עם כל זה שלפולארד מגיע המווון, אני לא יודעת אם זה הגיוני לשחרר 400 מחבלים.

זה מספר לא נורמלי.

וזה ייגרום לערבים להגדיל את המספרים מפעם לפעם.. /:

שאסור למסור יותר מנפש תמורת נפש.

לא יאומן עד כמה המוסר היהודי צודק, גם במקרים מהסוג הזה.

תראו לאיזה מצב הגענו בגלל הפשרות שלנו!

אפילו בלי קשר להלכה זה לא הגיוני למסור יותר ממישהו אחד תמורת מישהו אחד,כמה שהאדם יהיה חשוב.

ישראל התחייבה במסגרת המשא ומתן לשחרר אסירים, התחייבה לכל ארבע הפעימות.

(אגב, לא כמחווה כמו שנוטים לחשוב בישראל, אלא בתמורה לכך שהפלסטינים לא יעשו צעדים חד-צדדים)

אם ישראל לא רצתה לדפוק את המשא ומתן, ושהתיק על הפיצוץ יהיה עליה, היא הייתה צריכה לשחרר אותם כמו שהתחייבה.

פולארד, מבחינת ישראל, מהווה רק בונוס, כי היא כבר צריכה לשחרר את אותם אסירים.

אז לשאלה שכלך - כן, לשחרר. יש אופציה יותר טובה להציל את הבן אדם? הוא כבר חולה, וכבר נשחרר את האסירים, אז לפחות שהוא יהיה חופשי.

על אף שהצעד הזה מבחינת ארה"ב הוא סחטני, ומאוד לא מוסרי.

פולארד אינו רוצח מתועב, אי אפשר להעמיד אותו מול רוצחים, כאילו מדובר בעסקה של "אני אשחרר את האסירים שלך, ואתה את שלי".

לאחר שדרסו את זכויות האדם שלו ונתנו לו להירקב בכלא על ריגול יותר משצריך, המינימום שהם צריכים לעשות זה לשחרר אותו עכשיו.

הם הרי רוצחים ועם הרשות רוצים לקבוע שלום.

גם במחשבה כנה שאפשר להגיע איתם להסכם שלום, איזה שלום אפשר

לעשות עם מי שפורש את חסותו על רוצחים? עם מי ששואף לפרוק מהם

כל עול של אחריות למעשיהם?

"חילופי שטחים"? עוד מובן.

"זכות השיבה"? עדיין ברור.

שחרור של טרוריסטים מורשעים? זו בקשה מוגזמת שמעידה על כוונות הדורש.

(אין מקום, כמובן, להשוות אותם לחיילים. ואם כן נשווה אותם לחיילים ועדיין

הרשות רואה בהם שלוחים שלה, זו בעיה עוד יותר גדולה).

מנק' המבט שלהם, מדובר בכוח הצבאי היחידי שיש להם מול הכוח הצבאי של הכובש.

לנו קל לדבר, יש לנו פריבילגיות של מדינה, לנו יש צבא חוקי שיכול להילחם, ולהם?

לנו דרך המאבק המזוין היא מבונת מאליו, מתגייסים אצלנו לצה"ל, להם אין אופציה כזו.

אתה לא יכול לבקר ולשפוט חברה, לפי קנה המידה שלך, כשהיא לא נמצאת במעמד שלך.

אתה צריך לבקר אותם מנק' המבט שלהם, מהמצב ומהמעמד שלהם.

מבחינת הדורש, יש לו אינטרס להחזיר את כל בני העם שלו, שכלואים אצל האויב, הביתה.

ואני ממש לא תומך בטרור הפלסטיני, לדעתי אין שום הצדקה לפגיעה באזרחים, ואני גם לא תומך בשחרור אסירים לפני שנחתם הסכם שלום.

אני מדבר על היחס שלנו כלפי היחס שלהם למחבלים ואיך זה משפיע

עלינו.

אם הם מרגישים מחויבים אליהם מצד זה שהם אותו עם, נו מילא.

אבל המחויבות הזאת לא עוצרת שם. יש שם האדרה של הפעולות

האלה, האדרה של המבצעים והיחס האוהד כלפיהם הוא עוין כלפינו.

חברה שמקבלת דרכי פעולה כאלה כלגיטימיות היא חברה מסוכנת

לנו ולא יציבה, יהיו מניעיה אשר יהיו. יום אחרי הסכם שיהיה, עדיין

לא תמחק ההאדרה כלפי הטרור.

גם לו יצוייר שזו הדרך היחידה שלהם לפעול למימוש האנטרסים שלהם,

הם היו מכוונים אותן כלפי מטרות צבאיות רשמיות. אהיה כן: אמנם לא הייתי

מגלה יחס סלחני יותר אם כך היה, אבל היה להם לפחות עלה תאנה אחד

להתכסות בו.

להזכירך, הצבא החוקי שלנו נאבק בארגוני הטרור הלא-חוקיים שלהם. הם

הסיבה לנוכחות הצבא ולא הצבא סיבה לנוכחותם.

לאותם מחבלים.

המחויבות הזו של בני אותו העם, היא חלק מהתמיכה גם בפעולות שכביכול למען העם.

לי אין ספק שהדרך האלימה שפוגעת באזרחים לא תורמת להם (על אף שאני לא מאמין שאם הם היו בשקט היו עושים משהו, כשהם יורים אין פרטנר הם טרוריסטים, וכשהם בשקט אין שום בעיה אפשר להשאיר את הסטטוס קוו) אבל שוב, מהצד שלהם מדובר במאבק בכובש.

חברה מיואשת ומתוסכלת, בסוף מקבלת כאלה פעולות. חברה שעומדת במחסומים יום יום ומתמלאת זעם כשחיילים פורצים אליה הביתה באמצע הלילה, סתם כדי להפחיד (שימוש בטרור אגב) בסופו של דבר תתמוך בלחימה.

אני לא מצדיק, ואני גם לא אומר שהתמיכה שם בטרור היא כזו גדולה. שים לב שהמנהיג הנוכחי, מתנגד לפעולות האלימות בעצמו. אני לא חושב שזה בגלל המצפון או הלב הטוב שלו, אלא משום שהוא הבין כבר בתקופת ערפאת שאין סיכוי לנצח את ישראל במלחמה ושהם סתם דופקים את עצמם.

אז על אף ההתנגדות לאלימות, מבחינתו יש מחוייבות לבני העם שלפעמים נתפסים כ"לוחמי חופש".

הצבא שלנו כבר מזמן לא קיים בשביל להגן, חלק נכבד מהמשאבים שלו מופנים להגנה על גזילה, למירור חיי פלסטינים במטרה לעודד הגירה.

אף אחד לא תמים כבר כדי להאמין שצבא הגנה לישראל מחפש להגן על ישראל, כי אין קשר בין המון פעולות שלו לבין הגנה.

ואפילו ביצהר מסכימים איתי

המוסר הוא מוחלט. יש אנשים שלא מבינים אותו, או לא רגילים אליו

או שעיוותו אותו. אתה גם תסכים איתי בקשר לזה, שהרי גם אתה שולל

שימוש באמצעים כמו טרור כלפי אזרחים.

אני הולך לפי המוסר הזה. אצלם העיוות מושרש מאוד עמוק אם הם רואים

בטרור אופציה לגיטימית ועל אחת כמה וכמה אם הם מאדירים אותו. אפשר

לנסות למצוא כל מיני תנאים מקלים, אין בזה די להסיר מהם אחריות.

בקשר למצב הסוציו-אקונומי שגורר אותם לטרור, ראיתי לאחרונה מחקר בו

נשלל הקשר בין פעילות טרור למצב סוציו-אקונומי. אני אשתדל לזכור לחפש

אותו אחרי החג.

אני מכיר די מקרוב אוכלוסיות ערביות (לא כמס שפתיים), אני מתרשם מאוד

שהם לא מגלים שאט נפש ממבצעי פעולות איבה. (הייתי מרחיב, אבל אני אבוא

לידי אאוטינג ולא מתחשק לי  ).

אז ההתנגדות של אבו-מאזן לאלימות היא לא עקרונית, אלא אסטרטגית. כלומר,

בשעה בה הוא יראה באמצעים האלה שירות לאינטרסים שלהם, הוא לא יבחל

בשימוש בהם. אבו-מאזן הוא גם מנהיג זמני, אין לנו שום ערבות שלא יקום מנהיג 

פחות מתון ממנו. (והידוק היחסים בין חמאס לפאתח גם לא מריח משהו...)

כן, צבא שמתפקד כמשטר לוקח אחריות על עוד תחומים חוץ מלחימה הגנתית או

התקפית. לעתים התמודדות עם אויב קשה דורשת נקיטת אמצעים קשים, בהתאם

לאתגר. המחסומים לא מאמללים במטרה לאמלל, הם משמשים למניעת העברת

מחבלים ואמצעי לחימה. אין לי סטטיסטיקה שמסקנותיה הן שרוב הפריצות לבתים

משמשות להפחדה סתם ולא למטרות אחרות. אבל שוב, בהתאם לאתגר עצימות

הפעולות גוברת ולא תמיד טיפול נקודתי מהווה פתרון חברתי. והשיקולים למקבלי 

ההחלטות...

הצחקת אותי בהקשר ליצהר. 

זה בסדר, גם איתם אני לא מסכים בהכל... 

חג שמח!

על חשבון יונתן תתעדכן הם לא היו לפני

מעבר ל"פעימה" של ה26, ישראל אמרה שתשחרר עוד 400 אסירים - אבל שהיא עצמה תיקבע מיהם, ושהם יהיו אסירים שבכל מקרה עתידים להשתחרר בחודשים הקרובים - קרי, לא רוצחים, אלא או פושעים פליליים זוטרים - גנבי רכב וכאלה, או כאלו שביצעו דברים "יחסית" קלים, כלומר לא רצח אלא רק תיכנון או סיוע עקיף וזה...

לא אומר שזה בסדר, רק כדאי שפעם הבאה תדייקו בפרטים.

אולי אדם חשוב ושעשה רבות למען המדינה ישתחרר אבל שחרור רוצחים ומחבלים עלול לגרום לפיגועים ורצח עם.

בס"ד

זה מוסרי?

חשבת פעם על המשפחות?

אבל נתפשר עליו הפעם.

בס"ד

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t387588#4652988

דעתי כמו המתנגדים שם.

יכול להיות שאת ברוך מזרחי רצח מישהו מאלךה שהשתחררו בתרוץ שזה בעד שליט , אבל בטוח שזה בעידוד שחרור  מחבלים בעבר.

 הודיעו שהיו עשרות מקרים שבהם 1000 המחבלים ששחררו בתרוץ גלעד שליט  ביצעו פיגועים ונסיונות לפיגועים . כוחות הביטחון עסוקים בלי סוף במעקה אחרי משוחררים במקום ללכוד מחבלים אחרים.

 מי שמשחחרר מחבלים יודע שהוא רוצח יהודים  אבל רוצה את זה בשביל לשבור אותנו , ובשביל שנסכים להקמת מדינה שתינאית בארץ.

 פולרד עצמו מסרב לזכות בחופש ע"י שחרור מחבלים שיירצחו יהודים ( וזה כל מחבל , גם מי שעוד לא הצליח לרצוח ועוד אין לו דם על הידיים או על הרגליים).

 בקיצור  אם עדן3 שיה יודע שמישהו מהמשוחררים יירצח אותו או את האמא שלו הוא לא היה מסכים. ככה גם אםן יירצח איזה עדן אחר או אמא של עדן אחר.  

זה הדבר הכי גרוע וזה גם שחרור רוצחים וגם עושים משא ומתן על הארץ שלנו

נ.ב אני לא רוצה להיות איתם בשלום רק תחשבו כמה התבוללות תהיה

מלכתחילה, לא.

המצב כיום או שלצערנו בכ"מ ישראל תשחרר רוצחים, אז אם אפשר לשחרר את פולארד לפחות ולהרוויח איזה משו אמיתי, אז זה כן.

הבעיה זה שלדעתי האמריקאים לא באמת ישחררו אותו. זה אחלה קלף מיקוח.

זהו סגור אסור לפי התורה לא משנה מה אנחנו חושבים ומרגישים בקשר לזה

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות