אחר-כך לרצות ולעשות את האחר שמח...

נתת ? קבלת!

כשאדם נותן מעצנו הוא מקבל לא מעט ,אפילו יותר ממה שהוא נותן...

צודק ממש. 

באמת עושה לי טוב לתת

לא לחכות ליום שבוא נהיה מאושרים. 

ולאיודעת. אבל לא לפנטז אותו כמנוחה טוטאלית בארמון מפואר. 

להיות מאושר בדרך.בחיים. בקשיים. כי הם כאן כדי לעזור לי לגדול ולהיות טוב יותר  

לשמוח בחלקנו. 

בס"ד

והכל לטובה.

ואחר כך לשנות פרספקטיבה, לשנות את נקודת הראייה...

לי אישית גורם אושר לראות שדברים שאמרתי או עשיתי שימחו מישהו אחר...

אבל לכל אחד יש את הדבר שלו שגורם לו אושר.

זה יכול להיות כל דבר...

לראות תינוק צוחק, חיות, מתנות...

לראות את הטוב, ולהאמין שהקשיים הם לטובתינו. שגם אם מרגישים שאין לנו כלום, אנחנו לעצמנו, וה' אוהב אותנו ואנחנו בני מלכים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

בס"ד

אף אחד לא חושב שזה קל ,

לשמח זה עבודה קשה ולא פשוטה .

אף אחד לא יכול לחייב אותך לשמוח אף אחד רק אנחנו יכולים לעשות את זה

זה עבודה אבל זה מ-ש-ת-ל-ם!

שלמות זה לאו דווקא להיות מלאך. (אם למישהו יש דרך פשוטה ונוחה להיות מלאך אז שילך על זה, אני לא פוסל שום דרך כל עוד היא קדושה וטהורה.)

ניצול של הזמן, זה רמה מסוימת של שלמות. קניית ידיעה תורנית-זה סוג של שלמות. קיום הלכה-זה סוג של שלמות. יצירת קשר בריא עם אנשים זה ג"כ סוג של שלמות. אכילה בריאה ונכונה-רמה של שלמות. מילוי משימות, הצלחה בדברים. וכיוצא באלו.

בחייים כאילו אתה שרוי בתוך העצב , איך זה אפשרי לשמוח בתוך קושי מסוים???

(מקווה שהובנתי)

בס"ד

לכולם יש קשוי מסוים לא משנה מי הוא ,

הקושי הוא לא כיף נכון אבל באוי נסתכל עלו נקודת מבט קצת אחרות.

דוגמא נניח יש למשה קושי בחבר'ה אין לו הרבה חברים יש לו אולי חבר אחד או שניים

זה באסה נכון ? במיחוד שלשאר החברה מכיתה מסתדרים יותר ....

אבל היי ! יש לך עדיין חברים !! והם לא קצת יש כאלה שאין להם בכלל חברים !וכאלה שיש להם לא בטוח שהם חברים טובים כמו שלך .אז למה אתה עצוב ?!

תשמח שיש לך חברים ,תעריך את זה

זו רק דגמא שעלת לי הרגע ,זה יכול להיות בכל דבר אחר ,ובכל צורה אחרת

יש עוד דבר קצת יותר עמוק אני ישתדל להסביר את זה הכי טוב שאני יכול,

אומרים שלכל אדם בעולם יש יעוד כלומר תפקיד בעולם כול הקושי שבא לאדם בעולם זה מ-ה' ולא בגלל שהוא לא אוהב או משהו כזה חלילה, אלא להפך !

הוא אוהב אותך לכן הוא מביא את הקושי דרך הקושי אתה לומד ומתפתח !

נקח דוגמא של ילד קטן שהתחיל ללכת על הרגלים אבל  הוא נופל כל הזמן הוא נופל שוב ושוב ושוב ...

מה שועלה , טוב אני מצליח אז אני יפסיק עם זה ... אבל לא הוא ממשיך עד שלבסוף הוא מצליח ללכת !

אם הוא היה מפסיק הוא לא היה מצליח.

דרך הקושי שהוא נפל הוא למד והצליח ללכת!

זה נשמע מוזר אבל הקושי הוא רק עוזר לנו

אגב מישהי מאוד נחמדה מפה העלת דבר מאוד נחמד - http://a7.org/?file=20140226205854.jpg

זה מסביר בצורה מעולה

^ מצטער שמה שכתבתי  לא ברור

מקווה שעזרתי

בהצלחה!

לבוא בגישה של לא מגיע לי כלום ויש לי הכל...

הלוואי

שלום. 

שמחה זה הופעת הנשמה ז"א הרצון האמיתי שלנו. כדי שהרצון האמיתי שלנו יופיע אנחנו חייבים לפעול ולעשות. המילה אושר בעיברית היא גם מלשון "אשורים" =רגליים, הרגלים הם כלי ההליכה שלנו, כאשר מתקדמים נעשים מאושרים.

הפעולה הבסיסית ביותר היא קבלת החלטות קטנות בכל דבר ודבר שעושים(לדוג': האם לאכול עכשיו או בעוד שעה... כן אפי' כאלה החלטות.)

השלב השני הוא לעשות דברים שאני אוהב\ת, תחביבים ןכדו'.(כמובן לא בהגזמה והפרזה)

השלב השלישי זה לקבוע מטרות קרובות, במשל לטיול: כאשר אנחנו יורדים בירידה(ובחיים: מרגישים שלא עושים כלום רק "יורדים") אנחנו מסתכלים על הצעד הבא ולא על הסוף של הירידה(כי אז מידרדרים ונופלים...ח"ו)

זה המטרות הקרובות.(לדוג':אם ישנו קושי לקום בזמן, קובעים מטרה לקום חמש דקות יותר מוקדם מאתמול.... וכדו')

לא לקבל החלטות ענקיות "אני יותר לעולם..." כי אז ישנו כח גדול שקם כנגד ההחלטה. להחליט החלטות קטנות.

חשבון נפש: חשבון נפש זה לא מה שכולם חושבים (אלא ההפך הגמור כמעט) כאשר עושים חשבון נפש יש לראות בעצמנו את הפעולות שעשינו(כמו שכבר אמרו לפני:"לחפש נקודה טובה...") הטובות!! ורק לאחר מכן לראות את הדברים הטעונים שיפור. (לא להגיד: "אני אפס".. זה איסור גמור," אין אדם משים עצמו רשע"(מסכת כתובות לא זוכר איפה) מותר להסתכל על הדברים ה"רעים" שלנו רק אם המטרה היא לשפר לראות איך אנחנו מתקדמים. ז"א לחפש פתרון. חשבון נפש ללא חיפוש פתרונות הוא איסור!!!

ובכיוון קצת שונה: ישנם מחקרים המראים שחוסר שינה גורם לעצבנות ודיכאון.(גם מנסיון אישי)

אז לישון בזמן.

כאשר עושים כושר מופרשות במוח חומצות שגורמות לשמחה(בעיקר בריצה).

אז להקפיד לעשות כושר.

שיומש יתר במחשב וצפיה בטלוויזיה גורמים לניוון במוח ש"מרדים" את היכולת לפעול.

אז לקבל החלטה(קטנה, כל יום קצת) להפחית לאט לאט את השימוש בהם (במקרה ויש כזה... )

לצאת לטייל בטבע, זה פותח את הלב ומשמח!

אהה כן, ויש עוד מתכון אחד שכבר אלפי שני עובד והוא נוסע ע"י מליוני אנשים בעולם...

ללמוד תורה!!!!! (יש מלאן פסוקים שאומרים שהתורה משמחת..ובדוק זה עוזר.)

שמחתי לשמח(מקווה).

אם נשים לב אבל רק במצבים בהם רואים אנשים במצבים קשים - רק אז מרגישים צורך להודות לד' ולשמוח בעצמי ובמה שיש לי.

וזה מה שאומרים : אדם אחד התלונן שאין לו נעליים חדשות עד שראה אדם ללא רגליים (או משהו כזה...אבל זה הרעיון).

אם רק נתבונן סביבנו- נוכל למצוא אינספור סיבות למה להיות מאושרים!!!!!!!!

שמעתי שאחת הסיבות לכך שד' גרם לכך שיהיו עניים בעולם זה כדי שאלו שאינם עניים יודו לו על כך....(נק' למחשבה)..

טיפ: להזכיר לעצמנו כמה ד' היטיב עמנו ,יש לנו משפחה, בריאות (אנחנו לא בבית חולים, זה כבר אומר הרבה....), יש לנו רגליים , ידיים , וכו' על זה הדרך.

בהצלחה!!!

הכוכבים

לשמוח גם מהדברים הקטנים שבדרך...

תיהיה עצמך שאר האנשים כבר תפוסים!!!

להיות בשמחה תמיד!! 

א. חשוב מהם הדברים שיגרמו לך לאושר.

ב. עשה אותם.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות