בסניף... איפה?

בס"ד

הוא יסתדר בלעדייך אני מניחה..

ואני חושבת שצריך לתת לזמן לעשות את שלו..

לאט לאט ההרגשה תשתפר...

אבל להדחיק לרוב זה רע, וזה מתפרץ אז זה גם לא יעיל.

ולדבר איתו זה רע רע רע רע רע.

אם נפרדתם נורמלי, בצורה טובה, תשאירו את זה ככה..

ואם את צריכה ממנו משהו אז תעבירי דרך חברים.

אבל ממש לפנות אליו יכניס את שניכם לסרטים.

וחשבתי שזה נגמר... אבל פתאום בחודש האחרון זה התפרץ..

אני יודעת שאסור לדבר איתו.. חשבתי אולי לשלוח לו 'בטעות' איזו הודעה במייל ו משהו ורק לוודא באמת שהוא חי את חייו בטוב ובנעימים..

בס"ד

אני מכירה את זה, מקרוב.

ואני אומרת לך- אל תעשי את זה.

אם את באמת אוהבת אותו, אם את באמת רוצה בטובתו, אל תעשי את זה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....