איזה מן עבד זה שברגע אחד בלי שום הכנה מוקדמת הוזעק הוצא גולח ונרחץ וישר הובל מהבור לארמון הנוצץ והמפואר ועוד מסוגל ככה לעמוד ולדבר ברהיטות לפני המלך ועוד להציע תוכנית פעולה מבריקה מבלי שהתבקש. אה?

מסתבר שיד ה' בוחשת בכל זה..

כנראה שהקב"ה נתן לו איזה חן מסוים שהשפיע על הסובבים.  זאת גם הסיבה שהוא נלקח ע"י פוטיפר - למה הוא לא היה כשאר העבדים שעובדים עבודה קשה ומשפילה? כי הוא נשא חן בעיני פוטיפר, הוא לא היה כשאר העבדים.  כמו כן, אצל פוטיפר, ידוע שכל מה שיוסף היה עושה היה מצליח לפוטיפר, ברכת ה' הייתה בידיו וכך הגיע שפע והצלחה גם לפוטיפר.  אולי אפשר לשער (בלי להתבסס על מקורות, סתם השערה..) שכך היה גם אצל פרעה, שפרעה הרגיש שיוסף מועיל לו באופן כמעט "פלאי", הכל מצליח בידיו של יוסף..(שכמובן נמצא בידי הקב"ה).

אף פעם לא שמעתי את ההסבר הזה אבל הוא באמת מסביר זאת באופן מעולה!

מגניב לראות במו עיינו את ה"שבעים פנים לתורה"..

אבל תמיד מפריעים לי התירוצים הללו כיוון שאין להם זכר במקרא.

לכן הגעתי למסקנה שיתכן שההסברים והפרשנויות הללו נכונים- אבל התורה בחרה שלא לגלות לנו שזו הסיבה! אולי כדי שלא נחשוב בכיוון הזה, כי זה לא העיקר ולא המטרה. ואולי לא.

כדי שלא נתעסק במה שלא כתוב בתורה במפורש?

זה הרעיון של 70 פנים לתורה...

הוא כנראה התחיל מלמטה ומשם עלה.
אם נסתכל בפסוקים קודם כל "וירא אדניו כי ד' איתו וכל אשר הוא עשה ד' מצליח בידו" ואח"כ "וימצא יוסף חן..". בהמשך יש עוד פעם ברכה איפה שיוסף עובד, ואז הוא ממנה את יוסף על כל ביתו. (לט, ב-ז)

בית הסוהר זה לא היה בית סוהר רגיל. "מקום אשר אסירי המלך אסורים". לא שולחים לשם עבריינים, זה בית סוהר בו המלך זורק אנשים בגלל הכבוד שלו. המלבי"ם מפרש שגם פוטיפר ידע שיוסף לא אשם, לכן הוא מונח בבית הסוהר הזה.     (תודו שהפירוש הזה של המלבי"ם, שפוטיפר האמין ליוסף, הוא מחודש)

גם בלי הפירוש של המלבי"ם השאלה לא קשה. פרעה אומר "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו", הוא מבין שיש כאן חלום שיש בו צד נבואי. אגב, גם אם לא נסביר הכל כמו המלבי"ם, ברור שהוא צודק שמדובר בבית הסוהר המלכותי, שם אנשים, לרוב, אסורים בגלל פוליטיקה, ולא בגלל עבירות פליליות.
(ולמה שיפריע לפרעה שיוסף "התחיל" עם אשת פוטיפר?)

השאלה שהפריעה לי היא שיוסף מתנהג בצורה לא מובנת. מה פרעה שואל אותו? שיסביר את החלום. מה וסף עושה? פותר את החלום ומסביר לפרעה איך לנהל את הממלכה לאור החלום. למה הוא עושה זאת? הוא יכול להסתבך! (אגב, גם זה עונה על השאלה שלך, פרעה רואה את יכולת החשיבה של יוסף ורואה שהוא הכי ראוי לנהל את הממלכה) 
ראיתי שנחמה ליבוביץ דנה בזה.

עם יוסף ופוטיפר...
פוטיפר היה שר הטבחים. "טבחים" לא מלשון "מטבח" (כמו שאני מתארת לעצמי שאצלנו אין שר האוכל או שר השפים) אלא מלשון "טבח", "טביחה".
אם פוטיפר באמת היה חושב שיוסף התחיל עם אשתו (וזה לא סתם "להתחיל"... זה חתיכת מעשה מאד לא ראוי), הוא היה נותן הוראה להרוג את יוסף. יוסף הוא עבד, החיים שלו לא נחשבים יותר מדי כך שרעש לא יהיה, והחיים שלו בידיים של פוטיפר, אז למה לא?
אבל עובדה שהוא לא נתן הוראה להרוג את יוסף.
מצד שני, הוא שר במעצמה הענקית של הזמנים! פי עשרה מהמקום שאמריקה תפסה בשנים הכי טובות שלה! אז ש"יתחילו" עם אשתו והוא לא יעשה עם זה כלום? לא כ"כ מכובד...
אז הוא לא הרג את יוסף, אלא זרק אותו לכלא.
לכלא המלכותי.
לא רק בגלל שהעבירה היא פוליטית אלא גם כי יוסף, אחרי הכל, צודק, ואשתו משקרת, אז אם כבר חייבים לזרוק את יוסף לכלא... לפחות שיהיה כלא מכובד...

יה אללה. איזה צדיק נסתר.

בנות!!!

הוא פנוי!!!

"..מי פנוי באלנבי?"

לישועתך קיוויתי ה'

"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר" - רבנו בחיי אומר "מקץ שנתיים"- אלו השנתיים הנוספות עליהם נענש יוסף. ראינו בפרשה הקודמת שכאשר יוסף פותר את חלום שר המשקים הוא אומר לו: כִּי אִם-זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ-נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל-פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן-הַבַּיִת הַזֶּה.יוסף מבקש משר המשקים שיזכור אותו וכאשר יעלה לגדולה יזכיר אותו בפני פרעה. ידוע לנו שכאשר אדם רוצה במשהו מסויים  יש שני מישורים שבהם הוא צריך לפעול האחד, הוא השתדלות מצידו (דרך הטבע) והשני הוא ביטחון גמור בקב"ה(דרך הנס). וכך הוא בסיפורו של יוסף שפעל דרך הטבע ועשה השתדלות כאשר ביקש משר המשקים להזכירו. אז על מה בעצם נענש?

יוסף הוא היחיד שזכה לכינוי "יוסף הצדיק"- מהו צדיק? צדיק יסוד עולם. יסוד הוא דבר שממנו מושפע כל העולם, ולכן יוסף היה כל כך צדיק שבזמנו כל מה שסבב אותו הושפע ממנו, אפשר לראות זאת למשל עם פוטיפר "וַיְהִי יְהוָה אֶת-יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ....וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ, וְעַל כָּל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֹ, וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת-בֵּית הַמִּצְרִי, בִּגְלַל יוֹסֵף; וַיְהִי בִּרְכַּת יְהוָה, בְּכָל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֹ--בַּבַּיִת" כל מה שעושה יוסף עולה ומצליח בידו וכך כל העולם יונק מהשפע שהקב"ה משפיע דרך יוסף הצדיק...

דרך זה אנחנו בעצם רואים כי יוסף לא היה סתם אדם פשוט אלא הוא היה בדרגה גבוהה מאוד ואפילו אומרים שהיה בדרגה גבוהה יותר משלושת האבות, ולכן מתוקף מעמדו של יוסף לא היה ראוי שאפילו יסתמך במעט על בשר ודם ויפעל בדרך הטבע אלא היה צריך להסתמך אך ורק על הקב"ה בדרך הנס וזוהי הסיבה שבגינה נענש.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳