האמת שבא לעורר את סוגי התגובות שלנו לדברים שקורים.

זה בא לשנות סוג של תפסה שאח"כ מביאה לפעולות שנעה. עכשיו לא עולה לי משהו מסוים. אבל לדוג' היה פיגוע? אז כן נתפלל שהדברים האלו יפסיקו, אבל בואו גם נחזק את ההתישבות בא"י, בואו נבדוק מה יכול להביא את המצב הזה לסופו, בואו נביא עוד אנשים שיהיו נגד הדבים האלה, בואו נראה לערבים סביבנו מהוא מקומם, בואו נפנה לממשלת ישראל.

אין לנו אפשרות לבנות בית מקדש? אז כן בואו נתכוון חזק חזק מ"והשב את העבודה" "ולירושלים עירך" וכו', אבל בואו נבדוק מה מונע מאיתנו.. שליטת הערבים? אוקיי, אז צריך שליטה בהר הבית- איך אפשר להגיע לשליטה בהר הבית- לכבוש אותו!- אוי אבל רוב העם בכלל לא רוצה בזה ויהיה נגדנו..- אז אולי נביא את עמ"י לרצון הזה?- נראה לך שהרצון הזה יבוא רק מאמונה בה' ובמצוות- אז יאלה בואו נחזק את עמ"י!!!! (אני מאמינה שזה מה שהרבה חושבים, מצידי אפשר להוריד את החלק האחד לפני האחרון- אני לא חושבת שהרצון לבית המקדש יכול לבוא רק מאמונה דתית, אז אני אולי אפעל להביא את עמ"י להכרה, למלאת את הבורות העמוקה של רוב עמ"י...) והכל ברור ברור ברור בעז"ה ועם המון תפילה!!!!!!!

אני רק רוצה להדגיש שאני לא באה בתור אחת מושלמת, שבכל הזדמנות עושה עושה ועושה, אבל הגעתי לתובנה מסוימת ורציתי לזכות עוד אנשים בזה  

ואם את רוצה להביא לכך שאנשים יגיבו נכון למצבים, זה צריך להתחיל במישור האישי, ומשם זה יעבור באופן טבעי למישור הציבורי והכללי גם כן.

יש המון המון דברים שאנחנו יכולים לשפר בהתנהלות האישית.

רק כמה דוג' פשוטות-מישהו לידך צריך עזרה במשהו-תעזור לו, אל תעשה חשבונות. אמא שלך בקשה שתעשה משהו-עשה, מייד. ראית מישהו מדבר לא יפה על יהודי-תעיר לו ומייד, ותסביר לו איך צריך להתיחס ליהודים, גם כשהם מעצבנים. (ואפילו אם הוא רק אמר שהמורה למתמטיקה לא התחשב בו בציון.) ראית מישהו מרביץ למישהו, אל תעמוד בצד ותצחק או תזעיף פנים במקרה הטוב, תתערב, ואפילו בכח אם יש צורך (יותר מצוי אצל בנים). ראית שבסרט יש משהו שאינו עונה לגדרי הצניעות של ההלכה-אל תראה את הסרט הזה.

יש עוד הרבה דוגמאות, רבות מספור למקרים מחיי היומיום, שאנשים צריכים להתרגל לפעול נכון ולא להסתפק בתקווה שאי פעם יהיה טוב יותר.

התופעה שאת מדברת עליה היא תוצאה של הרגל לזרום עם הדברים הרעים שאנחנו רואים. זה מתחיל בהתנהגות שלנו במישור האישי. כשרוב האנשים יתרגלו שלא לזרום עם בעיות, יהיה אפשר לעבור למישור הציבורי, וזה יקרה באופן טבעי.

א"א לבנות בניין טוב, אם אין לך לבנים טובות.

איך התפיסה שלנו לגבי דברים שקורים, לא האם נפעל או לא נפעל, אלא האם נכוון את זה רק לתקווה, תפילה, זעקה להקב"ה, או שנחפש גם מה אנחנו יוכלים לעשות, להראות שנעשה בשביל מה שחשוב לנו, וכמו שאמרתי- ננסה לעשות את שלנו, ולהתפלל שהקב"ה ישלים את זה ויביא את זה להצלחה.

זה בא להדגיש את החשיבות של יש עינין גם בעבודה, בהשתדלות, לא להתקע רק ב"צריך להתפלל" כאילו, על מה אתה מתפלל? אני רוצה כך וכך.. אז אתה יכול להתפלל שזה ירד מהשמים, אבל אתה גם יכול לנסות לחפש איפה לעשות בשביל זה, להראות לקב"ה שאתה גם תעשה בשביל זה, כי מה שבאמת חשוב לנו, אנחנו גם נעשה ונשתדל בשבילו יותר....

והקטע של המשפט האחרון בתגובה הקודמת הוא לא- לכו תעשו, אני פה ליעץ לכם, אלא לא לבוא בתור הוכחה אלא תובנה, שאותה יותר קל ונעים לקבל ולהשתנות בעקבותיה..

אבל מצד דרך הביצוע, כשרוצים לקנות את תכונת הנפש של ההשתדלות, א"א להתחיל מהדברים הגדולים.

כמו שאם רוצים להתאמן בריצה א"א להתחיל מלרוץ מרתון.

ורק התפללה צריך בדברים כאלה לתת רעיונות מממוקדים וריאליים.

אבל אשרייך על התובנה(בהחלט לא מזיק לשתף בה אנשים)

לא באתי להגיד דווקא על מקרה מסוים. אלא על התפיסה. האם אנחנו תולים את כל הכח בתפילה, או שאנחנו זוכרים גם לראות ולחפש את מה שאנחנו יכולים לעשות- ההשתדלות שלנו, שנתפלל שה' יושיע אותנו דרך הפעולות שאנחנו עושים בשביל זה...

רק תפילה-החרדיות. רק עבודה-החילוניות.

דברי בקצרה.

הרבה פעמים או שוכחים מחיבות ההשתדלות והעשיה, או מחלקו הענק של הקב"ה בכל דבר..

ארץ ישראל זה אחד הדברים ה- חשובים, אבל צריך לשלב את זה עם עם ישראל, כי לבד זה לא הולך. לצערינו לפעמים אנחנו יותר מידי מנסים לפעול לארץ ישראל ולא תמיד שמים לב שאהבת ישראל נרמסת.. זה חייב לבוא ביחד! לכן חייבים לפעול גם בעם ישראל! ולזה יש מלא דוגמאות! אפילו העניין של ואהבת לרעך כמוך! אבל יש גם אפשרות ללכת להתנדב ולתרום במקומות ובדברים אחרים... יישר כח גדול על הרצון! זה חשוב מאוד! וגם חשוב במיוחד עכשיו בתקופה הזאת, ובמצב הקשה של הדור, לעורר את זה.. ובסך בכל--- עם ישראל חי וקיים!!

בסיפור של הגולם מפראג(לפחות לפי הקומיקס ) כשהם פונים למהרל ומבקשים שיעזור להם, הוא לא מתפלל לה' שהמצב הרע הזה יפסק, הוא מתפלל לה' שיתגלה אליו ויגיד לו מה לעשות כדי שהמצב יפסק!!!!

אני פתאום חושבת שלא תמיד יש מה לעשות חוץ מלהתפלל, ולפעמים יש מה לעשות, אבל אישית אתה לא מסוגל לזה, אז שם זה לא בעיה.

אז אני עכשיו מכוונת את הרעיון שזה יהיה המחשבה הראשונה, או לפחות נכללת בתהליך המחשבה, החלק של הבריר של המקום המעשי.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....