מספר שאלות הלכתיות שצצו בראשי בעצם ימי החג:

1. האם באירוסין החלים בימי החנוכה יש צורך להודות לה' בברכת על הניסים או בנפרד?

2. האם חובה לאכול סופגניות ולקיים את מצוות החג כמנהג ישראל או שמא כדי לשמור על הגיזרה ולא לצער את בנות ישראל במשקל עודף הקלו עליהן חכמים?

3. כשעושים "מי שברך" לחתן ביום שבת שחל בר"ח, בחנוכה, מתי מברכים את החתן? אחרי הספר הראשון השני או דווקא השלישי?

4. האם מותר בכלל להתארס או להתחתן בחנוכה? הלא "אין מערבין שמחה בשמחה"!

5.  זוג שהתחתן בעצם ימי החנוכה מתי ידליק חנוכיה לעצמו? בערב החתונה או רק כשמגיעים לביתם (נר איש וביתו)?

"...סימני ישראל האומה הקדושה: חפרנים, קדחנים, (צריכה המשך! ניתקעתי!!)..."

במנגינה של אברהם פריד...

1. "על הניסים" נכלל בין השאר על הגזירות הנוראות שבוטלו עם נצחון המכבים. חלק מהגזירות היו מאוד מגבילות בנושא נישואין, ועל כן יש לכוון היטב בברכה זאת להודות ולהלל על מסיבת האירוסין - ולוותר על ברכה נוספת.

2. חובה שלא לאכול סופגניות ולוותר על מצוות היום, שהרי מצינו ש"אין כלה נכנסת לחופתה בלא דיאטה רצחנית".

3. בענינים כאלו, יש גבול לכל תעלול, ואני לא מבינה. אני רק זוכרת שאחי היה בר מצוה בשבת דומה לזו, והוא בורך אחרי הספר הראשון (בעצם, אולי זה היה אחרי הספר השלישי).

4. גם אין מצווה להיות עצוב. מכיון שזוהי רק מסיבה לבוא הזוג המאושר בקשרי השידוכין, ואין בכך שום בתחייבות (ואפשר עדיין להיות בלחץ ולא להרדם עד החתונה) - זוהי שמחה המעורבת בספק, ומותרת.

5. זאת שאלה מעניינת. הורי התחתנו בחנוכה, ודומני שההדלקה היתה איש בביתו (הקודם).

בס"ד

החתן ידליק נרות חנוכה בבית הוריו(!)
והכלה תצא ידי חובה בהדלקת אביה בבית הוריה(!)
ויש לאחר את החופה עקב כך, ואין להדליק באולם!
ואם החתן ספרדי, הוא יוצא ידי חובה בהדלקת אביו,
ואינו צריך להדליק שוב בביתו החדש עם רעיתו.

בס"ד

פשוט זכור לי, שפעם למדתי את זה.

שבוע טוב לכולם.

הלא זה פרוייקט השטו"ת שמו, ולחירות נועד, ומה זה תאחלו מזל טוב?! אבל אני אאחל מזל טוב גם כן, והייתי מוסיף קולולו לו יכולתי...

*ל' בצירה, ז' בשורוק (עיינו יחזקאל ל"ד)

אפשר פילאטיס ולא זומבה

כמובן.

ואם יש משהו מותאם לזוגות כרעיון לחיזוק בית של תורה ואמת - זה יהיה נהדר

לזוג, הליכון זוגי

נמכר ב3000 ש''ח להליכון ו4900 לזוג

הלל המיוחד אומרים רק בזמן המיוחד כדי שלא נהיה דשים את ההלל בעקבינו ונמצא שכרינו בהפסדנו

של הרב מרדכי אליהו לקום כל יום ותיקין זה קשה

 כיוון שזה טבעי שבשמינית נהיים בני שמונה עשרה על כן הם קרויים שמיניסטים

בגרויות חורף פטור מלספור  

והרי אם כשסופרים ספירה אחת מתבלבלים קל וחומר בשתיים

וגם שמצינו בדוד המלך שכאן זה עדיין ספירת העומר ואין מערבין ספירה בספירה

אנחנו נשארים אחרי היסודי

אבל כשאתה סופר ספירת העומר אתה מכוון גם על הגומר

בזמן הזה גם ככה אווירת סופא דקורסא ואם היית פוטר את החופשים היית יכול גם לפטור הכל 

על כן צריך לספור הכל

אתם שטוניקים גאוניים

פעם היינו חברות;)

מצד מה שהיה בטקס המשואות השנה, שהעלו באוב את חיטמן וכו'.

 בשביל הלא מעודכנים

@משה תספר לנו מה היה פה ואיך מעירים פה ת'עניינים?

זאת מחלוקת ר' מאיר וחכמים אבל להלכה, אם אתה מעביר חפץ מרשות היחיד לרשות היחיד שלא דרך רשות הרבים אתה פטור, אני לא רואה סיבה שזה יהיה שונה במקרה הזה.

יותר מעניין לשאול מה הדין במקרה של שיגור למרחק של יותר מד' אמות ברשות הרבים עם משהו שיש בו כדי הוצאה ביד

אם החלקיקים של האדם עוברים באוויר ומתחברים מחדש בנקודה אחרת (ע"ע צ'רלי בממלכת השוקולד) נראה שזה אסור. אם זה לא כולל מעבר בשטח שבין המקומות אני חושב שזה מותר. כמובן שבמקרה כזה יהיה מותר למשתגר ללכת רק ד' אמות מהמקום שאליו הוא שוגר.

אני חושב שברשות היחיד השאלה לא רלוונטית, אני לא זוכר בדיוק את הכללים אבל נראה לי שלפחות לרוב, המדידה של אלפיים אמה מתחילה מקצה רה"י, אם זה נכון, מה שכתבתי נכון רק כשמדובר על רה"ר

זה היה מעל עשרה טפחים, כי דרך בני אדם כשהם זורקים זה מגובה החזה בדרך כלל, ובהנחה שאנחנו לא עוסקים כאן בילדון אלא בבחור, יש לשער שהוא זרק מעל עשרה טפחים.