, להעדיף טובה של האחר על פני טובתך האישית.
אבל אפשר ללמוד את המידות האלה גם בפלטפורמות אחרות. אפשר לבטא את הנתינה כלפי בני משפחה, שכנים, חברים וכו'.
וכשהאדם לומד להיות נותן ולא רק מקבל - במקרה של בראשית דרך נישואין, ויש דרכים נוספות - אז הקב"ה לא רואה כי טוב, אלא - טוב מאוד.
(מי שמעוניין במקור - שיחה בע"פ באנגלית, אפשר לפנות אליי).
