כשזה מעבר לגבול הטעם הטוב זה באמת כבר בעעע

אני עירונית בנשמתי חייבת שופינג וחנויות

בהלם מבתים שאין להם זה וזה ותמיד צוחקת על הכפריים התמימים

אבל לא נראה לי שאני אדם רדוד , ממש לא

ולא נראה לי שזה רק מה שתופס לי את השכל ממש לא

האם אין כפריים שמה שתופס להם את השכל זה הפרות ?

נראה לי שזה עניין של אופי יותר מאשר של עירוני\ כפרי

כתבתי שאני מתנצלת אם זה נוגע למישהו בנק' רגישה.

פתחתי את השרשור ע"מ לקרא גם עמדות שונות.

אבל לא שכנעת אותי עדיין..

אז זה מה שנכנס לך לראש כחשוב.

ואז, מהו מקומו של העומק?!

אני לא נגד להראות טוב, ומי שמכיר אותי יודע שאני דווקא אדם מטופח.

אבל מפה ועד לבלות הרבה בכל מיני מקומות, והלקסיקון ההזוי-

פשוט עולם אחר ממה שאני מכירה..

ואם תגיע לבית ממוצע, איך תגיב? תזרום איתם או תהיה בהלם ותתקשה להתארח?

לא נראה לי שהאידיאלים עליהם חונכתי הם הלא נכונים.

חינוך לחסכנות זה אידיאל, לעומת חינוך לריבוי בילויים בקניון..

וחינוך לתחומי עניין מגוונים ובעלי תוכן זה גם אידיאל.

אשמח לשמוע על אידיאלים הפוכים.

וההלם הגיע כתוצאה מההלם של ה"עירוניסט" שהגיע אלינו הביתה.

לאאא דיברתי על מישהו ש*גר* בעיר!

אני מדברת בסלנג מצוי: "עירוניסט"- בעל מנטליות בזבזנית.

ואני מוכנה לשנות את הסלנג פה, ולכתוב "תרבות המערב". בסדר?

תני בבקשה דוגמא לתחומי העניין של מנטליות לא עירוניסטית.. אולי אבין יותר טוב

אדם שניתן לפתח איתו שיחה עמוקה,

שלא לוקח כל דבר חומרי שיש לו בבית כמובן מאליו,

שיכול להסתפק גם במועט במקרה הצורך..

לא מכיר את התופעה שעליה את מדברת, בחילוק בין אנשי היישוב לאנשי העיר.

לפתח שיחה עמוקה? אידיאלים? לא שייך בכלל לחלק בזה בין עירוניסטים למתיישבים.

מכיוון שאת בת יישוב את משייכת את הדברים לעניין העירוניסטי, אבל הדברים לא יושבים על זה לענ"ד.

מסכים עם הרועה.

אני לאאאא מדברת על מי שגר בעיר!!!

יכול להיות שגם אני אגור בעיר (בגרעין תורני, כמובן..), זה לאא קשור למנטליות!

אני מדברת לגישה כזו של בילויים מרובים בקניונים, שופינג, אי יכולת להסתפק במועט במקרה הצורך.

מה זה הפינוק הזה?!

ונכון, יש גם מי שגר בישוב והוא כזה. לכן, כתבתי את השורה השניה..

באמת אשמח לקרא דעות שונות, מנומקות. רצינית.

שאת מעמידה עירוניסטיות אל מול מנטליות של אנשי היישוב,כי החלוקה הזאת פשוט לא קשורה.

גם אם את לא מדברת על האנשים הגרים בעיר אלא על "עירוניסטים", עדיין עירוניסט הוא פשוט לא אחד כמו שאת מתארת בשום מינוח שאני מכיר.

נראה שמה שבעיקר חורה לך הוא העניין הכלכלי,או ההתנהלות הכלכלית. גם הדבר הזה אינו נוגע בעירוניסטיות, אלא ב"היי סוסייטי".

והנקודה של בית "נורמלי" או "ממוצע", כל אחד חושב שאיפה שהוא נמצא זה נורמלי, או ממוצע.

לא בטוח שזה אכן כך.

אז אני באמת מדברת בעיקר על ההתנהלות הכלכלית הבזבזנית ותחומי העניין-

וכמו שהגדרת "היי סוסייטי".

והכי קשה, שכשאשר מגיע אחד כזה לבית אחר, ההתנהלות הזויה.

אתה באמת חושב שמי שמגיע מהעשירון העליון חושב שאיפה שהוא נמצא זה הנורמלי?

כי אם כן, זה רק מחזק את הגישה שלי.. הניתוק הזה מהכלל..

אני יודעת שזה לא אפשרי כ"כ, אבל אני ממש רוצה להבין את הראש שלכם..

מה הלם בלראות חיים פשוטים (לא עניים, פשוטים..)?

מעניין מה יותר חמור ומראה על ניתוק-

"עירוניסט" (זה סלנג! לא מדברת על מי שגר בעיר!!) שמגיע למנטליות אחרת ובהלם,

או הפוך, שמגיע אדם "פשוט" לבית "עירוניסטי" ובהלם..

(אין לי תשובה. שאלה שעלתה לי כרגע..)

שאני לא אתאר לך מה הולך שם (כי אני גם לא רוצה לדעת ) ותחטפי הלם תרבות,

והם יגידו לך "ישראלית מפונקת!"

כל אחד ואיך שהוא רגיל לחיות..

יכול לספר מניסיוני, לפני כשנה הלכתי לחבר לשבת,בית "פשוט",

ועל השולחן לא היו מזלג וסכין. רק כפות.

בסעודת שבת אוכלים קצת עם כפות ובעיקר ,לא נעים לומר, עם הידיים.

הייתי בהלם תרבות מוחלט.

אחרי זה יצא לי לחשוב על זה הרבה, מי פה החי בסרט, אני או הם.

כנראה שאין תשובה חד משמעית לשאלה הזו.

ומה זה לאכול עם הידים ? אנחנו כושים?

כתבתי שאני לא יוצאת נגד מי שגר בעיר! אלא נגד מי שזו המנטליות שלו..

רובכם ככולכם לא כאלו. למה אתם נפגעים?!

ומי שרוצה להגיד שזה לא נקרא עירוניסטיות אלא תרבות המערב, אין בעיה. זה אותו דבר, רק בלקסיקון שונה.

אני רוצה להכיר את הסגנון הזה,

שלא אבהל ממנו ולא אסתייג..

אני גם מאחלת לכולנו שנחיה בשפע, לא שוללת את זה בכלל.

זה הכל תלוי בחינוך ומנטליות, של מה העיקר בחיים..

בעיקר האופציה השניה.

לא קשה לי עם אנשים שמחפשים איכות בדברים ולכן לא מתפשרים על מחיר (גם אני כזו לפעמים..),

כמו שקשה לי עם מפונקים..

בס"ד

למה מישהו עירוניסט שיש לו הכל הוא לא מחונך לערכים?

אני עירוניסטית מאוד וגרתי בעיר שהיא הכי עירוניסטית שיש, כולם טחונים ולכולם יש הכל.

אני ממש לא חושבת שאני אדם שחושב על עצמו.

וההורים שלי כל היום בבתי קפה ובחו''ל. אז מה? זה עושה אותם פחות טובים?

אדם שיש לו אמצעים והוא נהנה מהם זה הופך אותו לפחות טוב?

אני מכירה הרבה בנות בישובים שבגלל שהם לא גדלו על העיר הגדולה יש להן חסכים והן כל היום נמצאות בקניות עכשיו וקונות את המותג האחרון. אצלי זה ממש לא ככה. גדלתי על קניונים ואני נהנת בהם. אבל הם לא ההנאה הגדולה בחיי..

אני חושבת שאת פגשת את האנשים הלא נכונים..

אולי תנסי לקרא את התגובות שלי לאורך השרשור,

לאט לאט נהייתי יותר ויותר מדוייקת.

פתחתי את השרשור בידיעה שגישתי ותפיסתי את ה"העולם השונה" יכולות להשתנות.

אין לי עניין הלשאר בהתרסה. דווקא ההפך, אני רוצה להבין את זה..

אני מעוניינת לשמוע ולקרא דברים כמו מה שכתבת. אז תודה.

מה זה "עירוניסטיות" מבחינתך? (כתבת שאת עירוניסטית. האם זה אומר שאת גאה בעיר או שיש לך מנטליות כזו..?)

בא לך לפרט? 

שנהנה מהחיים

קניונים, שופינג, בתי קפה

כי גם לי לא חסרים בגדים, ב"ה ופעם ב..הולכת לבית קפה משובח.

את מבינה לאן אני חותרת? *פליייז תגידי שכן*

וזה ממש לא מה שמעסיק אותי...

אבל לפעמים זה כיף וזה משחחר...

זה שיש גרים בעיר הם יותר חומרניים? לא בטוח. גרים בעיר כי יותר נוח למרות שיש כאב ראש מהסביבה. היום אפשר להביא הכל דרך הפלאפון ולחיות בשומקום.

זה הכל עניין של הרגל.

בבקשה בבקשה, תקראו עוד כמה תגובות שלי לפני שאתם מגיבים. הסברתי את עצמי כמה וכמה פעמים,

שמבחינתי "עירוניסט" זו מנטליות ולאו בהכרח תיאור של מי שגר בעיר ולא בישוב.

יש הרבה ישובים בורגניים..

וכבר אמרתי בהודעה הקודמת שלי, שלדעתי אין קשר. זה תלוי בחינוך שמקבלים. זה שיש הרבה אנשים יותר רוחניים שגרים מחוץ לערים זה כי שמה הם רוצים לחנך למרות שהם יכלו לחנך לרוחניות גם בעיר. כמובן שבסביבה עירונית יש הרבה פרסום לחיים חומרניים וזה משפיע על כולם בתת-מודע גם אם לא רוצים חיים כאלה.

אני יכול לקחת את כל החיים החומרניים שלי ולגור באיי-פוקט ולהיות הכי חומרני שיש למרות שאני גר מחוץ לעיר (או מחוץ לכדור-הארץ ) ח"ו.

הכל עניין של חינוך (או לפחות הרוב המוחלט)

אז לא הייתי יוצאת "פעורה" אם הייתי טוענת שיש קשר כלשהו בין הסלנג הישן "עירוניסטיות" לשורשו.

אבל הקשר לא מחייב, כי זה עניין של חינוך, כפי שאני אמרתי עשרות פעמים בשרשור ועכשיו גם אתה חידדת.

אז אנחנו מסכימים בגדול. ב"ה.

עניני העוה"ז ביומיום הם עניין שבשגרה, וכל עוד לא עושים מהם ע"ז זה צורך וזה הגיוני.

אם מדברת על שיחות עומק שמקומן נתפס ע"י שיחות על הקניון ועל הסמארטפון וגו' אז המצב מתחיל להיות בעייתי, (אע"פ שיש אנשים שהם ישרים במהותם, או שפילוסופיה ומחשבה לא מענינים אותם וזה בסדר, ואין מצווה לדבר כבד ולחפור ולדון ולחשוב מידי הרבה, צריך להזכיר את זה לעצמינו לפעמים, אנחנו לא נורמאלים, הנורמאלים הם אלו שעושים מה שצריך בלי לשאול / להיפך, אבל אין שום בעיה בלחיות בצורה של "צורך" מחד ו"עשיה" מאידך. בזמן שצריך להתפלל, מתפללים, ובזמן הפנוי- הוא בהחלט פנוי. הלוואי עלי, אפשר לאמר.

שישוב הוא לאו דווקא פויקה-פרות-כובע טמבל.

החלוקה שלך לא נכונה. 

את יכולה לדבר על קפיטליזם, אבל אין כאן קשר למקום מגורים.

לפני שעונים, קוראים עוד כמה תגובות של פותח השרשור.. 

וזה לא אישי. את בחברה "טובה" ( אם בא לך, רפרפי על השרשור..)

אני עדיין לא מבינה מה מפריע לך.

למה את חושבת שמי שהולך לקניון/ יש לו סמארטפון/ כסף/ אחר, הוא פחות עמוק או חכם או אינטיליגנט או ירא שמיים או _______?

כסף הוא רק אמצעי. זהו.

כל אחד בוחר את הדרך לעבודת השם שלו.

יש לי בעיה עם מפונקות והסתכלות מצומצמת כאילו זה מהות החיים (בהקצנה, כן?).

לא נתקלתי באנשים כמו שאת מתארת.

הכל מתחיל בחינוך ומה שרואים מבחוץ -- זה לא תמיד מה שבפנים.

קשה לי לחשוב על מישהו/י שחושב/ת שסמארטפון וקניון הם מהות החיים...

אם תהיי יותר ספציפית, אני יכולה להרחיב.

כי עם קיצוניות אני לא מתעסקת.

קיצוניות לא מרתיעה אותי, כי היא מאוד מאוד שונה ממני ואין לי חלק ונחלה איתה.

אני גם קונה בגדים וכו', ב"ה, ומידי פעם יושבת בבית קפה- זה לא שאני הפוכה ממה שאתם מתארים על עצמכם..

אני מדברת על אנשים שאני באה איתם במגע.. שלא לחלוטין שונים ממני..

חינוך לא שווה למה שבפנים? אשמח שתסבירי, למרות שנראה לי שבערך הבנתי..

שופינג-בגדים-לא יודעת מה, זה לא אומר שהוא אדם רדוד. זה לא אומר שהוא חסר עומק.

יש מן סטיגמה כזאת שכסף = גאווה, צרות עין, בזבזנות, ראוותנות.

מי שזה מה שהכסף גורם לו, זו הרבה פעמים (אם לא כולן) תוצאה של חינוך וסביבה (ואני לא אומרת את זה בתור מיליונרית, רחוק מזה ).

אני לא מבינה ממה נובעת החשיבה הזו שמי שקונה בגדים/ יושב בבתי קפה וכו' הוא חסר אידיאלים? למה?

הם לא תורמים המון? מתנדבים? אין להם ערכים? למה זה גורף...?

אולי זה נובע מהאקסיומה של פשטות = חיים ממוצעים והיא, בעיניי, לא נכונה.

פשטות היא דרך חיים.

ועוד קצת - !!!!!).

זו השאלה שהתכוונת אליה?

התכוונת לטיפוס המסוים הזה של אנשים שכל מה שממלא אותם זה שום כלום

והם עסוקים בלמלא את החלל בבילויים שופינג קפה מסעדות וכו'

האנשים האלו בהחלט מסכנים מאוד החיים שלהם ריקים מתוכן

יש מהם שאכן הם אנשים חיוביים ולאו דווקא רעים, ויש מהם שמבלים אבל כן בעלי תוכן 

אבל אם התכוונת לאלו שאין בהם כלום- אז אין בהם כלום

ושאון העיר והמונה עוזר להם להימלט מהכלום 

רב מוחלט של תושבי העיר שאני מכירה הם לא כאלו בכלל

הרבה מהם חיים בפשטות ומסתפקים וחוסכים ויוצאים לקניות בקושי כי אין כסף לבזבז סתם

ולמשל אני בתאוריה מתה על לצאת למסעדות הפעם האחרונה שעשיתי את זה היה לפני חצי שנה אולי

והרבה מהאנשים שאני מכירה הם עמוקים וחיים למען מטרות נעלות

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש