למי פונים עכשיו? ומה בדיוק עושים?

אני עדיין בהלם שזה אמיתי... חוץ מבעלי ואמא שלי אף אחד לא יודע.

ושאלה ממש חשובה שיש לי- האם מותר לקיים יחסים בזמן הקרוב? או שזה קצת מזיק ומסוכן? חברה שלי עברה הפלה לפני כמה חודשים, ועכשיו, כשנכנסה שוב להריון הרופא אמר להם להימנע מקיום יחסים בשליש הראשון.

אז זה מסוכן או לא?

כמה מרגש! שיהיה בהצלחה, משעמם וארוך!

כעת ניתן לקבוע תור לרופא נשים לתחילת מעקב. אולטרסאונד ראשון מומלץ לבצע לא לפני שבוע 8-9, כאשר מתחילים לספור מהיום הראשון של המחזור האחרון (כלומר - את בשבוע 4 פלוס מספר ימים, לפי מה שתארת עד כה).

ממש מוזר מה שהרופא של חברתך אמר לה. למרבה הצער, כשליש מההריונות נגמרים בהפלה, וכשזה קורה בשליש ראשון, זה כמעט תמיד בגלל מומים כרומוזומליים. הגוף שלנו יודע (בלי שום בדיקה! לבד-לבד!) שההריון הזה לא תקין ולא יכול להפוך לתינוק בר חיים, ויודע גם להפסיק לבד את התפתחות ההריון, ולהכין את הרחם להריון חדש, תקין ובריא בע"ה.

איסור על קיון יחסי מין ניתן במקרים מאוד מסויימים וחריגים, ובטח שלא אחרי הפלה חד פעמית בשליש ראשון. אין שום בעיה לקיים יחסים כרגיל, ובכלל, כדאי להמשיך להנות מהחיים, ולנסות לחשוב שמח, חיובי, וטוב!

עדיין לא התייעצתי עם רופאה אבל בינתיים, מה מומלץ לקחת- חומצה פולית של 0.4 מ"ג או 5 מ"ג?

הייתי לוקחת תקופה ארוכה חומצה פולית, פעם 4 ופעם 5 , תלוי מה נתנו לי בבית מרקחת. ודווקא בחודשים האחרונים נמאס לי והפסקתי לקחת כמעט לגמרי.

אז מה יותר מומלץ עכשיו?

תצטרכי כבר לסחוב ילד כבד, ולא סתם שקיות  פשוט להיות קשובים לגוף. אין ממש "חוקים" שנכונים לכולן. אני בטוחה שמה שהרמת סביר ביותר, ושכבר סחבת משקלים דומים בעבר (כלומר, שהגוף שלך מכיר ומסוגל לעומסים כאלה).

אני דווקא רואה בעובדה שהגוף שלנו יודע לזהות ולהפסיק הריון לא תקין ממש פלא ונס! תארי לך שחלילה לא כך היו פני הדברים! כמה נפלא ומופלא וחכם העולם שלנו בנוי!

אם לא תשתי יותר מדי קפה או תה או מיצים, ותשתי בעיקר מים - הגוף שלך כבר יגיד לך בדיוק כמה מים את צריכה לשתות. הגוף שלך יודע הכי טוב (כל עוד לא מבלבלים אותו עם יותר מדי משקאות ממותקים. הכל במידה). אין חוק אחד שמתאים לכולם

ומה את בכלל חוששת? הפורום הוא בדיוק המקום להגג על כל השאלות והחששות שלנו! בשביל זה כולנו פה (וגם בשביל להעביר את הזמן ).

אלא אם רוצים להגיע למיון עם צירים מוקדמים או דברים שכאלה...

שמנסיון זה ממש לא כיף.

אני לא שותה הרבה ממותק, נראה לי (כוס או שתיים קפה ביום זה הרבה?) - אבל הייתי צריכה לעמול ללמד את הגוף שלי מה כמות המים הדרושה לו בהיריון. כשלא עשיתי את זה ושתיתי כהרגלי (=כמו שהגוף אמר לי) זה התנקם בי בלחץ דם נמוך שגרר חולשה קשה מאוד ומיגרנות בשליש ראשון, עד שרופא האיר את עיניי ואמר לי שזה בגלל שאני לא שותה מספיק (נשמע משהו שהייתי צריכה להסיק לבד, לא?). ואז ממש עבדתי קשה על להכריח את עצמי לשתות קצת כל כמה דקות, עד שהתפתחה תחושת צמא תואמת וזה כבר נהיה לא קשה אלא באמת דבר שהגוף מעצמו מבקש. וכשהרגלי השתייה נשחקו בלי שאשים לב אי שם בתחילת השליש השלישי, שוב לא קלטתי את זה מעצמי, גם לא כשהתנועות פחתו וכמעט נעלמו (נו, אז אכלתי שוקולד, כמו כולן - לא עזר), ורק הנזיפה המעודנת של האחות במוניטור (כשהמצב כבר נהיה ממש מדאיג והלכתי לוודא שהעובר חי) העירה אותי, והזכירה לי שאני לא שותה מספיק. משם והלאה לא היו עוד מעידות, השבח לא-ל, אבל המסקנה הפרטית שלי מהמקרים האלה היא שהשלב הראשון הוא מודעות לכמות השתייה הגדולה שנצרכת בהיריון, ורק אחרי המודעות הזאת אפשר לבנות תחושת צמא טבעית שתתאים לצורך, על-ידי כמה ימים של 'שתייה כפויה'. אם מראש הייתי סומכת על 'מה שהגוף מבקש' מצבי (ומצב העובר) היה די גרוע היום...

הרגשה מהממת!

הרבה מזל טוב! ותשמרי בסוד...

לאמא של בעלי יש פה ענק, וזו הסיבה שביקשתי ממנו לא לספר לה עדיין. לפחות שרופא יראה אותי קודם, ואני יעשה כמה בדיקות... וזה עוד נושא שרציתי לשאול-

אתמול התקשרתי למרפאה ששם יש רופאה מעולה שאני ממש רוצה אותה. ואמרו לי שהתורים אליה נקבעים תמיד לעוד חודשיים. אבל במקרה מישהי ביטלה הרגע תור לעוד שלושה שבועות. ונראה לי שזה המון זמן. אני יהיה אז כבר בשבוע שמיני! עד אז אני לא יעשה שום בדיקת דם ושם אולטרסאונד? זה נראה לי ממש הרבה זמן.

אני לא יודעת מה לעשות! לא נראה לי שכדאי לי להתפשר על רופאה פחות טובה רק כי אני לא מצליחה להשיג תור קרוב.

מה דעתכן?

זה לא כ"כ הרבה למרות שזה נראה לך יובלות.

נראה לי ששווה רופא טוב בייחוד בהריון ראשון.

מהחתונה התחלתי לעשות הסרת שיער במפשעה בשיטה שדומה ללייזר. זו אמורה להיות סידרה של 10 טיפולים, כשהרווח בין טיפול לטיפול עולה.  עכשיו אני צריכה לעשות את הטיפול החמישי, ובזמנו כשהתחלתי אמרו לי שאם נכנסים להריון, אפשר להפסיק את הטיפולים ולהמשיך אחרי הלידה, למרות שזה לא מזיק. (כך אמרו).

שאלתי, מישהי מבינה בנושא ויודעת האם מותר להמשיך או שזה מעביר קרינה או משהו?

ללכת לרופאה בשבוע שמיני זה בסדר גמור, אין לך מה לדאוג.

באותה הזדמנות תשאלי את הרופאה על הלייזר היא כבר תגיד לך..

כל היום אני שומעת סביבי סיפורים על הפלות בשליש ראשון, ומטבעי לחוצה מכל דבר.

אבל אין הרבה מה לעשות חוץ מתפילות.

גם אני הסרתי שיער בשיטה דומה. וגם לי ענו אותה תשובה.

אבל למה לקחת סיכונים? זה באמת מעצבן להפסיק טיפול באמצע, אבל רק המחשבה על כך שאולי יש סיכוי שהעוברונצ'יק שלי יפגע גרמה לי להחליט להפסיק את הטיפול.

אגב, לגבי הסיפורים המפחידים- פשוט תתרחקי מהם ("אני ממש לא רוצה לשמוע...") זה לא תורם לכלום ורק מכניס פחדים מיותרים.

בשעה טובה ובקלות ממש!

האם זה הגיוני שבשלב כ"כ מוקדם- אני אמורה להיות באמצע שבוע חמישי, אני מרגישה שהבטן התחתונה שלי (ממש ממש למטה) מאד התנפחה? זה מוזר לי שכבר עכשיו התנפח שם למטה... האם זה נורמלי? (ולא יודעת אם זה קשור אבל אני דיי רזה בעיקרון- 50 ק"ג)

איזו שמחה... שבע"ה הכול יהיה בסדר ושעוד 9 חודשים תכתבי פה הודעה אפילו יותר משמחת!!!

הבטן הנפוחה זה כנראה הרחם מתרחבת. אני דווקא ירדתי בשבועות הראשונים, ואז זה בא בבום- גם לבטן התחתונה, ושקלתי כמוך, אז זה כנראה נורמאלי!

אין לי כזה נסיון, אני אמא די טרייה, אבל יש לי הרגשה שאם ההריון שלך הוא לא מובן מאליו (ואת לא צריכה להגיד למה או איך), תקחי את זה באיזי. את הכול- תנוחי המון, אל תסחבי, אל תרקדי יותר מדי, ושהיחסים יהיו עדינים- עדינים. כי כמה שכולן צדקו כאן והגוף מאותת לך לעשות משהו, לא תמיד זה 100% נכון, ובטח שלא כדאי לסכן את הפשוש\ית היקר\ה...

סתם עצה שלי...

ושוב מזל"ט!

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

לק"י

בבוקר- לא.

(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.

אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).

ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.

מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...

לא בתור התנצלות או משהו...

תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי. 

ספרים עם ציורים

כמו של מדע

לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד

משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?

אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה

אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.

אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת

ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל

בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.

אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.

אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.

רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.

אין מסך, הטלפון אצלך.

הפרקים עוברים ברצף.

אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.

או פשוט לשבת ולהקשיב.

תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.

תקני את הערכות לגיל 5+

בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.

אפשר גם פאזלים.

חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.

מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.

יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.

אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.

לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי

מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)

שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)

ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)

כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר

הוא בן 7.5

גם כי אני לא מבינה בזה ובעלי עשה

וגם כי הוא יוכל להדריך אותך הכי טוב.

בכל אופן יש אצלנו בקרה כפולה-

1. משתמש במייקרוסופט עם הגבלת זמן

2. משתמש כרום עם פמילי לינק ורק אתרים שאנחנו מאפשרים פתוחים.

מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו

הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.

בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:

1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.

2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.

רעיונות לתעסוקות אחרות:

משחקי דמיון (פליימוביל וכו')

ערכות מדע ויצירה

יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים

פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)

אולי גידול בעל חיים

ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...

-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)

-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...

-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.

-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.

-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם

-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו

אין הגבלת זמן על מסך

גם לבן ה6

אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר

ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך

בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי

בעיניי זה מאד הגיוני

חופש ארוך נטול מטרה

עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי

אצלנו התעסוקות שלו הן:

ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

לק"י

את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

לק"י

ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.

ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

מזל טוב!!

לא לשון, שפה.

אצלי עד שגילינו כבר היה מאוחר להציל את ההנקה.

בעקרון יש חתיכת עוד שמחברת במרכז בין השפה העליונה ללסת.

אצלנו החיבור היה ממש רציני והפריע לה ליצור ואקום, מה שגרם להמון ניתוקים, התעייפות מהירה, אי עליה במשקל..

זה נדיר ולכן לקח לנו הרבה זמן לעלות על זה, וכבר לא טיפלנו. כן עבדנו איתה בגיל גדול יותר על יצירת ואקום. 

ננסה כמה דברים שהיא הציעה לנו בתקווה שיעבוד

עם פראמין/ לבקש זופרן

והם בהחלט היו דוחים בעצמם. אבל נראה לי שכן עזרו.

תמשיכי

אני הייתי כמעט מתעלפת מעייפות בכל פינה אפשרית בבית

בסוף זה מתאפס