אני בן אדם רגיל.
כן. רגיל כמו כולם.
עם קשיים רגילים.
עם חיים רגילים.
עם הנאות רגילות.
הכל רגיל.

לכל אחד יש את החיים הרגילים שלו.
לא כל בן אדם שנראה לא רגיל (גם לחיוב) הוא לא בן אדם רגיל. עם רגשות כמו של כולם. עם התמודדויות רגילות לחלוטין.

לכל אחד יש את הרגיל בתוספת למיוחד שלו. לאישיות שלו. כולנו שונים. אבל לא נכון להתייחס אל אנשים כאילו הם עם רצונות/קשיים/התמודדויות/כוחות וכדו' שונים משל כולם.

פשוט תפנימו. לא כל מי שנראה מוזר/מיוחד הוא לא רגיל. כולם מוזרים מיוחדים ורגילים בו זמנית.
והגיע הזמן להתייחס לאנשים בשווה. לא כאילו הם טובים יותר ולא כאל רעים יותר.
לא כאל מוזרים יותר ולא כאל מיוחדים יותר.

פשוט כמו לכולם.

אחת רגילה.

חג שמח ושבוע נפלא.

הסיבה שכמעט ריק בחצי מהפורומים פה זה כי הייתי בתקופת הקורונה שפשוט היה פה מפוצץ ועכשיו זה רגיל? 

כעעען כען