"בגן הגעגועים", "בגן האושר" ועוד.

גם של הרב ארז משה דורון, "כנפיים", "לב העולם אתה" ו"לוחמי התמורות".

בס"ד
הרב קרמר הי'ה במלחמת לבנון ה2 מכוחות החילוץ והסריקה- אלו שמחלצים את הגופות. הוא מספר את ההתמודדות שלו עם המפגש עם המו'ות.
הספר מחולק ל2: חלק הראשון של הספר הסיפור עצמו, חלק 2 ענייני אמונה בשפה ממש ברורה.
ספר שפיצי בי'ותר, מומלץ!

שמעתי המלצה בנושא הזה, טעיתי?

הוא סתם הוצאת שם רע על "מרכז הרב"

מתנגדת לו!!!!!!!

גם אני לא מחבבת את הספר הזה אבל אפשר למצוא בו דברים טובים אם רוצים

עוד משו: היא לא כותבת שזה על מרכז.

אבל כדאי לקרוא אותו יותר מפעם אחת. כל פעם מבינים עוד דברים.

קראתי את הספר 5 פעמים,וכל פעם למדתי עוד דברים.

שמעתי שלקח לרב ארז 12 שנה לכתוב אותו.. יש שם דברים מהקבלה..אבל כולם יכולים לקרוא אותו...

והוא טוב לתקופות ריתוק ממושכות(הייתי בבית חולים וקראתי אותו יומם ולילה)

מומלץ ממש!

מאד נגיש, מסכם את רוב הנושאים האמוניים שאנשים מתקשים איתם.

בס"ד.

יצא תחת כמה שמות: "מכתבים לענת" "את ענת אנוכי מבקש" ואולי עוד אחד.

תכל'ס, אי אפשר להשוות בינו לבין "מכתבים לטליה". הרס חנן פורת כותב בצורה מאוד מתפייטת, הוא לא עונה שכלית כמו במכתבים לטליה, חוצמזה שבמכתבים לטליה אלו נושאים יותר מרכזיים ועקרוניים מאשר אצל הרב פורת. אני אישית, התאכזבתי מאוד מהמכתבים לענת, (למרות שגם מ"מכתבים לטליה" לא התלהבתי...)

 חח..

אתה מתכוון בוודאי "הרב" חנן פורת, ולא "הרס", נכון??

ולגבי הספר- קראתי רק את מכתבים לטליה, איזה 5 פעמים, ועוד לא מיציתי. מומלץ בחום!
לעומת את הספר של הרב חנן, שאותו לא קראתי..

בקיץ 2001 נרצחו הנערים קובי מנדל ויוסף אישרן במערת חריטון בגוש עציון, ליד ביתם, בידי רוצחים ערבים שסקלו אותם למוות באבנים. אמו של קובי, שרי מנדל  Sherri Mandellתיעדה בספר את שנת האבל הראשונה. זה ספר על כאב ושכול אך גם על אמונה גדולה, תקווה ואפילו שמחה. המלצות:

אהרון אפלפלד: "ספר מרגש ונוגע ללב שימשיך ללוותך זמן רב."

פיי קלרמן: "ממעמקי החשכה מגיחה פואמה מרוממת על החיים. ספר חובה לכל אחד."

יוסי קליין-הלוי: "ספר חזק, עצוב ונפלא."

נכתב באנגלית ותורגם לעברית. בהוצאת טובי  misrad@tobyprss.com

סיפור אמיתי ומרתק על בחור ישראלי שנעצר בכלא ההודי למשך יותר משנה

בזמן שהותו בכלא הוא התחזק מאוד ועבר תהליך אמוני פנימי ומרגש.

בחסדי ה' ובניסי ניסים הצליח לברוח מהכלא.

בנוסף בספר מוזכר מידי פעם שליח חב"ד - גבי, השליח שנרצח לפני כחודש וחצי במתקפת הטרור בבומבי.

מרתק! מרגש! ומחזק!

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.