האפשרות השנייה היא די מרנינה, כלומר היא מספיקה (לעניות דעתי) כדי להמשיך

כל בחור שתרצי זה בגלל שאת רוצה להיתחתן, כאילו דא...

אם לא היה לאשה רצון טבעי (וגם לחיות להבדיל) להתחתן ולהביא ילדים לעולם לא היתה רוצה אפחד..

מבחינה הגיונית אין שום סיבה שבנאדם ירצה להיתחתן.

זה רק כאב ראש...

אבל ה' טבע את הרצון הזה בטבע שלנו...

כשיש בחור שנחמד לך איתו זה מספיק..

אשמח לעוד תגובות.. ותודה לכל מי שענה עד עכשיו =]

ויש רגש... אבל אולי לא מספיק חזק...

אה וכן, יש געגוע אבל מעט

זאת שאלה די חזקה שנותנת כיוון בד"כ להרגשה

על השני.... זה בעייתי...

וסליחה סליחה מילקי יקרה שאני משתמשת לך פה בעצות

השאלה היא למה אני כמהה? לזוגיות, באשר היא, או לאותו אחד? זו אותה השאלה בעצם

בשביל להבין שאת רוצה להתחתן את צריכה לדעת את זה בשכל,

שיש לו את התכונות שאת מחפשת בבן זוג,

ומן הצד השני:

הרגש - את צריכה להרגיש משהו כלפיו, יש שקראו לכך משיכה ויש שיקראו לכך רגשות. ההיפך מהמילה - הרגש זה שגרה, את צריכה מישהו שתוכלי לאהוב ולהכיל בתור שגרה לכל אורך חייך

החיבור בין שני גורמים אלו, שלעיתים סותרים אחד את השני עשוי להוביל אותך לתשובה הנכונה בשבילך

והחיבור לא סותר- משלים

שלא תמיד היה לך נחמד עם הרבה מהאחרים איתם נפגשת למרות שגם אז רצית להתחתן וגם אז הייתם בקשר רציני?

כך שקשר רציני והרצון, לא הם אלו שנותנים את מלוא התחושה הטובה.

כנראה שמדובר באותו אחד ספציפי

הטלפון הרבה פעמים הוא תשקיף של הפנימיות

כשאנחנו נפגשים אז דעתנו מוסחת מהמראה, משאר דברים וכו', ולכן הפנימיות לא תמיד מורגשת

לפעמים מרגישים את העמקות דווקא דרך הטלפון

ועניין הפגישות הוא עניין של זמן..

כמובן שאם כעבור זמן משמעותי הפגישות לא טובות אף הן- זה סימן לא טוב..

ואני נשואה ב"ה

זה הולך ביחד!!!

מסתבר שלא היית מוכנה

לא לקשר רציני עם מי שאינך רוצה בו או רואה בו פוטנציה,

ולא את מי שאת רוצה או רואה בו פוטנציה ולקשר לא רציני.

לעצם העניין, מפחיד להיות בקשר שמתקדם אבל אין בו אורות,

אבל זה רק מפחיד ותו לא.

אם הקשר טוב, יש רגש, יש התאמה שכלית, כדאי להתקדם ולא לפחד.

משאירים מקום לאחרי וזה עובד (בתנאי שיש בסיס שכלי ורגשי מוצק). 

אפשר לקדם את הרגש ע"י הסתכלות חיובית על המדוייט, התבוננות בתוי פניו,

מציאת הנשמה הטובה שמאחרי הדמות, טיולים משותפים וקרבה שמותרת הלכתית, 

אבל בסופו של דבר החשש תמיד ישאר.

אחד הטעמים למצוות שמחת חתן וכלה היא למוסס את החשש הזה, הן תחת החופה והן במשך 

ימי 7 הברכות.

אז... לבדוק שכלית לוודא שיש רגש ממשי ולהמשיך הלאה בעבודה.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳