בס"ד

זה כבר יהפוך לשמחה אמיתית.

אם אתה לא מצליח לחייךכי אתה עצוב,

הכרח את עצמך לחייך,

והחיוך יהפוך לחלק ממך.

[מחילה- מנהלים- מוזמנים לערוך]
כמובן לא להישאר בעצב- אבל לתת לו מקום
ומתוכו לדעת
לצמוח
ולשמוח.

יש בעולם כל כך הרבה סיבות לשמוח ולהודות!
צריך רק לפקוח עיניים ולראות.....

ובדרך כלל "ייתרון האור מן החושך"- מתוך החושך.
הטוב מתחדד לכאורה יותר
וקל להודות ולשמוח על מה שיש.
ור' שלמה קרליבך מומחה לנושא הזה....
ושיר לסיום-

ובכן צדיקים
יראו
וישמח
וישרים יעלוזו
וחסידים ברינה יגילו.

אשריך.
בהצלחה רבה!

בס"ד

הוא פשוט לא שאל על זה

השורות
אל השאלה איך להתמודד עם התחושה שמלווה.
 

ההבדל הדק בניהם הוא שהעצב מפיל לייאוש ושברון הלב לצמיחה וחיזוק...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....