טרילוגיית פנטזיה חביבה.

מממ... פסח? כנראה שר הטבעות במהדורה המאוגדת. (כל הכרכים בספר אחד)

אולי גם החדש של יואב בלום, אם הוא בספריה. (המדריך לימים הקרובים, או משהו כזה?)

פסח כשר ושמח!

וזה ספר קומיקס 

שבת אצלי היא זמן למנוחה.

ובפסח אני מתכוונת לקנות את ה"משחק של אנדר", שהמליצו לי עליו פה.

(אני רק מקווה שהוא לא מלוכלך, כי אז אני לא אוכל לקרוא אותו והכל ייהרס לי)

קראתי השבת את "קפקא על החוף" של הרוקי מורקמי, מזה זמן דוחקים בי לקרוא אותו ואני שמחה שעשיתי כך.
וגם כיף לראות שאני מזהה כמה מהאיזכורים שם לספרות יפנית. עוד לא סיימתי אותו. הוא מאוד זורם לקריאה. מזכיר בצורה תמוהה את "התפסן בשדה השיפון".

כמו כן זה הספר הראשון של מורקמי שאני קוראת ונראה שאני הולכת לפשוט על שאר ספריו.

אני גם באמצע של "אריות אל־ראסאן" של גאי גבריאל קיי ומקווה לסיים אותו בחופשה. איכשהו ברור לי שהוא ספר פנטזיה ובינתיים לא נתקלתי בו בקסם מובהק. אולי העניין הוא עקרונות הרפואה שלהם...

מחכים לי גם "האמפריה האחרונה/ברנדון סנדרסון" ו"קרוב/דרור בורשטיין".

מה זה בערך?..

כן, הדמות הראשית -- כל ההסתכלות שלה והעולם הרגשי -- מאוד ייחודית ומעניינת. זה ספר מהיר, קטן ותמים למדי. בעניין העלילה מוטב לשאול את גוגל.

והוא לא כל כך 'צנוע'.

מאיזו בחינה? ועד כמה פחות או יותר אם את יכולה להגדיר או לעומת ספרים אחרים..

ובעיקר - עד כמה זה העיקר של הספר והעלילה שלו או נספח אליה?

תודה!

לא צנוע-מדברים שם על מיניות.

אבל ספר ממש טוב.

דמויות מתוקות ממש, וכתוב נחמד. ממש ריתק אותי  ועורר אותי להרבה חשיבה על החיים..

והכי חשוב- סוף סוף ספר טוב, שמעורר לחשיבה ושאין בו אף בעית צניעות\ אלימות!

איך התגעגעתי לספר חרדי\דתי טוב וחדש! היה כל כך נחמד..

והלוואי והיה מחכה לי ספר כזה לפסח.. משום מה אני לא מאמינה

(הספרים אצלנו בספריה מתחלקים לשני סוגים- אלה שבעייתיים ואלה שקראתי\ חרשתי עליהם)

עוד המלצות זה הדרן,

וכל הספרים של אסתר קווין 

(לצערי אין לנו בספריה כמעט ספרים חרדים או דתיים, אז אין לי הרבה המלצות)

והגויים שיוצאים- ברובם המוחלט יש בעיות צניעות ואלימות, ואפילו אם זה משהו קטן זה עושה לי רע.

והיה ממש כיף לקרוא ספר שעושה טוב.. 

ובמיוחד בשבת ובחגים בד"כ עדיף לקרוא ספרים טובים

ואגב, אולי אני טועה, פשוט הסקתי שמשיח נאו היא חב"דניקית ולכן היא קוראת רק ספרים חרדיים, לכן המלצתי רק עליהם..

והיא: הוא גורם לך לאכזבה ממש עמוקה מזה שהדמויות חזרו בתשובה. אבל ממש.

-אזהרת ספוילר-

בחצי הראשון של הספר את רואה אותם כלהקה מרדנית, חופשיה ומאושרת, מלאת אידאלים, עם ים ונוף וצדפים ודיבורים על משמעות החיים. לא נכנעים לתכתיבים. ומאוהבים.

ובחצי השני את רואה אותם - הוא מנגן בחתונות, היא עובדת עם קשישים (עד כמה שאני זוכרת), והמפגש ביניהם ביישני ועצור (כי אסור להם לגעת זה בזה, וכולי), והעתיד נפרש לפניהם כמסלול ארוך, עם ילדים, קיגלים והרבה חובות.

ואת אמורה לשמוח על המעבר הזה. זה אמור להיות הסוף הטוב.

אבל הם לא מצליחים להעביר את היופי ביהדות. כשאת סוגרת את הספר את פשוט מתאבלת על חייהם הקודמים, שאינם. 

ויש בזה בעיה גדולה. 

מי שלא קרא את הספר לא לקרוא- זה מגלה את הסוף והורס את ההנאה- (תשובה לקייטי)

דווקא אין לי בעיה איתה- ממילא היא לא מצליחה להנות אחרי שלא נשאר לה אף אחד בעולם, וזה מה שממלא אותה (וזה ממש הגיוני) ובסה"כ היא נחמדה גם אחרי. אבל זה באמת מעצבן לקרוא עליו ועל המפגש ביניהם כי הוא ממש השתנה ולא הכי לטובה, והמפגש קצת עצור באמת. (וזה קצת באסה)

אבל המסלול לא כזה נורא.. לא להגזים. דווקא לא עשה לי כזו הרגשה בכלל.

ואני רק רוצה לקרוא על ההמשך כשאני סוגרת את הספר, וממש לא מתאבלת על העבר.

מה גם שגם אם הם לא היו חוזרים בתשובה הם לא היו חוזרים לעבר, כי כל הלהקה התפרקה, והוא היה בכלא ועבר שם משהו, והיא עברה אֶבֶל קשה.. ממילא הם היו יוצאים שונים, אז זה לא הכי היה עוזר.. 

וזה ממש כיף לקרוא רומן דתי ומלא תוכן ובלי בעיות צניעות!

(גם נחמד לראות איזושהי התייחסות לאהבה בין בני זוג, ברוב הספרים החרדים אין שום התייחסות וזה מפריע לי)

אגב, הסופרת היא חוצניקית, כך שזה לא חרדי קלאסי

ומה הגילאים והסגנון?

לנוער-מבוגרים.

סגנון- מה שפירטתי בעיקרון- גם עמוק וגם קליל (כיף וזורם לקריאה, אבל מעורר חשיבה)

וקוראים לספר "לא הלכתי רחוק" (זה לא היה ברור? )

והאמת שהספרים של לאה פריד שווים קריאה 

חשבתי את מתכוונת שלא הלכת רחוק לספרות מתורגמת או חיצונית

לי יש אחלה של המלצה:
"בראשית היתה משמעות" גבי ברזילי.

אחד ה-ספרים!!

הספר הזה מדהים אותי כל פעם מחדש..

בנוגע לגילאים אפשר לקרוא אותו כסתם סיפור עלילתי חמוד אבל הוא גם מאוד עמוק..

נראלי 14+..

מהמהם!!

1. לבוגרים שבינינו (זה פשוט קצת פילוסופי... )- "על הדברים החשובים באמת". שם קצת יומרני, אבל יש לזה כיסוי. זה ספר מרתק ומעורר מחשבה על כל מיני סוגיות שקשורות אלינו, כמו- הגדרת העצמי (מה מייחד אותי), אושר, חברות ואהבה דרך פו הדוב, אליס בארץ הפלאות והנסיך הקטן (בהחלט יצירתי, והוא באמת מגיע לתובנות מעניינות מאוד מתוך הספרים). ספר ממש אופטימי ובלתי- רגיל.

2. "הוכחה לגן עדן"- דווקא כיהודים מאמינים מעניין לקרוא את המסע של מנתח המוח האמריקאי הספקני, אל התובנה המוחלטת שיש גן עדן ויש אלוקים. הספר כתוב בצורה מעניינת ונגישה לכל אדם, וממש מיוחד ביכולת שלו לשלב את התיאור המדויק של המסע שעבר ד"ר אבן אלכסנדר אל העולם הבא במוות הקליני שלו עם ההסברים המדעיים אך המונגשים שהוסיף בתיאור כל התהליך שעבר בתקופת המחלה שלו. (חצי ספויילר** המוח שלו היה מת ככה שמכל בחינה החוויה שעבר לא היתה משהו שכלי או הזיה, אלא בפירוש משהו מעבר לכך. זה מה שהוא מנסה להוכיח. ). ספר מעורר השראה, שכיף לקרוא כדי לקבל הוכחה שיש גן עדן ויש נשמה...

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.

הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.

אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות

הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)

צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

איזה סגנון?

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

קוראים את הספר עם מילון ארמי-עברי ומילון למושגים במשנה וכד' (אם יש..)

ספר מקסים לנוער וגם למבוגרים. מאוד אהבתי.

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

וואו, למה? זה אחד הספרים הכי הכי הכי טובים שקראתי!!!

למה לא אהבת?

בדיבורים וכו', לא הרגשתי עומק בספר; הפסקתי די מהתחלה.

אותו ספר,  אפשר לכתוב אחרת. 

עומק😅

לדעתי זה אחד הספרים הכי יפים, מרגשים ומלמדים שיש, בלי קשר לצורת הכתיבה המיוחדת...

ממליצה גם לך לנסות שוב לקרוא אותו אבל כמובן שזו בחירה שלך ואם לא מתאים לך-ברור שלא אכריח🤷😅

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

עכשיו את אקונין. רק בהתחלה.  הומור. ציני.  נראה לי שונה מספרי מתח אחרים.

לא כל כך נקי.

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.