הספר גיי'ן אייר מאת הסופרת שרלוט ברונטה

הספר הוא על יתומה שנשלחת לגור בבית של דודתה שמתעללת בה לאחר מכן היא עוברת לפנימיה גדלה שם ונהיית מורה שם

לאחר מכן היא עוזבת את תפקידה בשביל להיות אומנת של ילדה באחוזה

(ואני לא אגלה את השאר)

כדאי לקרוא בגלל השפה גבוהה פיוטית והמקסימה.

הסיפור מעניין ואף עובד לסרט.

נהנתי מכל רגע.

התלבטתי אם להמליץ על הספר "ג'ין אייר" בפני בת ה-14 שלי.

אני עדיין מתלבטת.

בכל אופן, נראה שהספר עדיין לא איבד מקסמו.

אבל בכל זאת:

"הלקוח" של ג'ון גרישם, מספר על ילד בן 11 ששותף לסוד נורא של המאפיה. האף.בי.איי, אמא שלו בית המשפט והמאפיה, כולם מנסים ללחוץ עליו שיגלה את הסוד. מותח, מעניין ומפתיע!

"ישנונים" של לונצו קרקטה, מספר על חבורת ילדי רחוב, שנשלחים לבית כלא לעברינים צעירים. מה עובר עליהם לפני, תוך כדי ואחרי, במין הומור של מהגרים. ספר טוב, בעיקר לחובבי ספרות איטלקית.

"כדור" של מייקל קרייטון (שמת לא מזמן, אגב), מספר על קבוצת מדענים שיוצאת לחקור עב"מ במעמקי האוקיינוס האטלנטי. כמו כל הספרים של מייקל קרייטון, הוא מספר על מדע בדיוני שברור שלא יתקיים, ועם זאת מוסבר באופן הגיוני ומעניין, בלי יותר מדי מונחים אוניברסיטאים.

מעורר מחשבה- "מדלגים על החג". אמנם מספר על אמריקה, אבל רלוונטי ביותר לגבי כל חברה שהיא.

(זה הספר היחיד שלו שקראתי..)

המעניק/ לויס לורי - מעורר מחשבה. רעיון אדיר.

הכחול האבוד/ לויס לורי- ספר מדהים

שניהם מעבירים ביקורת מסוימת על החברה האנושית

המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה- לוזוכרת מי כתב. ספר שמתאר את עולמו של ילד מפגר. מקסים.

יש לי עוד מליון.

ספרים של הרב סבתו

בואי הרוח- ספר על שכונה ישראלית בקום המדינה, קצת שואה.

תיאום כוונות- על מלחמת יוה"כ. מדהים ממש. קצת מצמרר.

כעפעפי שחר- על ירושלים. דורש קצת סבלנות אבל יפה

השפה שלו קצת קשה ולא ממש קולחת, צריך להתרגל. אולי לאנשים מישיבות יותר קל כי הוא כותב לא מעט בסגנון ביינישי

הלאה- אבדות/מיכאל שיינפלד- ספר מאוד יפה. בגלל שהוא של יוצר דתי מרבים למתוח עליו ביקורת קטלנית שלא היתה נכתבת אם זה היה סופר חילוני. וגם לדעתי הביקורת לא צודקת. הספר קצת חופר. הרבה תיאורים אבל בסדר.

ובל נשכח את כל הסדרה של אן שרלי- סדרה כייפית, אבל קיטשית. כיף לראות את העולם מהק' מבט שלה. היא אוהבת את החיים. היא די טיפשונת וחמודה. הספר עם תיאורים יפיפיים. מומלץ בחום! די לבנות בלבד.

תולדות האהבה/ ניקול קראוס- ספר מהמם, הבנתי אותו רק בקריאה שניה. הוא מוזר מאוד. הנקיות שלו לא בשמיים.

אה, שכחתי: מישהו לרוץ איתו/דוד גרוסמן- ספר מהמם. מומלץ בחום. על ילדה שעוזרת לאחיה שהסתבך בסמים והכל. כתוב ממש יפה

יש ילדים זיגזג/ גרוסמן- ספר הזוי במקצת אבל יפה. הכתיבה של גרוסמן מאוד יפה.

שתהיי לי הסכין/ גרוסמן- ספר מעורר מחשבה אבל הרעיון שלו פשוט דוחה. לא נראה לי ששווה לקרוא.

אל תגע בזמיר/ לוידעת מי כתב, בהוצאת עם עובד- מומלץ מאודדד, לומדים אותו הרבה במגמות ספרות והוא מהמם.

אין לי כח להמשיך אולי בהזדמנות. חוצמיזה אם אתם רוצים ספר מסוים אז קראתי די הרבה בחיי הקצרצרים..

בס"ד

הספרים של הרב סבתו. [להוסיף?]

שומרת אחותי\ ג'ודי פיקו.
על ילדה בת 13 שנכנסת למאבק משפטי נגד ההורים שלה בגלל שהולידו אותה רק שתהיה תורמת מלאה של אחותה הגדולה ממנה החולה בלוקמיה.

אל תיגע בזמיר\ הרפר לי.
על מעמדות ושיוויון בין כושים ללבנים באמריקה.

הקפות ביער\ דלין מתיה.
ספר מדהים על קשר בין חיות לאנשים וטבע, במאה ה19.

רודף העפיפונים ואלף שמשות זוהרות\ חאלד חוסייני.
יכולה להיות הסתייגות כי המחבר ערבי.
ספר בין קאבול האפגניסטנית לאמריקה המערבית.

סופרת: דונה וולפולק קרוס

תקצירון: ימי הביניים. יוהנה יוצאת כנגד מגבלות חברתיות ועל האיסור על נשים לקרוא ולכתוב לאחר מות אחיה יוהנה לוקחת את בגדיו וזהותו, מצטרפת למנזר ומוסמכת לנזיר במקומו. בתור האח יוהן היא זוכה למוניטין כמלומד נוצרי חכם מאד ווכך היא מתקדמת בדרגות הכמורה עד שהיא נהיית אפיפיור.

 למה לקרוא: לדעתי ספר מדהים....גם מבחינת העלילה וגם מבחינת זה שהא פותח נקודות חשיבה חדשות...

מומלץ בחום....אפשר לקרוא אותו 10 פעמים וכל פעם למצוא משהו חדש=]

טוב, אז ככה- בד"כ אני הכי אוהבת את הספר שבדיוק גמרתי לקרוא, אבל יש כמה שתמיד נשארים:

ילדת הגבעות- אלואיז ג'רוויס מקגרו. ספר מדהים, כיפי ומרתק. לא יכולתי להפסיק לקרוא, גם בפעם החמישית.

אלה המכושפת- גייל קרסון לוין. ספר יפה, לגיל צעיר בעיקרון- אבל מבוגרים יכולים לאהוב אותו לא פחות. עובד לסרט- "הקסם של אלה".

אי-בוד- מירה לובה. גם הוא- לילדים בעיקרון, אבל אני ממש אוהבת אותו. הגרסה הכי טובה היא של סדרת "מרגנית", שם יש את הסיפור המלא והמקורי ולא העיבוד.

אקדמיה לנסיכות- שנון הייל. ספר מדהים, קניתי אותו בשבוע הספר האחרון וממש נהניתי. הגיבורה שם (מירי) ממש דומה לי, הזדהתי איתה בקלות ואפשר לומר שהספר עזר לי להבין כמה דברים.

יש עוד המון, אבל בפעם אחרת..

אז ככה:

היא לא מגיעה בו לשום מסקנה אמיתית. חוצמיזה שלא כדאי להיות חילונים - ואת זה אני מניחה שרובנו יודעים כבר.

היא מדברת שם על דברים שלא ממש צנועים ואת הכל היא מכסה היטב, שלא נשים לב

לא קראתי אותו הרבה זמן אז אני לא ממש זוכרת.

אבל היא לא מצפה שבינישים לא יקראו.

צטערת,לא מצאתי בו יותר מידי מסרים מייודע מה עמוקים וטובים..

וואוו! מדהים, מדהים, מדהים!! שווה כל אות, כל משפט, כל קריאה. אחד ה-ספרים הטובים!

"אלבי-סיפור אבירים".

יאיר לפיד.

ספר ציני על אבירים.

הם עושים אותו כהמשך לצופן דה-וינצ'י, למרות שזה אמור להיות ההיפך.

למען האמת, מכל הספרים של דן בראון הכי אהבתי את מבצר דיגיטלי.

בס"ד

קר אתמול קניתי אותו,

אבל ממה שהספקתי לקרוא, התרשמתי!

יפה, בנוי טוב.

העלילה: [התקציר הרשום בכריכה:]
ראשם מוחמד תומס בן ה18, נער אשפתות ממומביי, זוכה במפתיע בחידון טריוויה טלוויזיוני, ומקבל לידיו לא פחות ממליארד רופי [כמאה מליון ש"ח.] המפיקים תאבי הבצי והפרסום חושדים בו במרמה והוא מושלך לכלא. עורכת דין אידליסטית, שולקחת על עצמה להגן עליו, שטאחצ אטצט איך יתכן שנער יתום וחסר השכלה ידע לענות את כל התשובות הנוכטהטצץ והנער הצעיר עונה לה- שאלה אחר שאלה, סיפור אחר סיפור.

פרקי הספר, המופיעים כסדר השאלות בחידון, חושפים את תעלומת חייו של הגיבור: כיצד ננטש כתינוק, גדל אצל כומר טוב לב שנעלם גן הוא מחייו, התגלגל לבית יתומים ועוד כהנה וכהנה אפיזודות, שכולן מתחברות יחד לסופו הבלתי צפוי בתוך אולפן הטלויזיה.

אחרי כ"כ הרבה ספרים, אני לא זוכר...

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.