יש לי שאלה. אולי כדאי שתשאלי עת עצמך-

מאיפה ה 'יום כן יום לא' שלה נובע? 

אולי היא מרגישה לא בנוח? אולי היא לא מבינה שאת רוצה בקרבתה? אולי היא רוצה קצת מרחב..?

נשמה, גיל 12 זה הגיל שכל אחת מחפשת את החברות שלה..

היה לי משהו דומה עם חברה, רציתי להיות חברה שלה והיא גם זגזגה עם בנות אחרות אז רק הראתי לה שאני תמיד כאן בשבילה אבל לא הייתי תלותית בה- היו לי עוד חברות...

לידיעתך--עכשיו היא החברה הכי טובה שלי..=]

בהצלחה מותק

גיל 12 זה גיל ההתבגרות..זה גיל כזה שכל אחת מחפשת את החברות שלה...

גמלי היה ת'קטעים האלו בגיל הזה..אבל תאמיני לי, את לא צריכה לעשות כלום, פשוט חברה שלך תגדל ואת תגדלי..וכל האחת תמצא את "המקום" שלה בכיתה !! 

המון הצלחה.. ואם את צריכה יותר פירוט או עזרה, אני תתמיידד פנוייה באישי

יש לי חברה מאוד טובה שזה נראה בערך ככה: חודש חברות טובות ואז חודש שני מתח כזה שנוצר מהדברים הכי קטנים ותקופות שאנחנו פשוט לא מדברות!!

אני אומרת תני לזמן לעבור, אל תדבקי אליה יותר מדי כי אני אישית גם לא אוהבת תלותיות....

בהצלחה!!! תזכרי תמיד שיש דברים יותר חשובים בחיים!!

אני בת 14 וגמלי יש חברות כאלה.

עד לא מזמן היינו חבורה של 5 בנות ועכשיו (לאחר מריבות וסיכסוכים)

אנחנו 3 חברות טובות.

וה2 האחרות רבות איתנו.

זה קשה, אבל מנסים לעבור את זה,ולנסות שוב להתקרב בהדרגתיות.

פעם כשדיברנו על זה, אחת החברות שלי אמרה שזה פשוט גיל שמשתנים, כל אחת מוצאת את המקום שלה (אולפנא, חברות אחרות)

ויום אחד יותר נוח לה עם איקס ויום אחר עם וי.

ואני מסכימה לגמרי איתה!!

אני ממליצה לך, לדבר עם החברה שלך, ולהגיד לה מה את מרגישה ולנסות לגשר

חיים טובים!!!

בהצלחה

לפי דעתי קחי אותה לשיחה, תדברו על זה.

תמיד כדאי לדבר על דברים שמציקים לך, זה לא מזיק.

בהצלחה!

כל דבר שיקרה הכי מהר שרק אפשר.

לפעמים יש דברים שלוקחים את הזמן שלהם. זה יכול להיות הרבה זמן וזה יכול להיות הרבה מאוד זמן.

במיוחד דברים כ"כ משמעותיים כמו לפתח קשרים חברות...

אבל העיקר - אל תתבאסי ממנה, וגם אם כן, אל תראי לה את זה.

אני מכירה בנות כאלה שהם יום כן יום לא לכן תעשי לה טריק קטן ותראי אם היא באמת רוצה בחברתך .....

 שאת חוזרת מהחופשה במקום לבוא בבוקר ולגשת אליה ולהגיד בוקר טוב אז תחכי שהיא תבוא אליך להגיד ואם היא לא תבוא 

תרשמי לעצמך כוכבית במוח וככה במשך כל היום אל תהי זאתי שבאה ומדברת אלא זאתי שבאים ומדברים איתה ואם

היא לא תבוא ...אל תיאשי תתמידי כך שבוע ותראי מה התגובות ........

אבל זה לא אומר שאת צריכה להתעלם מנה רק להראת לה שיש לך חברות גם בלעדיה

ואם את באמת חשובה לה היא תבוא ותדבר איתך ואם לא תסיקי מסקנה ..........

וקחי ממני  גדול  וע-נ-ק-י-ת

ובהצלחה

מקווה שעזרתי  ואם לא מוזמנת לאישי

אני מכירה בנות כאלה וגם די מבינה תראש שלהם...

מה שהיא רוצה לשדר לך זה שיום ראשון נגיד אתם ביחד הכל סבבה והכל, אבל היא מרגישה שאת לא מספיק תלותית בה, ואז ביום שני היא מתרחקת ונותנת לך אפשרות להיגרר אליה...מה שאת לא אמורה לעשות!

ולכן תתנהגי כמו מראה- היא מתרחקת את מתרחקת היא מתקרבת את מתקרבת

ואז תיראי מה יהיה ותעשי מהשאת חושבת

בהצלחה וסתם שתדעי- זה שהיא עושה את זה זה אומר  שהיא ממש אבל ממש רוצה אותך כחברה שלה

בהצלחה!!

זה היה קורה לי הרבה ביסודי ,והרגשתי בדיוק כמוך !

בסוף החלטתי  שעדיף לי להיות יותר ידידה שלה מאשר חברה טובה ממש!

ככה אתן מקבלות יותר בקלות אחת את השניה - גם אם יום אחד היא "פחות חברה" ...

אז תקחי את זה יותר ב-סבבה כמו אל ידידה  קרובה  שלך ..

כי בקצב הזה אם היא תיהיה חברה טובה את רק תקחי את זה קשה יותר כל פעם שהיא פחות תתיחס אליך..

חבל עלייך אחותי!

 *לדעתי תתיחסי אליה כמו אל ידידה טובה - ושחררו קצת יותר אחת את השניה !!

 מסכימה איתי ? טוב אני ממש מקווה שתסתדרו מעולה ותהני מהחיים עם החברות שלך (אני בטוחה בזה)!!

שיהיה לך חג פסח כשר שמחחחח  כותבת עם מלא אהבה מיכל ♥♥- [פה אם תרצי להתכתב]

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות