טרילוגיית פנטזיה חביבה.

מממ... פסח? כנראה שר הטבעות במהדורה המאוגדת. (כל הכרכים בספר אחד)

אולי גם החדש של יואב בלום, אם הוא בספריה. (המדריך לימים הקרובים, או משהו כזה?)

פסח כשר ושמח!

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

קראתי השבת את "קפקא על החוף" של הרוקי מורקמי, מזה זמן דוחקים בי לקרוא אותו ואני שמחה שעשיתי כך.
וגם כיף לראות שאני מזהה כמה מהאיזכורים שם לספרות יפנית. עוד לא סיימתי אותו. הוא מאוד זורם לקריאה. מזכיר בצורה תמוהה את "התפסן בשדה השיפון".

כמו כן זה הספר הראשון של מורקמי שאני קוראת ונראה שאני הולכת לפשוט על שאר ספריו.

אני גם באמצע של "אריות אל־ראסאן" של גאי גבריאל קיי ומקווה לסיים אותו בחופשה. איכשהו ברור לי שהוא ספר פנטזיה ובינתיים לא נתקלתי בו בקסם מובהק. אולי העניין הוא עקרונות הרפואה שלהם...

מחכים לי גם "האמפריה האחרונה/ברנדון סנדרסון" ו"קרוב/דרור בורשטיין".

מה זה בערך?..

כן, הדמות הראשית -- כל ההסתכלות שלה והעולם הרגשי -- מאוד ייחודית ומעניינת. זה ספר מהיר, קטן ותמים למדי. בעניין העלילה מוטב לשאול את גוגל.

והוא לא כל כך 'צנוע'.

מאיזו בחינה? ועד כמה פחות או יותר אם את יכולה להגדיר או לעומת ספרים אחרים..

ובעיקר - עד כמה זה העיקר של הספר והעלילה שלו או נספח אליה?

תודה!

לא צנוע-מדברים שם על מיניות.

אבל ספר ממש טוב.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

עוד המלצות זה הדרן,

וכל הספרים של אסתר קווין 

(לצערי אין לנו בספריה כמעט ספרים חרדים או דתיים, אז אין לי הרבה המלצות)

והגויים שיוצאים- ברובם המוחלט יש בעיות צניעות ואלימות, ואפילו אם זה משהו קטן זה עושה לי רע.

והיה ממש כיף לקרוא ספר שעושה טוב.. 

ובמיוחד בשבת ובחגים בד"כ עדיף לקרוא ספרים טובים

ואגב, אולי אני טועה, פשוט הסקתי שמשיח נאו היא חב"דניקית ולכן היא קוראת רק ספרים חרדיים, לכן המלצתי רק עליהם..

והיא: הוא גורם לך לאכזבה ממש עמוקה מזה שהדמויות חזרו בתשובה. אבל ממש.

-אזהרת ספוילר-

בחצי הראשון של הספר את רואה אותם כלהקה מרדנית, חופשיה ומאושרת, מלאת אידאלים, עם ים ונוף וצדפים ודיבורים על משמעות החיים. לא נכנעים לתכתיבים. ומאוהבים.

ובחצי השני את רואה אותם - הוא מנגן בחתונות, היא עובדת עם קשישים (עד כמה שאני זוכרת), והמפגש ביניהם ביישני ועצור (כי אסור להם לגעת זה בזה, וכולי), והעתיד נפרש לפניהם כמסלול ארוך, עם ילדים, קיגלים והרבה חובות.

ואת אמורה לשמוח על המעבר הזה. זה אמור להיות הסוף הטוב.

אבל הם לא מצליחים להעביר את היופי ביהדות. כשאת סוגרת את הספר את פשוט מתאבלת על חייהם הקודמים, שאינם. 

ויש בזה בעיה גדולה. 

מי שלא קרא את הספר לא לקרוא- זה מגלה את הסוף והורס את ההנאה- (תשובה לקייטי)

דווקא אין לי בעיה איתה- ממילא היא לא מצליחה להנות אחרי שלא נשאר לה אף אחד בעולם, וזה מה שממלא אותה (וזה ממש הגיוני) ובסה"כ היא נחמדה גם אחרי. אבל זה באמת מעצבן לקרוא עליו ועל המפגש ביניהם כי הוא ממש השתנה ולא הכי לטובה, והמפגש קצת עצור באמת. (וזה קצת באסה)

אבל המסלול לא כזה נורא.. לא להגזים. דווקא לא עשה לי כזו הרגשה בכלל.

ואני רק רוצה לקרוא על ההמשך כשאני סוגרת את הספר, וממש לא מתאבלת על העבר.

מה גם שגם אם הם לא היו חוזרים בתשובה הם לא היו חוזרים לעבר, כי כל הלהקה התפרקה, והוא היה בכלא ועבר שם משהו, והיא עברה אֶבֶל קשה.. ממילא הם היו יוצאים שונים, אז זה לא הכי היה עוזר.. 

וזה ממש כיף לקרוא רומן דתי ומלא תוכן ובלי בעיות צניעות!

(גם נחמד לראות איזושהי התייחסות לאהבה בין בני זוג, ברוב הספרים החרדים אין שום התייחסות וזה מפריע לי)

אגב, הסופרת היא חוצניקית, כך שזה לא חרדי קלאסי

ומה הגילאים והסגנון?

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

חשבתי את מתכוונת שלא הלכת רחוק לספרות מתורגמת או חיצונית

לי יש אחלה של המלצה:
"בראשית היתה משמעות" גבי ברזילי.

אחד ה-ספרים!!

הספר הזה מדהים אותי כל פעם מחדש..

בנוגע לגילאים אפשר לקרוא אותו כסתם סיפור עלילתי חמוד אבל הוא גם מאוד עמוק..

נראלי 14+..

מהמהם!!

1. לבוגרים שבינינו (זה פשוט קצת פילוסופי... )- "על הדברים החשובים באמת". שם קצת יומרני, אבל יש לזה כיסוי. זה ספר מרתק ומעורר מחשבה על כל מיני סוגיות שקשורות אלינו, כמו- הגדרת העצמי (מה מייחד אותי), אושר, חברות ואהבה דרך פו הדוב, אליס בארץ הפלאות והנסיך הקטן (בהחלט יצירתי, והוא באמת מגיע לתובנות מעניינות מאוד מתוך הספרים). ספר ממש אופטימי ובלתי- רגיל.

2. "הוכחה לגן עדן"- דווקא כיהודים מאמינים מעניין לקרוא את המסע של מנתח המוח האמריקאי הספקני, אל התובנה המוחלטת שיש גן עדן ויש אלוקים. הספר כתוב בצורה מעניינת ונגישה לכל אדם, וממש מיוחד ביכולת שלו לשלב את התיאור המדויק של המסע שעבר ד"ר אבן אלכסנדר אל העולם הבא במוות הקליני שלו עם ההסברים המדעיים אך המונגשים שהוסיף בתיאור כל התהליך שעבר בתקופת המחלה שלו. (חצי ספויילר** המוח שלו היה מת ככה שמכל בחינה החוויה שעבר לא היתה משהו שכלי או הזיה, אלא בפירוש משהו מעבר לכך. זה מה שהוא מנסה להוכיח. ). ספר מעורר השראה, שכיף לקרוא כדי לקבל הוכחה שיש גן עדן ויש נשמה...

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....

חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -

הן רכות כאלה, זורמות....

הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...

לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)

מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.

גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -

רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.

לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).

אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.

היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.

אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!