מרכלים עליה...

ברור שזאת לא היתה הסיבה העיקרית שנפרדנו..אבל חלק קטן קטן ממנה..אבל עדיין היה עדיף שהם לא היו טוחנים ת'שכל!!

ילדים יודעים שההורים שלהם לא מרוצים מזה, ואם יהיה אכפת להם מהדעה של הוריהם - הם ישאלו. אבל מכיון שרוב הסיכויים שלא אכפת להם - הם יעשו "דווקא" אם ההורים יתערבו.

פשוט לתת להם להבין לבד ולברר עם חברים שלהם.

יש דברים שילד צריך לעבור בלי עזרת ההורים שלו...

ות'אמת היא באמת עברה את הגבול מזמן, אבל זה לא קשור.

בכל מקרה הם לא נתנו לה לצאת מהיישוב, היא רבה איתם, עזבה את הבית לכמה ימים.

וממש ממש היו המון סערות וכעס.

ב''ה ניראה לי שעכשיו יש תקופה יותר טובה, אבל באמת צריך למצוא את הקו עם כל ילד.

יש ילדים שכן צריכים את הגבולות, ויש ילדים שלא. ניראה לי שההורים שלה לא מצאו את הגבול הטוב איתה, לפחות ככה זה לא היה ניראה. אני מבינה את הסיבות שלהם, אבל זה לא הועיל במיוחד...

באיזה סוג הורים..

וגם עם הקשר חיובי או שלילי..

אומנם כמעת כול קשר הוא שלילי...אבל תתפלו הכן יש...

זאת שאלה שמבוגרים צריכים לענות..

בס"ד

הילדים דורשים הכנסת אינטרנט הבייתה. וההורים חוששים (בין השאר...) מהתכתבויות.זו בעיה מאוד מאוד קשה שלדעתי, הפתרון הפשוט ביותר הוא מראש לא להכנס לבעיה. אבל בדיעבד. אני חושב שההורים צריכים להסביר לילד את עמדתם, לדרוש ממנו להיות מעדכנים בנעשה, אבל לא לאסור עליו. בכך הם מרוויחים מס' דברים. א'- הם יודעים פחות או יותר מה הוא עושה. ב'- הם לא מנתקים את הקשר איתו. ג'- הם שומרים את זכות הטלת ה"וטו" למקרים קשים יותר. ד'- הם מעסירים את עמדתם.

אבל לענ"ד זה דיון לפורום אחר...

אחרי בר/בת מצווה הילד אחראי לעצמו. עד הגיל הזה, ההורה מן הסתם לימד את הילד שהדבר אסור. אח"כ - זאת אחריות של הילד.

כמובן שאם אין צורך באינטרנט, אז לא להכניס. אבל מכיון שאינטרנט יכול ליצור התכתבויות מאוד מאוד מועילות ולסייע לילד רבות, והפורומים - גם מאוד חשובים (גיבוש דעה, יחס לאחרים, יכולת הבעה...) - אני כן הייתי ממליצה להכניס.

אם הילד רוצה חברה, הוא יכול למצוא אותה אינטרנט. אם לא יהיה אינטרנט - הוא ימצא אותה בסניף. אם לא בסניף - אז במקום אחר. זה לא יעזור שההורים יחסמו אותו, וגם לא תמיד שידברו איתו בעדינות (זה תלוי בילד) - הוא יעשה את זה בכל מקרה, וההורים סתם יצרו ריחוק מהילד שלהם (ריחוק שישפיע על הילד לרעה).

בס"ד.

אני מכיר לא מעט מיקרים של חבר'ה שבחיים לא היו בכיוון של בנות, ובפורום פתאום.... וזה הגיע למקומות לא הכי טובים...

אבל באותה מידה היה קורה בכל מקום אחר.

הם פשוט הגיעו לגיל, ובדיוק היו בפורום... זה הכל.

ילד שסוגרים אותו בבועה כדי שלא יקרה לו כלום, יפרוץ אותה ויכאיב הרבה יותר מאשר ילד שיתנו לו להתמודד עם החיים.

שצריך שהוא ילמד כבר מעצמו.

לכולם יש ת'גיל הזה שהם "מתבגרים" אין מילה יותר יפה להמחיש את זה.

ואחר-כך הם כבר לומדים לשאר החיים.

וליתערב רק אל דברים חריגים.

וניראה לי שבזה היד חופשית פחות או יותר.

טוב מקווה שעזרתי.

ט.ל.ח.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות