אם זה מה שאתה רוצה בעז"ה תמצא..

בסביבה שאני מכירה לא חסרות בנות כאלה ב"ה

תלוי באיזו חברה אתה מחפש..

אני בהחלט יכולה להבין את השאלה שלך, כי יש איזו מגמה של קיצור הבגדים לעיתים.

ועדיין, לא מעט בנות מתלבשות בצניעות (ויש גם בצניעות יתר.. ).

לדאוג, למרות שפגש כמה אחרות..

וזהו. חדל חשדנות.

גם אני שמתי לב לזה שהרבה בנות גם דוסיות לא כ"כ מקפידות על צאוורון סגור..

למרות שעל שאר הדברים שרוולים וחצאיות ארוכות ב"ה כן..אבל זה לא פחות חשוב...

( גם החולצות של היום חשופות גם בחנויות ה"דתיות" ,צריכים להפוך עולם כדי למצוא חנות בגדים 

עם בגדים צנועים באמת ע"פ ההלכה..ולכן ראיתי שעשו גם את "מחאת הבסיס" למרות שלא נראה שזה באמת עוזר..).

הבריח.

וגם קישור לויקיפדיה מהזהעצם הבריח

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A6%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%97

עצם הבריח צריכה להיות מכוסה..

יש לך מקור?

זה ממש לא נכון

וזה בירור מתמשך, ככה שיש בזה קצת פריקה, אבל בעיקר בירור.
גם בנות  שמתלבשות בצניעות  זה תמיד חופף את ההלכה.
וזה פשוט מעורר תהיות על דרך החיפוש שלי.

זה לא מה שיביא לך את ההיא.

מה שכן, תבין שזו התמודדות אצל בנות, ולכן אם לדוג' חלמת שאשתך תלך עם חצאית שמטאטאת את הרצפה,

קבל כאופציה שהיא לא תהיה כזו. ועדיין היא תהיה צנועה לחלוטין.

לגבי החולצה, מסכימה עם נועם שזה האישיו הרציני..

לא יודעת מה לומר. פשוט חפש את האלו שמתלבשות בצניעות..

אבל אולי אני טועה. אולי מבחינתכן זה כמו תפילה במניין בשביל בנים ואז המדידה שלי לא נכונה.

לא אכפת לי ממש אם זה מכנסים(אם זה מותר), רק שיענה על הדרישות ההלכתיות...

לא קשור בעקרון לדבריך, אבל הזכרת לי את זה)

כתוב בהלכה שגדרי הצניעות שאתה מביא (מרפק ברך וכו') הם נכונים בכל מקום שהוא, ומלבד זה כל אשה חייבת להתנהג לפי הצניעות של אותו מקום, ואם באותו מקום הולכות כולן רעולות, צריכה ללכת רעולה (וזה נקרא דת יהודית)

והנה לגבי תוספת שבת כתב המנחת כהן שממילא צריך כל אדם להוסיף מעט מחול על הקודש כי אי אפשר לצמצם, ומצוות תוספת שבת היא להוסיף עוד זמן שלא היינו מוסיפים מחמת זה, וכן כתבו כמה ראשונים לגבי מחאה בנשים שעוברות על תוספת יו"כ, שהם לא היו מצמצמות לגמרי

אז חשבתי שלגבי צניעות אם הייתי אישה, ברור שלא הייתי נצמד לגבול שהתורה חייבה, כי הרי אי אפשר לצמצם, וברור שאני אכשל

הבעיה היא שאם כך - כל אחת תוסיף 2 ס"מ בשביל לא להיכנס לאיסור, ונמצא שכל הבנות מוסיפות 2 ס"מ וזה הופך להיות חיוב מדינא מחמת דת יהודית, ואז אני אצטרך להוסיף על ה 2 ס"מ עוד 2 ס"מ כדי לא לצמצמם באיסור דת יהודית, ואם כל הבנות יזהרו כך, נמצא ששוב נצטרך להוסיף עוד 2 ס"מ עד שנמצאת מכוסה מכף רגל ועד ראש...

יש כאו בעיה, לא?

אז חשבתי שאולי לגבי דת יהודית שהנשים מקפידות לא צריך להיזהר לא לצמצם, כי זה גופא ההרגל של הנשים, להיות לא מדוייקות ולא מצומצמות, ואי אפשר לשים גבול ברור בזה.

בקשר לעצמות מכוסות בצוואר- מי שמוצאת חולצות בסיס טריקו שעונות על ההגדרה הזו ולא נהרסות תוך שבועיים- מוזמנת לעדכן אותי.

אין כמעט כאלה חולצות בשוק, ככה שהרבה בנות הולכות- אם מחוסר ידיעה ואם מחוסר ברירה עם חולצות שמגיעות עד אחרי העצמות (לא בצורה קיצונית, אלא קרוב לעצמות מלמטה) ואני חושבת שיש טווח מתחת לעצמות שמותר לראות (לא לפי כל הפוסקים, אבל בהחלט בת שהולכת ככה א"א לומר שבגלל שהיא מזלזלת בהלכה ח"ו)

(אגב, אני משתדלת ללכת עם חולצה שמכסה את העצמות, יש כמה חברות שהיו להן כאלה חולצות- ועכשיו כבר אין, וזה מאוד מסבך, וכל חולצה גם תלויה מאוד בבת שלובשת, כי לכל אחת העצמות במקום אחר, ככה שחולצה שמכסה לחברות שלי את עצמות- לא בהכרח תכסה לי... וגם אם חולצה נראית פתוחה על בת- זה לא מחייב שלא מכסה לה את העצמות)

(ואגב שני- בנים- תנסו אתם ללכת לפי מה שבנות הולכות, אני משערת שזה די יחרפן אתכם... וכמו שאתם לא רוצים שעל כל דקה שאתם לא לומדים נפתח כזה שרשור- לא צריך על כל דבר שלא מסתדר לכם עם התאוריה- לפתוח שרשור, וסליחה אם יצאתי חריפה מדי....)

לבדוק איך הן לבושות, כמה ס"מ יותר או פחות

זה גם לא מסתדר במיוחד עם שמירת העיניים

הוא יוצא איתה, ואם הצניעות חשובה לו ברור שהוא ישים לב לצורת הלבוש שלה?!

הבטה קטנה מספיקה

וחוצמזה אני אמור להתחתן איתה אז אני אמור להסתכל עליה לא?

לא ספציפית עליך

ולא שזה לא חשוב

יש בנות שמתלבשות צנוע בהסתכלות כללית אבל אם תחפש אז גם תמצא. וזה לא הופך אותם ללא צנועות

כך זה מיצר את החלוצה

ולא רואים את זה כי יש על זה חולצה אחרת

יש גם מושג שנקרא "ליבית" או משהו כזה, שזה בד רק לפתח צוואר

ואני לא מבין למה בנות לא שמות חולצות עם צווארון.

למה להיות על הגבול, וכל היום להילחץ, ולפחד שזה יתרחב, וכל הזמן לסדר

איזה סיוט!

תעשו לעצמכן מודה של צווארון וחלאס!

בתור חרדי אני שם כל הזמן גופיה+ציצית צמר+חולצה עם צווארון

וכולם עושים את זה בלי להתלונן אפילו שאין שום הלכה כזאת, וזה נטו סגנון לבוש

בבית יעקב התלבושת היא חולצה עם צווארון, ובאמת אין שום בעיה, חוץ מהבנות שמתחכמות ופותחות את הכפתור השני,

אבל אני לא מדבר על אלה שלא רוצות להיות צנועות.

אני מדבר על כל אלה שרוצות ומחפשות, ולא מוצאות, ומשתגעות

אם את רוצה להיראות מודרנית, ו"אין" ולא להיראות מיושנת, אין לי פיתרון בשבילך, את מנסה לאחוז את החבל משני קצוותיו ותמיד תהיה תחושה של קריעה

אבל אם לא אכפת לך להיראות דוסית, ואת רק רוצה להיות יפה, כדרכן של נשים, מה הבעיה ללבוש בגדים צנועים לגמרי? למה להסתבך?

מכוער זה ענין של טעם

לא יכול להתווכח, אפילו שלדעתי זה מכוער בעייניך רק כי זה לא מספיק נפוץ

וגם לא נוח הוא ענין של הרגל

אבל אני רק מציע, לא יותר, אם הייתי אשה אני חושב שכך הייתי עושה, כדי לא להיות כל הזמן בלחץ

איזה סיוט זה ש-

את לא יכולה להרים ידיים - כי החולצה תעלה,

לא יכולה להרים רגלים - כי החצאית תעלה,

לא יכולה לשים תיק - כי הפתח צוואר יתרחב

בקיצור, לא לזוז, ללכת כמו קפואה, ולהיזהר על כל תנועה

מי ששווה לה, שתעשה את זה, אני יודע שבנות גם תולשות שערות בפיצנטה בשפם (אאיייייי) רק בשביל להיות יפות, אז כנראה הן מוכנות להשקיע בשביל מה שנראה בעיניהן יפה

אני אישית מרגיש שאין הצר שווה בנזק המלך, ואשתי מסכימה איתי, אבל כל אחת תעשה מה שבא לה.

אני אדאג ללכת עם חולצת בסיס שלא תעלה מכל תזוזה של הידיים,

ועם חצאית שלא תעלה מכל תזוזה,

ועדיין זה יהיה יפה ונח ולא צריך להיזהר על כל תנועה,

יש המון פתרונות...

אני לא עד כדי כך מבין בזה...

אם נוח לך - מצויין, אני פשוט רואה בנות שלא נוח להן, ומרחם עליהן,

(ולבשתי כאלה)

וכן - הרבה מאד פעמים זה גם יותר פתוח, ומצריך סיכה כדי שיהיה סגור נורמלי.

(וד"א - במקום סיכת בטחון, אפשר לסגור את החולצות בתפירה. מנסיון)

גם שלא נראה טוב (לאו דווקא אופנה, זה סגנון שמתאים לבנות רזות עם מבנה גוף מאוד ספציפי), וגם יש כאלה שזה לדוג' צמוד עליהן (ומידה אחת יותר גדול), או פתח צוואר קטן מדי- וכפתור פתוח- זה פתוח מדי.

וסיכת ביטחון- זה או דוקר או פתוח מאחורה או לא נח, לא לכולן זה פתרון

הכוונה לא ל"צאוורון" ממש אלא שהחולצות יהיו סגורות לפי ההלכה..(גם בצאוור)

אני אישית מצאתי חולצות בסיס סגורות וצנועות בשוק ראש העין וגם בחנות בייסיק בבני ברק..

ובחורה שבאמת חשוב לה ללכת בצניעות ,תחפש ותמצא ,גם אם לפעמים לוקח קצת זמן..

אבל אני ממש מבין אותך...

זה באמת תלוי איפה אתה מחפש, ואיזה חינוך קבלה הבת.

לגבי הצוואר - הרבה לא יודעות, לדעתי.

ואם טעיתי - לפחות לימדתי זכות...

יש גם מ-ל-א המצאות בצניעות,

גם לחומרא, כמו ההמצאה של ים-מעורב וכו'

(לא שמותר ללכת! אבל צריך לדעת למה, לא ברור שלבנות אסור, וכו')

קיצור צריך ללמוד את ההלכות בפנים!!!

בעיון. בעומק. גם בנות (בית הלוי שם שם).

ול-חוזרת: אני שנים הולך עם גופיה טריקו מתחת לציצית צמר,

ואין שום סיבה שבנות לא יילכו ככה (לגבי הצוואר, לא עם טריקו..),

מעבר לניסיונות שלהן בעניין צניעות,

שלא הצלחתי מעולם להבין וכנראה לעולם לא אצליח...

כמו שאתן לא תצליחו להבין את הניסיונות שלנו...

ועוד הערה:

"אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו",

ופירש רש"י: צנועה לצדיק ופרוצה לרשע [סוטה ב].

כנראה שבזה נמדדת צדקות של אשה,

בניגוד ללימוד תורה, שלא בהכרח מהווה מדד לצדקות של גבר [ויש לזה מלא ראיות, ואין כאן מקומו]

לכתחילה, אני חושבת שכל בת בישראל צריכה ללכת עם לבוש ע"פ ההלכה, אבל בדיעבד אני ממש מסכימה עם מה שכתבת, חייב לזכור שאתה מתחתן עם הבן אדם שמאחורי הבגדים! ושהגיוני מאוד שאחרי שתכיר אותה תראה כמה צניעות פנימית יש בה, ואם אתה תבקש או תדרבן אותה ללבוש חיצוני צנוע יותר- הרבה פעמים בנות משנות את לבושן לטובה בגלל זה! ומבינות את החשיבות של צניעות חיצונית כשהגבר מסביר ואומר כמה שזה חשוב.

אבל באמת הכללים כבר יותר התרופפו...

במיוחד בקטע של מחשוף.

בנות עם חצאית עד אחרי הברך ושרוול אחרי המרפק זה לא קשה למצוא...

לדעתך זה לגיטימי לשאול את השדכן/השדכנית/החבר/ה שמציעים - שאלות לגבי הלבוש הזה של האישה, באמת עד ירידה לרזולוציה הזאת של "היא לובשת חצאית שעוברת את הברך בכל מצב? ותמיד עם חולצה עם שרוול אחרי המרפק? ובלי מחשוף גדול, אלא ככה וככה...(ככה וככה = לפי ההלכה, מה שיגיד לשדכן וכו'...) ? " - שאלות כאלו נראות לך לגיטימיות? את כשדכנית/מציעה מישהו, היית עונה על שאלות כאלו בלי בעייה?

ושאלה עוד יותר קשה - נגיד כאלו שמכירים באתר כזה, או אפילו באתר היכרויות ממש - והבחור ממש חשוב לו המראה הזה של בלי שום פשרות על הכללים - אבל בשלב הראשוני אין לו מקור מידע חיצוני - האם נראה לכם הגיוני לשאול בזה את הבחורה עצמה? או שזה כבר חסר טקט לחלוטין? ואולי גם במקום כזה, נגיד כמו הפורום או אתר שידוכין, לדעתכן אם הוא רוצה לברר את זה, שיבקש מספר לבירורים וישאל הכל שם...?

זה באמת מסקרן אותי, כי את הצד של הבנות אני לא כל כך מכיר בקטעים האלו, לעומת הצד של הבנים עליו אני נמנה

מוכנה בכיף לענות על זה,

בשרשור אחר

לפתוח שרשור נוסף על זה לא אפתח בכל מקרה

לא משנה.

אני שאלתי אם  הביא מחויבת להלכה,כנראה שזה לא מספיק.

שבו נמצאות  כל הבנות שהולכות לפי מה שהוא ציין שהוא היה רוצה ולא מוצא,

אבל עדיין,לדעתי חשוב לציין למי שמציע שחשוב לך שתלך מספיק בצניעות,ולא להתבייש לציין שחשוב לך XYZ

אני יכולה להעיד על חברות שלי ועליי שאנחנו ב"ה זוכות להקפיד על זה,

מבחינתי ומבחינת כאלה שאני מכירה שאיכפת להן מבחינת צניעות,

הקפדה על שרוול שלושתרבע,וחולצה סגורה כמו שצריך,חצאית שעוברת את הברך בכ"מ

זה בסיס של הקפדה על צניעות,

אז גם אם לא כולן ככה,זה לא אומר שלא קיימות כאלה.

וממש לא כתבתי כדי לסקול אותך,כתבתי רק כדי להגיד מה שאני חושבת,וזה התקשר לי למה שתכתב.

-נערך, לשון הרע על עמ"י-

את הסברת יפה, וכל הכבוד לכן.

לצערי בין כל חברותי, שבאמת הן נשמות טהורות, רק אחת מקפידה.

וכואב לי על זה, שבאמת מעטות...

חחח טוב, אולי לא כזו רגישה.

כי אחרי הכל יופי זה עניין של טעם

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

בהצלחה!

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

לא נשמע לי כזה...

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).