צריך שהיא תתאים לי!

בד"כ המנטליות של רוב האתיופים לא תתאים לי,

אבל אם תמצאי אחת שתתאים לי, אני אלך על זה בלי למצמץ!

אני חושבת שבעוד דור או שניים, כבר לא יהיו כמעט הבדלים במנטליות ויהיה קל יותר..

ואני יודעת שהכי קל להגיד דברים, אבל בפועל זה קשה רגשית..

יש לי חברה טובה, אשכנזיה-לבנה כולה, שרוצה להתחתן רק עם אתיופי. "הם הכי חמודים", לדעתה.

אז אני לוקחת את התיאוריה שהצגתי במשפט הראשון בערבון מוגבל.

אדם כבר לא יכול לעמוד בפני עצמו?  

מרגישה שאת מזמינה אותי לחשבון נפש.

חג חירות אמיתית.

את האיש שיעריך אותך, ירצה בך ויילחם עלייך 

גם כנגד סביבה שלא תמיד מקבלת את השוני.

אבל אותו תגובה לעניין הזה

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t625736#6998060

(יש לרדת גם לתגובה הבאה שלי אח"כ, עם טיפה יותר פירוט)

זאת בעיה קשה ואת צודקת מאד.

אם זה מנחם אותך, אני  מהאנשים שלא אכפת להם הצבע.

ולא משנה להם רוסי, צרפתי או אתיופי.

כל עוד הם מתאימים לי באמת.

אבל באופן טבעי, כשיש תרבות שונה, יש סיכוי שלא יתאים.

לא בגלל העדה, בגלל האופי.

יש לי כיתה שאני מעבירה בה סדנאות ויש בה כל מיני עדות,

ושנ"ש היו לי חניכות ממלא עדות,

ובאמת שלא משנה לי. אני אוהבת את כולם אותו דבר.

בזכות עצמם.

תהיי בטוחה שיש כאלו שבאמת זה לא מפריעה להם,

ובעז"ה תמצאי מישהו כזה, שירצה אותך וישמח בך.

אני חושב שזה ממש הוצאת שם רע.
דווקא בציבור הדתי לאומי מאוד פתוחים לכל העדות.
אני חושב שאם יעשו סקר אחוז הדתיים שנשואים לאתיופים גבוהה בהרבה מהאחוז הממוצע באוכלוסיה.
קהילות האתיופים בישובים דתיים משתלבות יפה מאוד.
ורוב האנשים שלא מוכנים להתחתן עם אתיופים גם לא ישסכימו להתחתן עם הודים/תמנים/פרואנים וכו. סתם גזעניים. לא צריך להכליל בגללם.

אבל לדעתי זה לא קשור דווקא לגזענות (לא כולם בכל אופן)

אני באופן אישי בעלי כהה אבל לא הייתי רוצה יותר כהה ממנו,

חוץ מעניין המנטליות יש להודות שלא כולם אוהבים כהים מאד,

מקווה שה' ימציא לך את זיווגך בקרוב מאד

וכן, כואב לי על ההרגשה שאת מרגישה,

לא הייתי רוצה להחליף איתך.

בתקופה של סבא וסבתא שלנו שעלו לארץ, גם אז, והרבה יותר מהיום, לא היה מקובל להתחתן בין עדות, זה היה כמעט מוקצה מחמת מיאוס - אבל הזמן עבר, הפכנו לישראליים והעדות כבר פחות משנות לנו וזוגות מעורבים היום לא חסרים. אז האתיופים הם העדה האחרונה שעלתה לארץ, וככזאת, מה שהמרוקאים-אשכנזים-תימנים, עברו לפני כבר 20 שניה, להם ייקח עוד קצת זמן, אבל בעזרת ה' תוך שנים בודדות אני מאמין שמרוב שכולנו נהיה ישראליים וארץ ישראליים, החשש והריחוק יהיו חלשים הרבה יותר.

די ברור לי, למשל - שעוד 20 דורות לא יהיה דבר כזה אשכנזי/מרוקאי/תימני/אתיופי - כולנו נהיה אך ורק ישראליים, ואפילו ההבדלים הפיזיים, ישתנו עם הזמן בגלל העירבוב, ובגלל האוויר ומזג האוויר של ארץ ישראל.

מדובר על 400-800 שנים??

אנחנו נהיה (או שלא נהיה) כבר עמוק בתוך האלף ה-7.

(ואכן, יותר קרוב ל400 שנים, לא 800. דור היום מוערך בערך ב20-25 שנים)

דיי הגענו למצב שכבר מכל הגולות עלו לארץ, בערך. האחרונים שבהם הם כאמור האתיופים, ובני המנשה. כל השאר, פחות או יותר - כבר הגיעו לפחות חלקם לארץ כבר לפני - ואז, גם אם כיום עדיין יש באותן ארצות עוד יהודים - גם כאשר הם יעלו ויהיו עולים חדשים, המנטליות שלהם כבר תהיה יותר מוכרת בארץ, ופחות "זרה". 

אני מדבר על מה שידוע כיום, מה שלא ידוע, לא ידוע, רק המשיח יוכל לגלות לנו.

נגיד ההפרש ביני ובין אחי הוא כ-20 שנה, ואנחנו אותו דור.

ולמשל, הילדים של אחותי יותר גדולים מהילדים הגדולים של דודה שלי.

כך, שאם אתה לוקח גדול בן גדול בן גדול, אז זה 20-25 שנים.

אבל אם אתה לוקח קטן בן קטן בן קטן, אז זה 35-45 שנים.

בס"ד

ז"א במקרה הזה אני לא יודעת כי אני לא מכירה אותו אבל...

לפעמים יש פערי מנטליות ויש אנשים שמנטליות שונה פחות מתאימה להם..

באותה מידה שאגיד שאני לא רוצה להתחתן עם מנטליות אתיופית, אגיד שאני לא רוצה להתחתן עם מנטליות ספרדית...

אף אחד לא יכול להכחיש שעם כל זה שטושטשו ההבדלים, עדיין יש מנהגים שונים, יש תרבות אחרת, יש התנהגות אחרת..

זאת עובדה, אנחנו לא המצאנו את זה, וזה גם מאוד הגיוני...

אני לא אפסול מישהו כי הוא אתיופי\ספרדי\כל דבר אחר, אני אפסול מישהו כי לא מתאימה לי התנהגות ששונה ממני בצורה כזאת [במקרה הזה במחילה אני מחשיבה גם את המשפחה... כי יהיה לי קשה להתחבר למשפחה שהפערים בינה לביני הם גדולים..].

אגב, סתם נקודה, כמדומני שההגדרה של גזענים זה מישהו ששולל מישהו על רקע גזעו..

אני לא שוללת אתיופים או ספרדים, אני שוללת חתונה איתם, כי חתונה זה לא סתם, אני צריכה להתחתן ע אדם שמתאים לי ואין לי עניין להוסיף התמודדויות..

וכן, אני יודעת שלי זה יוסיף התמודדויות.

אז לא, אני לא גזענית, כי אני לא שוללת אתיופים או ספרדים ויש לי חברים כאלה..

בעניני חתונה זה מאוד מאוד שונה לדעתי ואני לא חושבת שיש מקום למילה גזענות כשמסננים אנשים...

[וכבר יצאתי עם ספרדי, זה לא העניין... השאלה היא כמה ההבדל ביננו מתבטא..].

פסילה קטגורית שכזו על רקע עדתי אינה יכולה שלא להיות גזענות. ואני עוד מתאפק לנוכח הדברים המזעזעים שצוינו בהודעתך. באמת שכך.

המונח המכובס "פערי תרבות" הוא כולו ביטוי לגזענות מזוקקת.

קשה לי להבין, ויותר מכך מצער, איך אנשים לא רואים כמה חמורה היא הגזענות ועד כמה החברה שלנו, בכללותה, נגועה בה.

עצם זה שאנחנו חושבים שאנחנו העם הנבחר, והעמים האחרים הם לא, זו כבר גזענות.

הבעייה בגזענות מתחילה, כשמנסים להשפיל, לדכא ולהרוג את הגזעים האחרים, כמו שהיטלר ימ"ש עשה.

לעניין דידן, האשכנזים, ספרדים, תימנים, קוצ'ינים, אתיופים וכו' - כל היהדות לגווניה - אנחנו נמצאים באותו הגזע.

דיך לגלות?

הם יכולים לבוא (ובאים) בנפרד.

ולא, זה לא כל-כך נדיר.

שמישהו יסביר לי מה זה הבדלים במנטליות?

מוסיקה שהוא שומע? אוכל שהוא אוכל? הצורה שהוא מדבר?

בס"ד

שכתבתי שלא אפסול מישהו כי הוא אתיופי\ספרדי\כל דבר אחר?

עזבו, הרי לעולם לא נגיע להסכמה.

אתם פשוט רואים הכל אבל קוראים מה שאתה רוצים, זה מדהים.

שיש גם המון אשכנזים שהיא לא תצא איתם (נניח כמוני, אה ענבל? ) בגלל האופי.

ולהבדיל ייתכן בהחלט שיהיו אתיופים שיתאימו לה מבחינת האופי, ושלא תהיה לה בעיה לצאת איתם.

ככה שזה תלוי אדם. והיא כבר אמרה את זה.

בס"ד

יש מנטליות אשכנזית, יש ספרדית, סגנון תימני [מניחה שיש גם אתיופי, פחות מקורבת לעדה...], אז אני משתמשת בשמות הללו.

בהחלט יכולים להיות גם אשכנזים עם אחד הדברים הרשומים ברשימה..

ותן טל נתן דוגמה

בס"ד

אני לא שוללת את קיומם כבני אדם, אני שוללת את הימצאות האדם  הספציפי בבית שלי, איתי, למשך כל חיי בעז"ה.

נראה לי לגיטימי לפסול על סמך דברים שמפריעים לי לא?

התנהגות והלך רוח 

מה הוא מתכוון כשהוא אומר דברים, מה נקרא אצלו נורמלי ומה לא, מה מותר אצלו ומה אסור 

קחו דוגמא שידוך של יקה ומרוקאית

משהו עצבן אותה והיא צועקת, בעלה היקה יתעלף ברקע - מה פירוש להרים את הקול

והיא עלולה להתלונן שהוא משעמם אותה ממש שקט לה 

או לדוג' אמריקאית שמתחתנת עם בעל מרוקאי 

הוא מחפש אשה שתבשל כמו אמא שלו סבתא שלו, אשה שתכבד אותו והכול לפי כללי השובניזם המרוקאי

האמריקאיות הן הרבה פעמים בלבוסטעס גרועות , והן ממש אבל ממש לא שובניסטיות

אז נכון , שתמיד בין כל שתי אנשים גם עם מנטיליות דומה יש הבדלים

כי אצלם בבית מקובל להתבטא בסגנון שאצלכם היה נקרא מאוד פוגע

אבל אם יש הרבה הבדלים , והבדלים קיצוניים, זה כבר עבודה זוגית קשה יותר, אבל אפשרית עם הרבה רצון טוב

עכשיו חשוב מאוד לציין שכל זה נכון לגבי אלו שעלו עכשיו ממרוקו , גרמניה וכו'

לגבי דור שני ושלישי המשמעות הרבה יותר מינורית אם כי עדיין קיימת ואי אפשר להתעלם ממנה

סטיגמטית להחליא. 

התסכלו איזה מסר רקוב עולה ממנה. המשמעות של המסר היא דווקא משום שזה מה שעולה מבין השיטין, דווקא משום שלא נאמר בצורה ישירה. זה מראה עד כמה הדעות הקדומות החולניות מושרשות עמוק עמוק, עד שמכונת הכביסה המתקדמת ביותר (כמו ההודעה הנ"ל למשל) לא תוכל לכבס את המילים המלוכלכות הללו.

שימו לב מה היה לנו כאן. מה דוגמאות "אקראיות" לחלוטין. מי נבחר לשחקן המרכזי בכל הדוגמאות? המרוקאי כמובן. כן, זה, הספרדי הנחיתי הזה. 

אבל עם זה עוד יכולנו להיסתדר. בואו נעבור הלאה. נראה באיזה תפקיד נבחר המרוקאי התורן שלנו לשמש. הנה בדוגמה הראשונה המרוקאית מייצגת בכבוד את עדתה בתור "הצעקנית". אין ספק שהשחקנית הזאת מדשנת את העדה שלה בכבוד שהיא כ"כ אוהבת (עוד תכונה של העדה שהכותבת "שכחה" להזכיר). והאשכנזי היקה לעומתה - אצילי, שקט ומתון.

דוגמה הבאה. אם חיפשתם מהו מקור השוביניזם בעולם, מי הם אותם אלו שחושבים שהאשה אינה אלא משרתת נשואה, אל תלכו רחוק. הוא יכול להיות השכן שלכם, חבר קרוב ואפילו קרוב משפחה ל"ע (כן ידידיי, זה לצערינו קורה במשפחות הכי טובות). שוב נפל הגורל על המרוקאי. זכות גדולה נפלה בחלקו לאפיין את כל הסטרואטיפים השליליים בחברה (שבאורח פלא משכן רובם אצל עדות מסויימות, אלו שבדרך כלל עם עור כהה). כמובן שלשם האיזון הקדוש גם המבקרים מבקרים את עצמם בביקורות, אלא שהם דואגים שבתוך הביקורות עצמן יסתתרו כמו קומפלימנטים סמויים.

סביר להניח שההודעה הבאה תהיה רצופת הסברים והבהרות וסליחות ומה לא. אך לפני הצלת הכבוד העצמי ושיפור התמדית, טוב תעשו אם תתבוננו היטב בתוך תוככם ותראו מה אתם באמת חושבים על אחיכם שלא זכו לספוג לתוכם את התרבות האירופאית הנוצרית. אנשים שמים לב הרבה יותר ממה שאתם מדמיינים מה אתם באמת חושבים. לא מה שאתם אומרים או כותבים.

כך שזה לא עילבון בשבילה

אם היא צעקנית או שקטה אין לי מושג, לא מכיר אותה במציאות

אבל לא חייבים לקחת תכונה שמתאימה לעדה, ולהפוך אותה לחיסרון

זה נכון!, באופן כללי מקובל הרבה יותר אצל ספרדים התפרצויות של רגשות, וכל המכבסות שינסו לשנות את המציאות חא יעזרו, זה כך.

הענין הוא שגם את יודעת את זה, אבל את מדחיקה כדי לא להיחשב גזענית

אם זה גזענות - אני גזעני גאה!

(ספרדי בעצמי)

כי אצלך שובניזם זה מילה פסולה ואצלי לא

ואני בפירוש חושבת שאשה צריכה לדעת לבשל וזה מתפקידיה החשובים

אני בעד שובניזם יותר מאשר פמיניזם  אני ממש לא אוהבת אמריקאים אני חושבת שאשה צריכה לדעת לבשל

כל מה שכתבת הכול על דעת איך שאתה רואה את הדברים 

ואת הדעה שלי על יקים אני מעדיה לא לכתוב אבל אני ממש לא מסתדרת עם המנטליות הזאת

ואמנם אני לא מרוקאית אבל מי אמר שאני אשכנזיה?

מי אמר שזה היה שלילי? היא בכלל לא הציגה את זה בצורה שלילית.

זה ברור שבארצות שונות יש מנטליות שונה, וכל אחד מה שמתאים לו, אבל היא לא דווקא שלילית

אם אדם התחנך במנטליות שבה זה בסדר לדבר בקול רם ולהביע רגשות (ובהרבה ארצות ספרדיות זו המנטליות)

זה לא אומר שזה רע! כל עוד עושים את ההלכה זה בסדר! זה יכול להיות טוב או רע, תלוי באישיות של האדם(ובמידות שלו)

ועדין, סביר יותר שאדם כזה יתקשה יותר להסתדר עם מישהו שהתחנך במנטליות הפוכה- אדם שהתחנך להפנמת הרגשות, דיבור בשקט. שגם פה זה יכול להיות טוב ויכול להיות גרוע ממש! וזה תלוי גם כן באופי של האדם ובמידות.

(אצילי? מאיפה הבאת את זה? נראה לי שאת מושפעת קצת מהגזענות)

גם בדוגמא הנוספת- בארצות שפחות הושפעו מההשכלה התחנכו לכבד את ראש המשפחה מאד, ושאשה אחראית על טיפוח הבית. מי אמר שזה גרוע? ההשכלה? זה כשלעצמו גזענות לחשוב שמה שמקובל בתרבות אחת חשוך ונחות.

וזה ממש לא משרתת נשואה, ומי שחושב כך הוא הגזעני, צר לי..

ומי אמר שהתרבות האמריקאית היא המוצלחת? הא דווקא לא הוכחיה את עצמה במיוחד ולא בדיוק מלהיב לחקות אותה

(זה גם סוג של גזענות לחשוב שהאמריקאית הם הכי תרבותיים ושצריך לחקות אותם)

זה שאת חושבת שזה האידיאל לא אומר שזה באמת כך (לפחות לדעת מינימאוס)

וזה די הגיוני שאנשים שגדלו בבית עם מנטליות מאד חזקה לכיוון מסויים, יעדיפו לא להתחתן עם אנשים ממנטליות חזקה לכיוון הנוגד אותם. כדי למנוע נטיה לשני כיוונים הפוכים ובעקבות כל הרבה מחלוקות שעלולות לפגוע בשלום בית.

(אני אישית חושבת שצריך לראות איך האדם עצמו, ולא אוטומטית לשייך אותו לעדה שלו, כי יכול להיות שדווקא הוא עם אופי הפוך, או שבבית הוריו בכלל חינכו אחרת. ואכן התחתנתי עם מישהו מעדה מאד שונה לשלי.

אבל עדין זה לא סותר שהבדלי מנטליות עלולים להפריע והגיוני ולגיטימי לפסול על דבר שמפריע. וזו ממש לא גזענות)

לא מדובר פה על מי שעלו ממש הרגע לארץ, ברור שזה לא

נושא הדיון. תופעות שאולי אפשר לומר שרווחו בדור ראשון

בכלל לא מחייב שיאפיינו דור שני ושלישי.

אנשים שבאים להכיר בן-אדם ומסתכלים עליו על רקע העדה שלו -

שיהיו בריאים. אין ביטחון שאשכנזי יהיה יותר מופנם ממרוקאי ואין

יותר ביטחון שמרוקאית תדע לבשל יותר טוב מאשכנזיה ואין ביטחון

שלאתיופים יתנסחו בדיבור פחות טוב מכל עדה אחרת. ההודעה 

הפותחת מתייחסת לזה. יש לה את כל המידות וכל היתרונות, אבל

זה לא מספיק בשבילו כדי לכסות על העדה. אידיוט.

אני מרגיש טיפש שאני מסביר דברים מובנים מאליהם.

ב"ה

ויש מקום לשמר גם את התרבות.

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t622310#6887378

ורמת הטיעונים בויכוח הזה היא די מביכה יש לומר.

השוויתי להעדפתו אישיות של אנשים

כל אדם מרגיש נוח עם אנשים אחרים, מי שלא מרגיש נוח עם אתיופית כי היא אתיופית - זה ההרגשה שלו, וזכותו וחובתו לזרום עם ההרגשה שלו.

לומר שזה שהוא מרגיש כך זה לא בסדר לא נראה לי בכלל. רגשות מושפעים מהמון דברים, גם ממראה חיצוני, גם מהתנהגות סטריאוטיפית, ואין שום בעיה עם זה.

מותר לאדם להרגיש לא נוח להתחתן עם מישהו מעדה אחרת, כל עוד הוא אוהב את כל עם ישראל, והוא מוכן לעזור לכל יהודי.

אז אם הוא ככה, למה את רוצה אותו?

ולטענה הכללית, קחי בחשבון שבחלק גדול מהמקרים זה עניין של "משיכה", מי שמוותר על בחורה טובה שהוא נמשך אליה רק בגלל "מה יאמרו" ההפסד שלו והוא חסר חוט שדרה, אבל מי שפשוט לא נמשך, את מוזמנת להתלונן עליו אל אלוקים.

אי אפשר לשלוט במעשים או בבחירות של אחרים, רק באלה שלנו ולקוות שבעז"ה הם יובילו אותנו למקום בו אנחנו רוצים להיות.

מציעה לך לא לשקוע בזה.

רק טוב.

ובאמת שהייתי מוכן להתחתן עם אתיופית. 

אבל הבנתי ממנו, שדווקא לצד האתיופי יותר קשה שהבת שלהם תתחתן עם פראנג' (לבן) מאשר הצד השני... אז ככה שאני לא חושב שהחברה היא עד כדי כך גזענית, זה לאט לאט ייכנס בעז"ה.

כל מילה.

אין לי מה לאמר... אולי שיהיה רק טוב.

את גם מכלילה את כולנו, ואומרת על כולנו שאנחנו מפלים אתכם.

חלק אמרו שלא תהיה להם בעייה,

חלק אמרו שהם בשאיפה להתגבר על הבעייה,

וחלק (שהוא יצא לבסוף מיעוט) נתן תירוצים של פערי תרבות.

משום מה, את החלטת להנציח את הבעייה, ולהתרכז במיעוט!

זה בן

ויש בהן הרבה מאד צדק,

אבל אסור לנו לשפוט,

אינך יודעת מה המקום של ההורים ועל איזה מצע הם גדלו,

יש דברים שהם עמוקים בתוך הנפש וקשה מאד לגשר עליהם,

אינך יכולה לדעת באיזה לחצים עמד הבחור, לעתים הלחצים קשים מנשא

וגם אם מאד רוצים, פשוט מתייאשים ולא נלחמים.

בע"ה שיגיע במהרה  מי ששלך ואת שלו, שתהיה ביניכם אהבה ואחוה

שלום ורעות ושתדעו להתעלם מהחיצוניות שמנסה להפריע לפנימיות

ותבנו ביחד חיים מאושרים. 

עד כדי כך שאנשים לא מבינים על מה כל המהומה, ומנסים לפלפל בצורה כ"כ עקומה ומביכה עוד יותר. כאילו שזה משנה משהו.

מושרש כ"כ עד שהחברה המופלית מרגישה צורך "להתקדם" על מנת "לגשר" על "הפער".

מבחיל!

אנשים פה אמרו שאין שום סיכוי שבעולם שיצאו עם איזה שהוא אתיופי? איפה? לא ראיתי...

אנשים אמרו שלא יצאו עם מישהו שירגישו שהמנטליות וכו' וכו', שלו, לא מתאימים להם.

מבטיח לך שהם לא יוצאים גם עם המוני אשכנזים, המוני תימנים והמוני ספרדים.

אם פסלת ולו פעם אחת מישהי תימניה/ספרדית/אשכנזית- זה אומר שגם אתה גזען, עובדה שלא יצאת איתה כי היא תימניה/אשכנזית/ספרדית.

נו, באמת.

מעניין מה שאתה אומר...

למרות יש אתיופיות מהממות 

זה לדעתי יותר מחסום כללי 

לי אישית אם הייתה מישהי שהייתה נראית סבבה מבחינתי (אני לא אוהב גם תימניות כהות או הודיות כהות או פרסיות כהות- סתם לא מתחבר למראה כהה)

ומנטלית מתאימה - בכיף 

עם הבנות שלי בגן יש כמה ילדות אתיופיות 

שההורים שלהן יותר ישראלים ממני ומשאר הורי הגן 

זה יותר תלוי בבן אדם 

בהצלחה !

יש המון מהן שיפות מאוד, (כמו המון מהאשכנזים או הספרדים שיפות) בקיצור, לא טענת נגד מספיקה.

גם לא בהיר מאוד 

כמו שלא רוצים גבוהה מאוד או נמוכה מאוד

כמו שלא רוצים מנומשת מאוד 

וח"ו יש אתיופיות ממש מ-ה-מ-מ-ו-ת !

אני כמתמודד עם הפרעת מצבי רוח לא אהבתי את הראיון כי כביכול הוא מציג שנישואיו עם אשתו המתמודדת פירקה אותו ואת משפחתו.

זה לא המצב שלי וחשוב היה אולי לציין את זה בראיון שיש מתמודדים, גם עם הפרעות מצבי רוח שכן מקימים משפחות ומביאים ילדים וחיים לצד המחלה.

במיוחד שהבאת את זה דווקא בפורום לנ"ו, המודעות היא דבר מאוד חשוב כשלעצמו וחשוב לדבר על זה אבל חשוב גם שלא לגרום נזק ולהפוך את כלל אוכלוסיית המתמודדים בהפרעות מצבי רוח לפסולי חיתון.

מצב מאוד מתסכל ומבלבל, אבל חשוב שתדעי שזה קורה להרבה מאוד אנשים.  אתם אחרי השלב הראשוני. התחושה הזו ש"ירד לך" יכולה להיות פשוט ירידה במתח הרגשי אחרי שיא ההתאהבות.

ציינת שאת מרגישה באויר שהוא כבר מתכונן להציע נישואין.

בקשר של חודשיים בסהכ, זה קצב מהיר מאוד. כשצד אחד "רץ" קדימה והצד השני עוד בתהליך בחינה, נוצר פער שיוצר לחץ פנימי.

את צריכה לשאול את עצמך - האם ה"רתיעה" היא ממנו, או מהמחויבות הכבדה שפתאום מונחת על הכתפיים שלך?

אולי הגוף מגיב בנסיגה כדי להגן עלייך מהמהירות בה הדברים מתגלגלים.

בחודש הראשון אנחנו מאוהבים ב"דמות" שבנינו לעצמנו. כשהערפל מתפזר, מתחילים לראות את האדם האמיתי.

האם יש משהו ספציפי (התנהגות, ריח, צורת דיבור, משהו באופי, בדמות, אולי במחשבות על העתיד המשותף, על האחריות והתמודדות עם החיים האמיתיים, פרנסה, בית) שמפריע לך?

מה אפשר לעשות עכשיו?

1) קחי מרחק של יומיים-שלושה: אל תיפגשו. תראי אם את מתגעגעת או מרגישה הקלה. הריחוק עוזר להבין מה חסר.

2) בדיקת ערכים: תשאלי את עצמך – מעבר ל"משיכה", האם הוא אדם שאת מעריכה? האם טוב לכם ביחד ביומיום?

3) אל תמהרי להחליט: את בת 22, אין שום סיבה לקבל החלטות גורליות (כמו חתונה) אחרי חודשיים כשאת בספק. מותר לך לקחת את הזמן.

זה מאוד תלוי אישיות ותרבות, אבל יש מקומות שחודשיים זה לגמרי הסטנדרט לפגישות. כמובן אם מרגישים שצריך עוד זמן אז סבבה, אבל בעיניי לא נכון להציג את זה כתקופה קצרצרה.

לפותחת- הייתי ממליצה לשתף אותו שאת לא ממש בקצב שלו. כמובן לא צריך לומר ש"ירד לך" ממנו, אבל כן שיבין שאתם לא באותו קצב.

וכן לעשות פגישה, אפילו ח"פ (יש מקרים שזה לגמרי מספיק) שתעזור לך לזקק את התחושות שלך.

תכתבי אזור בארץ, מאמינה שיהיו כאן המלצות 

בהצלחה!

לגבי הצעה אסביר לו שצריכה עוד קצת זמן

השאלה היא מה אני עושה עם עצמי בזמן הזה..

ותודה, אני מאזור הצפון 

האם הרתיעה היא ספציפית ממנו, מהקשר הזה,

או משהו כללי יותר.

זה בהחלט משהו שיכול לקרות.

ואגב

 אני לא בטוחה שנכון לא לשקף לו את זה. אם זה מה שאת מרגישה, את כנראה מבטאת את זה בצורה לא מודעת. לדעתי, קשר אמור להיות מקום של פתיחות, של כנות - שבו מרגישים בנוח להגיד - אני מרגישה שיש הרבה פוטנציאל בקשר שלנו, אבל פתאום אני מוצאת את עצמי בחששות, שאני לא יודעת בדיוק מה הם ואיך להתמודד איתם, ושזה שלב שאת צריכה לעבור לפני שאת מוכנה לעשות את הצעד הבא.

הוא לא חייב לתת לך פתרון, אבל עצם השיתוף יוצר איזשהו אינטימיות.

לגבי המלצות - את צריכה למצוא מישהי שמתאימה לך. 

קודם כל לשקף לו את זה

שאת שמחה בקשר שלכם ואת רוצה להמשיך טוב לך איתו

אבל את מרגישה שאת לא בקצב שלו ושאת לא יודעת למה

ואת צריכה עוד זמן לעבור תהליך/בירור עם עצמך

הרבה פעמים עצם זה שאת לא מפחדת מלומר לו את זה זה כבר פותח משהו בנפש ואת אולי תביני יותר מה קרה

ואם לא אז באמת שווה פגישה עם מישהו חכם בתחום או איש מקצוע

לנסות להבין אותך ומה חסום לך או חסר לך

המון בהצלחה

יש סיכוי שאני מפחדת לפתוח איתו את זה דווקא בגלל שזה יקרב ביננו.

צריכה כאן בירור רציני עם עצמי..

פשוט לומר שצריכה עוד זמן.

בהצלחה!

ובכל מקרה ומקרה זה הוביל למסקנה אחרת.

הרבה פעמים כשמגיעים לשלב ההחלטות אחד מבני הזוג (או שניהם) יוצר משבר בתת-מודע, והתוצאות של המשבר מובילות להכרעה לכאן או לכאן.

בפעם הראשונה, ארוסתי דאז יצרה משבר שלאחריו יצאנו להפסקה בקשר ונפרדנו.

בפעם השניה, התכוונתי להציע נישואין וכשהיא הבינה את זה היא יצרה משבר שהוביל כל אחד מאיתנו לכיוון ההפוך.

שלאחריו היא התחרטה על המשבר ומאד רצתה להתחתן ואני נכנסתי למומנטום שלילי ביחס לקשר שהוביל בסוף לפרידה.

בפעם השלישית (אשתי כיום), חשבתי שהיא יוצרת משבר ובדיעבד התברר שאני זה שיצרתי משבר מדומיין, אבל זה עזר לאשתי להוריד את החסמים האחרונים שהיו לה, ובסוף אותו היום הגענו להכרעה חיובית.

אז ההמלצה שלי היא לעצור ולחשוב עם עצמך מה גורם לך להרגיש כך, ואפשר גם להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך טוב ושאת סומכת על דעתם.

הוא יכול לעזור לבנות עוד קומה בקשר.

דווקא שיוצאים מהפוצימוצי הכיפי של הקשר ואומרים דברים טיפה פחות נעימים אז זה באמת קשה, אבל לטווח טיפה יותר ארוך - זה בדיוק מה יכול לבנות את הקשר.

את יודעת להצביע על נקודת זמן בה התשוקה ירדה?

ייתכן שזה פחד מהעמקת הקשר כמו שכתבו פה, וייתכן שהיה מאורע ספיציפי שהשפיע. אולי התנהגות מסויימת מצידו? 'וידוי' שלו שהוריד לך וכו'. משהו ששיתפת והרגשת שהוא לא מבין אותך?

או שזה דווקא בגלל דריכה במקום וחוסר העמקה רגשית שאת מצפה לה והיא לא מגיעה, ואת מרגישה קשר תקוע מבחינתך למרות שמצידו זה לא מפריע להתקדם...

אני סתם זורק פה השערות.

תנסי לנתח בעצמך מה ומתי השתנה. כך או כך זה יקדם אותך. אפשר ללמוד מזה המון על עצמינו ועל הדינמיקה עם האחר. 

אתה כנראה בוגר מספיק כדי להבין שאנשים לא תמיד נכנסים לתבניות, ותוכל להפעיל את שיקול הדעת שלך כדי להחליט האם החריגה מההגדרות שלך זה משהו שאתה מוכן לנסות או לא, לפי הנתונים הספציפיים. אם השדכן נדבק אך ורק להגדרות היבשות, מה אנחנו מרוויחים מזה שיש בן אדם שעומד מאחורי זה?

פשוט  אני מרגיש שהשדכנית שפניתי לה מחפשת משהו שאחד לאחד תואם את מה שאמרתי וזו שיטת עבודה שאני לא בהכרח חושב שבאמת היא הכי נכונה והיא גם לא מזמנת הצעות רבות

לא מכיר שיש בלעדיות אצל שדכנים...

אבל בהנחה שצריך לבחור אז

לרוב באמת עדיף השניה, כי שידוכים מוצלחים הם לא תמיד (או אפילו לרוב לא) זוג שמתאימים בול, אלא זוג שפשוט יש התאמה וטוב להם ביחד

אבל יש פעמים שאתה בלי יותר מידי כוח ללצאת לדייטים, ואתה מעדיף רק לקבל הצעות שהם ממש מתאימות ומדוייקות, כי אז יש כביכול יותר סיכוי שהקשר יצליח לחתונה וגם אם לא לפחות הוא יהיה טוב ופחות דורש...

לא יודע אבל אם הייתי אומר התאמה דווקא מבחינת רשימה או פרטים שכתבת, אלא יש פשוט שדכנים כאלה שיש להם חוש חזק והם מצליחים לקלוט טוב אנשים ולקלוע להצעות שממש מתאימות להם

בהנחה שזה לא בפיקוח רפואי, לא כדאי להמשיך לענ"ד. גראס פוגע בהתפתחות המוח והתפקוד הקוגניטיבי אצל צעירים, פוגע בבריאות הנפש, במערכת החיוניות של הגוף, בפוריות וזה התמכרות.

כמובן שיש חשיבות לכמות שהוא מעשן, אבל במידה וזה לא בפיקוח הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא רק ידרדר.

ולאור כך שאמרת שאת תורנית, איבוד הדעת ע"י אלכוהול וסמים זה שיא השפלות האפשרית לפי חלק מהאחרונים

אם הוא לא מנסה להיגמל במסגרת מקצועית, אין סיבה שזה ימשיך לקרות אחת לשבוע בלבד, ואין ערובה שזה ישאר רק בגראס.. ואני לא חושב שאת רוצה לחיות בזוגיות עם בעל כזה.

השאלה היחידה היא על זה? כי אפשר להבין מהניסוח שלך שהוא גם פחות תורני ממך. שאולי זו גם סוגיה מבחינתך.

אם מבחינתך זה סבבה, אז זה סבבה.

אם מבחינתך זה משהו רע או שעלול להביא לדברים רעים, אז זה רע.

עם כמה שזה מבאס, זו שאלה שאת צריכה לענות לעצמך ובפורום את לא תקבלי תשובות שיותאמו אלייך באופן אישי.

השאלה שהייתי שואל, זה איך עישון גראס יכול להשפיע על זוגיות/משפחה/חינוך?

אבל לא נראה לי שבפורום הזה תוכלי לקבל את התשובה, אולי בפורומים אחרים..

לאחר שתקבלי תשובה על השפעות נפוצות, תוכלי להחליט אם זה באופן אישי מתאים לך או לא.

ולא רק גראס , כל עישון הוא סיבה לפסול .
אם המטומטמים שמעשנים היו יודעים שבזה הם מאבדים כל סיכוי לבת זוג ראויה , אולי הם היו מחשבים מסלול מחדש .

ולא להתחתן על סמך זה שהוא ישתנה ויפסיק מתישהו כי זה יכול גם לא לקרות ואז סתם ציפית והתאכזבת והתחלת את החיים בצורה כזאת מבאסת. גם ככה יש הרבה שוני בין גברים לנשים ויש הרבה על מה לעבוד בשנה הראשונה לנישואים כך שלא צריך להוסיף בעיות אם יודעים אותן מראש.

סמים זאת צרה צרורה ועדיף לא להכניס ראש למיטה חולה.

יש לי חברים שמעשנים והם סבבה לגמרי, אני לא אומר שזה בסדר רק אומר שהם נורמלים ואין להם איזושהי מחלת נפש..

יחד עם זאת, זה שנוא שנאה גדולה אצל השם יתברך-זה אני לא אומר בשמי זה בשם הרב שלום ארוש.

ודבר אחרון, אין אדם שיודע להגיד כן או לא על שידוך, אם תשימי לב, רבנים צדיקים אמיתיים עם יראת שמים אמיתית, אף פעם לא יגידו להוריד שידוך או ללכת על שידוך, הם תמיד ימליצו ואף פעם לא יכריעו כן או לא- מזווג זיווגים הוא רק השם וזהו. אין עוד. תתפללי אליו שיאיר לך מה לעשות.

אם את שואלת כאן שאלה רפואית, מה ההשפעות של העישון עליו ועל סביבתו - זה לא המקום הנכון.

אם את שואלת איך זה משפיע על הזוגיות - זה כבר תלוי בך.

כמו שכל דבר אצלו יכול להשפיע -

איך הוא נראה, מה הוא עשה\עושה בחייו, מה התוכניות שלו לעתיד וכו' וכו' -

יכול להיות שאלה דברים טובים ומקסימים בעינייך, אבל בעיני זה ממש לא מה שאני מחפשת.

[ורק רוצה להעיר לעניין האהבה: האם זה האדם הראשון שכלפיו את מרגישה כך? איך זה משפיע על קבלת ההחלטות שלך?]

שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?

אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי

אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...

שדכנים מיזמים חברים

לא להתייאש

להתפלל

שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים

גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים

אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.

https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
 

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜

אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.

תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!

שידוכים כהלכה

ושגרירים בלב

בשניהם יש בסיגנון הזה

ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק 

יצאתי עם אנשים שדומים לתיאור שלך - 

אבל איתך כנראה לא הייתי יוצאת, בגלל העניין החרדי.

לא הרתיע אותי לצאת עם מישהו שלא למד בישיבה מסודרת (או בעל תשובה). אבל אני גם לא חרדית, ונראה לי ששם זה באמת יותר קשה.

לשאלה שלך איפה אפשר לנסות -

התשובה שלי זה לנסות בכל מקום.

יש רשימת שדכנים ומיזמים בשרשור הנעוץ בראש הפורום. (כולל נגיד מיזם דת"ל שמיועד למי שמחפש\ת אברך).

למה לא להתקשר לרבניות ממדרשות?

אין מה להתבייש. 

אולי כדאי לחשוב על מי שאתה מחפש, איפה היא תחפש? האם אתה נמצא שם?

הם החשובים.

תחומי העיסוק, מקצוע, הם באמת משהו שלא צריכים להוות משקל בשיקולים במציאת החיבור בין בני הזוג

מכירה המון זוגות סביבי ששניהם בתחומים תובעניים.  

אם זה ששניהם בהייטק, או שילוב שהוא הייטק והיא עו"ד וטוחנת שעות, או הפוך. או הייטק ורו"ח בחברה ציבורית וכל רבעון לחץ עצום בדוחות הכספיים.  

כולם מסתדרים בטוב.  

אם עובדים במשרות טובות ובזכות המשרות יש אמצעים וכסף, יש אפשרות להעסיק מטפלת פרטית ולהצליח גם לעשות קריירה  

גם תלוי באופי של בני הזוג.  כאשר תפעול הבית, ילדים, אוכל, כביסות, רופאים, טיפת חלב, קניות, להישאר עם ילד חולה (וכאן יש יתרון להימצאות מטפלת פרטית) מתחלק היטב בין בני הזוג, אין בעיה ששניהם גם מפתחים קריירה מקצועית טובה. 

דווקא למורות יש הרבה פחות גמישות לקחת חופשות ולהישאר בבית עם ילד חולה. 

שהייטקיסטים רוצים בהכרח הייטקיסטיות ומתאימים להן ומורים למורות..

זה לא מדוייק לגזור אופי מבחירת מקצוע. אני לדוג' מכיר הייטקיסטים שהם כמעט כמו מחשב מול מחשב והייטקיסטים שהם ממש חברותיים.

השרשור הזה יוכל לעזור:

https://www.inn.co.il/forum/t1362853#14778819

ולגבי מקצוע, כאחד שעובד בהייטק זה נראה לי יחסית מהמקצועות שהן פחות תובעניים מהממוצע (כמובן תלוי בחברה ובגבולות שמציבים לבוס).

ולענ"ד יש מספיק מכשולים בדרך לזוגיות, ולא כדאי להוסיף מכשולים שאינם הכרחיים עבורך.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.

וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו. 

ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?

עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.

לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן. 

כסף הוא מניע. ותחרות בעיני יכולה להיטיב - וכן, אנחנו סוג של מוצר. בין שתרצה ובין אם לא.

אני מאמינה שהם הקימו מיזם כי הם מאמינים שיש להם משהו שונה, שהם לא עוד מאותו הדבר.

אוי ואבוי למי שמתייחס לבן אדם כמוצר. מה שבטוח - לא טובתך היא שעומדת לעיניו.

אביא לך דוגמא - שדכן שדורש שתירשם אצלו בתשלום כדי שיעביר את ההצעה שלך משודכת שלו.

הבן אדם פוגע באופן אקטיבי המשודכת שלו. היא משלמת לו כסף כדי שיביא לה הצעות והוא מונע ממנה כי הוא מנסה לסחוט את הצד השני.

וזה בלי לדבר על תופעה חדשה של שדכנים שלוקחים כרטיסים שמסתובבים, שמים את המספר שלהם ודורשים כסף ממי שפונה. 

ובסה"כ,

יש הרבה מיזמים\אתרים\אפליקציות וכו' בשוק.

חלקם עולות כסף.

ואני בוחרת למי מהם אני רוצה לשלם, וממי מהם אני נמנעת.

יש גם משהו נעים במחשבה שאני משלמת על שירות, מאשר מתחננת לחסדיו של מישהו.

אין בעיה לשלם לשדכן על הצלחה, יש בעיה לשלם לשדכן שמנסה לסחוט את הצד השני ובדרך לא מעביר לך הצעות!

הבן אדם פוגע בך אקטיבית ואת עוד משלמת לו! 

ואז גם השדכן, האינטרס שלו הוא להביא לידי זיווג מוצלח ולקצר את זמן החיפוש

ובכללי, חושבת שמי שלא עוסק בזה כמקצוע, מעוניין שימצאו את שאהבה נפשם…

חברה פעם העלתה לסטטוס בווצאפ (שיש בו רק חברות שלה) שהיא מעוניינת ומחפשת, ואם למישהי יש רעיון היא תשמח שתציע

היה לי ממש כיף לקרוא את זה וגם זה עורר בי מחשבה אקטיבית על הבנים בסביבתי שעשויים להיות רלוונטיים (כולל חברים של אחי וכו)

ב"ה כבר התארסה. אבל זה אדיר בעיניי לבוא ולהגיד את זה לסביבה הקרובה. 

מה הבעיה בעוד מיזם?

אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.

אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.

אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.

זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.

א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?

ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד

במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.

לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…

הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.

ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.

(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי

רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)

^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית. 

אם הייתי יודעת מה העניין, הכל היה נראה אחרת, לא?

אין נראה לי תשובה אחת נכונה לשאלה שלך.

אני חושבת שמיזם 252 פנה לכיוון הזה - לא שידוכים, אלא ליווי והדרכה בתהליך. הם טוענים שמאות זוגות התחתנו בזכותם - לא הכירו בזכותם, אלא התחתנו בגלל הליווי.

באופן אישי, רוב האנשים שיצאתי איתם (ויצאתי עם לא מעט) - הקשר נגמר מהר (פחות משלוש פגישות). ואני די מדויקת, ומבררת, ולא יוצאת עם כל אחד. 

מצד שני, יש אנשים שיצאתי איתם, ונגיד הפריע לי משהו מסוים. אם כעבור שנה-שנתיים-שלוש הייתי יודעת שזה השתנה - יכול מאוד להיות שניסיון נוסף יוביל לתוצאה שונה. (בעיקר עניינים של בגרות ובשלות). גם אני כמובן עברתי מסע עד לנקודה הזאת, ובהחלט ייתכן שמשהו שפעם לא התאים בכלל היום יהיה יותר מוצלח.

בהסתכלות אחורה, מהחוויה האישית שלי, אין מישהו שאני נפרדתי ממנו (הפוך יש) והיום אני מתבאסת על זה.

כלומר, האם יכול להיות שברמת הכלל, מה שחסר זה פחות העניין של הדיוק ויותר העניין של לצאת יותר.

(אם יצאת יותר יש יותר סיכוי שתמצאי איש שמתאים לך וטוב לך איתו, מצד שני, חבל לצאת עם גברים שזה בכלל לא רלוונטי).

מבינה?

ממש לא התכוונתי שתדעי להגיד מה הבעיה, כי כמו שכתבתי, אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של תכונה בבן אדם. (לכולנו יש תכונות שהן פחות, אבל היופי זה שזה אצל כולנו, אז זו אולי התמודדות אבל לא בהכרח חסם)

את שואלת אם אני מעדיפה לצאת עם כמות או עם איכות?

לדעתי רוב האנשים פה לא נהנים במיוחד לצאת שוב ושוב לדייטים.

אם אסתכל על העולם בצורה כזו, יש אלפי אנשים בטווח הרלוונטי שלי מכל מיני בחינות, ואם אנסה לצאת עם נניח מאה כדי למצוא את ההתאמה הטובה ביותר - דווקא אז הסיכויים נמוכים מאוד בעיני, וזה זמן מבוזבז (צריך זמן כדי לצאת עם כ"כ הרבה). ובכלל, זה יגרום לזה שתמיד בראש יכולה להיות המחשבה - אולי אם הייתי בודקת עוד הייתי מוצאת מישהו יותר מתאים. מבחינתי, יש אדם אחד שקיים בעולם שרלוונטי לי כרגע - זה שאני יוצאת איתו, ואני צריכה להחליט אם כן או לא. כל שאר האנשים בעולם לא מעניינים אותי. לא אכפת לי אם יש מישהו עם סיכויים יותר גבוהים - האם הקשר הזה מתפתח טוב או לא?

ברור שנרצה להיפגש עם מישהו שרלוונטי לצרכים ולרצונות שלנו, לא?

בעיניי גם אין דבר כזה "האחד"  

כלומר, בוודאי שבסוף אני רוצה אחד, אבל זה לא שיש את ה-

הרעיון שלי זה לא לצאת עם כמה שיותר ולברור. הרעיון הוא שבסוף רוצים זוגיות שתמשיך לנישואים, לא?

ושהרבה מהרווקים רווקות שאני רואה סביבי זה לא עובד עוד בשלבים יחסית ראשוניים.

ואז צריך הצעה חדשה, נכון? כאילו אם לא עבד

ואז השאלה שלי היא כמה צריך עוד בשלב ההצעות לדייק. כי אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של דיוק של התכונות שאני מחפשת, כמו שזה עניין של איזשהו חיבור שלא בהכרח אפשר להגדיר בפרמטרים.

שתהיה כימיה טובה, משיכה, הערכה, הנאה מהמפגשים המשותפים.

והרבה מהזוגות שאני רואה (כולל אותי עצמי), שהכירו בצורה שהיא לא הצעה/שידוך, לא היו יוצאים מראש עם מי שבסוף הם התחתנו איתו.

וזה ממש לא אומר לוותר ולהסתפק בבינוני. בכלל לא. כמו שזה אומר שחיבור וקשר טוב יכול להתקיים גם בלי התאמה של המון פרמטרים. מבינה?

ואז אני אומרת, מדובר פה על מיזם שידוכים, כן? אני מצפה שמי שפונה אליו הוא לא יוצא כרגע עם מישהו. ואז השאלה האם בשביל ההצעה הבאה צריך סופר לדייק? או אולי הדיוק מיותר, ומספיק הכמה דברים בסיסיים (נניח רמה דתית דומה)

כשיוצאים לדייט, זה מתוך משאלה ורצון שהאדם שאני פוגשת עכשיו, איתו זה יעבוד ובע"ה בהמשך נישואים.

אממה, לא קלים שידוכינו (עובדה שיש המון רווקים רווקות שמעוניינים בזוגיות וזה לא בא בקלות בכלל)

באופן אישי אני חושב שרוב החברים הרווקים שלי ואני יחסית בוגרים מאוד ביחס לחברים הנשואים. ההבדל המשמעותי הוא שלהם יש אחריות ובגרות מהסוג החשוב שלא ניתנה לנו עדיין האפשרות להתפתח אילו.

ובאופן כללי על המיזם: הרושם שלי הוא שבכל המיזמים האלה מדובר באותם אנשים ובגלל זה הם מיותרים. אפשר להסתכל על המיזמים בתור הקרחון שמעל פני המים, בעוד רוב האנשים הרלוונטיים לא נמצאים באף מיזם. ולכן כל המיזמים האלה נכשלים, כי זה אותו דבר מאותו דבר…

לא התכוונתי לכך שרוב הקשרים שלי נגמרו בגלל חוסר בגרות.

לא אמרתי שום דבר על מידת הבגרות של רווקים לעומת נשואים. לא אמרתי שצריך להגיע לרמת בגרות של 10\10 כדי להתחתן.

אמרתי שהיו לי קשרים - שנמשכו יותר מכמה פגישות בודדות - ומה שהפריע לי בהם זה תכונה שבעיני יכולה לעבור שינוי - בגרות - ולכן אם כעבור זמן הייתי פוגשת את אותו אדם, יש מצב שהקשר היה נגמר בצורה אחרת.

(אם ניקח לדוגמה משהו אחר: אם היה מפריע לי שהוא מאוד גבוה, גם כעבור זמן פער הגובה עדיין קיים).

אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך