שאלה בנושא ילד בתחילת הנישואיןalon822
שלום רב,
אני מתחתן בקרוב ב"ה ולפני כמה זמן הייתה לנו שיחה בקשר האם אנחנו מוכנים לילד ומתי, ארוסתי שתחייה חושבת שאנחנו מוכנים ואפשר לנסות ישר מההתחלה, ואני חושב שאני עדיין לא מוכן ובכללי צריך לחכות שנה עד שמנסים, כדי שנוכל להכיר האחד את השנייה.

בנוסף אני חייב להבהיר שאני חייל העומד בפני קורסים ארוכים במהלך השירות שלי שאני אמור לגמור אותם בערך עוד שנה, וגם ככה בקושי יצא לי לראות אותה אלא רק בסופי שבוע.
מה אתם חושבים מניסיונכם, כדי לחכות? לא כדי לחכות? בכללי מה אתם חושבים על ילד בתחילת חיי הנישואין, ובמצבי הפרטי?

בסופו של דבר נבחר את הדבר הנכון לנו כזוג, אבל אני רוצה אולי לקבל כיווני חשיבה אחרים מאנשים בעלי נסיון מחוץ למשפחה.

תודה רבה אנשים יקרים.
נשמע לי אסורמופים

אני מניח שאתה תשאל רב, כך שזה לא כ"כ רלוונטי

 

אבל עד כמה שידוע לי, כל עוד לא קיימת פריה ורביה, מתירים לעשות מניעה רק במקרים חריפים של בעיה אמיתית לא נורמלית,

אשה רגילה שאין לה קשיים מיוחדים, ואין לה בעיות בשלום בית מיוחדות מתירים לה מניעה רק לשנתיים שאחרי הלידה, שזה הזמן שלוקח לגוף להתאושש מהלידה

 

אחרי שיש בן ובת יותר קל להתיר מניעה

 

ולענין טענותיך, לא כל כך ברור לי מה אתה צריך להכיר בה? אםם החלטת להתחתן איתה, אני מניח שאתה חושב שהיא מתאימה לך

לאחר שהתחתנת נגמר הזמן של הבדיקה, לא צריך "להכיר", צריך לעבוד להתאים את עצמך

אשה בהריון מצריכה עבודה שלך, והתגמשות שלך, אבל גם בלי הריון זה כך.

אני לא רואה תועלת במניעה, אלא אם כן היית חלילה שוקל גירושין...

..alon822
האם לא מכירים באמת את בן הזוג רק לאחר הנישואין?

הרי במצב שלא משתמשים במניעה יש סיכוי גבוהה שניכנס להריון כבר בהתחלה לא?
ואם אנחנו לא מוכנים לזה כזוג אז זה יכול להיות בעייתי לא?

אני שואל כי אני לא מבין בעניין ובספרי ההלכה המתאימים לא קיבלתי את התשובה המתאימה
גם אנחנו היינו במצב הזה...אחינוש

כשהתחתנו בעלי היה בסדיר שנה ראשונה ונשארו לו שנתיים נוספות. היה לי ממש קשה ואם הייתי צריכה להיות עם ילד היה עוד יותר קשה. תודה לאל הרב התיר לנו לדחות הריון לאחר הצבא וזה היה הדבר הכי נכון בשבילנו. כך עברנו את השנים הקשות כזוג וברגע שהוא השתחרר נכנסתי להריון ועברנו את זה ביחד. אבל כל אחד ומה שנכון לו...

אולי כדאי שחבר'ה כאן יפסיקו לצאת בהצהרת הלכות. ב"ה שהרבנים שלנו בודקים כל מקרה לגופו..

ההלכה היא כמו כל דעהמופים

אין שום סיבה לא לומר את דעתי, כמו שאומר את דעתי בעניני רפואה אפילו שאני לא רופא

 

רק חשוב לסייג שצריך לדבר עם רב, ואני לא סמכות, וכך עשיתי...

 

כמו שאת אומרת - כל אחד ומה שנכון לו, יש מקרים מיוחדים שיתירו

כמה דבריםעמית-טליה
ראשית ברור שאחרי החתונה מכירים יותר
אבל אני מקווה שאתה לא חושב שאם תכירו ותמצאו חסרונות תחליטו לא להמשיך.
אתה תמצא בה חסרונות והיא בך
וכאן נמדדת העבודה המשותפת והאהבה בינכם.

עם עבודה נכונה רק תצמחו מהחסרונות ולא להפך.

אז אל תבהל ממה שיהיה אחרי ומה תפגוש אחרי.
יהיה מה שאתה תבחר. אם בחרת בטוב תשקיע ותטפח טת הזוגיות ויהיה טוב באמת.

בקשר לזוגיות בצבא זה מורכב וקשה.
הרבה זוגות מתחילים ולא עומדים בזה.
תכינו את עצמכם גם לזה.
לי עזר שבעלי תמיד הראה לי שזה הבחירה שלי והרצון שלי וכשיהיה לי קשה הוא יעזוב אם צריך.

תבין שכשתגיע בסופשים זה לא לרוץ למיטה לישון אלא להיות עם האישה להעניק לה כמה שיותר בכדי לפצות על הזמן שאתה לא בבית.
כמו שאתם אומרים. הצבא הביא אותי עייף הצבא יקבל אותי עייף.

ובקשר ללדחות ילד.
בעלי היה בצבא כשהיתה לנו כבר ילדה ובאמצע נוסף עוד אחד. לי זה היה טוב אם לא היה לי אותם היה לי קשה יותר אבל זה כ"כ אינדוידואלי.
תשקלו בינכם. תתחשב בעיקר בדעה של אישתך ההתמודדות הגדולה היא שלה..

שיהיה בהצלחה!!
אסור לבטל מצווה..בגלל דבר כזהמושיקו

שה' נותן ילד הוא נותן מספיק זמן וברכה להתמודד איתו

חובה ומצווה לדחות את המצווה- בגלל דבר כזהאלי6

את הזוגיות בונים לאט לאט

מי שירוץ קדימה כשעדיין לא מתאים לו יכול לגרום לנזקים שיהיו מאוד מאוד קשים לתיקון במהלך השנים !!

יפה שאתה מודע לבעיות וחושב האם אתם מתאימים לתהליך של הבנת ילד כבר כעת.

הרבה דתיים חוששים לשאול וכשהם מבינים זה מאוד מאוחר..

בהצלחה רבה.

אני לא יודעת מה נכון הלכתיתבלי מקוריות

אבל לעניין הריון מבחינת התמודדות עם הריון וילד, אני אגיד את דעתי האישית, (הלא מקצועית) בלבד.

 

יש זוגות שההריון הראשון ממוטט אותם. כמעט שובר את הנישואין שהם עוד לא הספיקו לבנות.

יש זוגות שמה שהם בנו במהלך האירוסין, בתחילת הנישואין, בההריון עצמו- רק בונה אותם יותר ויותר.

אני לא מכירה אותך, את ארוסתך או את הזוגיות שלכם. אני לא יכולה לשפוט אותכם איך יהיה לכם ההתמודדות ומה הקשר שלכם.

 

הריון יכול להיות שונה לכל זוג וגם בכל הריון עצמו. לי ההריונות מאוד קשים. בלי התמיכה המתמדת והאינסופית של בעלי- לא הייתי שורדת. ב"ה, הזוגיות שלנו טובה, יש לי בעל מדהים וגם אם כמה חודשים אחרי החתונה הפסקתי לתפקד- היינו מסוגלים לתמוך אחד בשני ולקבל את הקשיים ולצמוח מהם.

 

בקיצור- זה כבר קשור אליכם בלבד, וזר לא יכול לשפוט אותכם בכלל. אבל, כן אתייחס לעניין הצבאי. בעלי בצבא, אז העניין מאוד רלוונטי.

כמו שאמרתי- כל הריון שונה. אבל, אם ההריון שלה יהיה קשה- היא תצטרך עזרה. אני הייתי במצב שלא יצאתי מהבית למשך שבועות. הקאתי בלי הפסקה, ולא הייתי מסוגלת לתפקד בכלל. בעלי היה חוזר הבייתה, מכין לי אוכל למחרת ועושה כביסה.

אם בעלי היה באותה התקופה בקורס- אין מצב שהייתי מסוגלת. גם אם היינו גרים צמוד להורים שלי- הם לא יכלו לעזור לי כמו שבעלי עשה הכל בשבילי.

לכן, זה תלוי מאוד בסוג הקורסים שאתה עושה. קורסים שלא חוזרים הבייתה כל יום- לדעתי, מניסיוני, יש טעם לחכות.

מצד שני- מכירה חברות שהבעל היה בטירונות/קורס קצינים ושרדו מצויין את תחילת ההריון. ככה שזה לא מחייב לגמרי.

מטרת החתונה היא בניית קשר זוגי ויסוד משפחהאלעד

בדרך הטבע ערכים אלה לא מתנגשים,

וערכים אחרים כמו שירות צבאי ולימודים נידחים מפניהם.

 

אני מציע לך להיוועץ במדריך חתנים או רק שמכיר אתכם היטב.

 

בהצלחה ומזל טוב

אם אפשר לחלוק על דבריךעדיין טרייה

ברור שחתונה וילדים זה ערך הרבה יותר חשוב מלימודים או צבא אבל זה לא שאלה של או זה או זה. אם דוחים קצת את הבאת הילדים ובזמן הזה לומדים לתואר או עושים שירות משמעותי בצבא ואחר כך מביאים ילדים מרוויחים את 2 הדברים (כמובן באישור רב) אבל אם מביאים ילדים מייד זה יכול לגרום לכך שיהיה בלתי אפשרי להמשיך בלימודים או בשירות הצבאי לגבי לימודים הם באמת למען המשפחה והילדים כי הם מיועדים לפרנס את הילדים בהמשך ,לתת להורים תחושה של סיפוק ומונע מההורים להיות הורים מתוסכלים ובלתי ממומשים כנ"ל לגבי צבא שבנוסף לכך תורם לכלל עם ישראל.

לכן מה שכתבתי היתה המלצה כללית בלבד, כהכוונה,אלעד

ולישום פרקטי המלצתי לו לפנות לאדם חכם ותורני שמכיר את שניהם היטב.

 

אבל תודה על ההדגשה

אנחנו אישית חיכינו באישור רבעדיין טרייה

לא בגלל צבא אלא בגלל לימודים אינטנסיביים שלי. תראו אם אתם עומדים בזה מבחינה כספים ומבחינת כוחות נפשיים שלכם. זו צריכה להיות בסופו של דבר החלטה משותפת שלכם ששניכם שלמים איתה.

אתה אומר שיש לך שנה עד שהקושי יקטן משמעותית אם ככה אז אפשר למצוא פשרה של לחכות 4-5 חודשים ואז להתחיל לנסות תוסיף לזה 9 חודשי הריון ותגיד לכך שהלידה עצמה תהיה אחרי השנה האינטנסיביית. אם ארוסתך טוענת שהיא מסוגלת לעמוד בקושי ואפילו לנסות עכשיו אז היא תהיה מסוגלת לעבוד את חודשיי ההריון כמעט לבד שהרי ההריון הוא קושי בעיקר של האישה.

אחרי החתונה מכירים הרבה יותר מהר ממה שנדמה לך כרגעזהר הרקיע
החיים יחד,השיתוף והפתיחות בכל המובנים יוצרים קרבה והכרות עמוקה הרבה הרבה יותר מהר ממה שנראה לפני החתונה.

אנחנו הינו בקשר של 9 חודשים כמעט עד שהתחתנו.
ובחודש שאחרי החתונה הרגשתי שעברנו יחד יותר מכל ה9 חודשים שלפני.

כך שלהגיד מראש שאתם זקוקים לשנה כדי להכיר זה לא מדויק.

דבר שני -זה נשמע שיש לך בפנים התניה שתינוק מפריע להכרות ולקשר .
וזה לאו דוקא כך.
אם לא באים בגישה כזאת אז מגלים שתינוק לא רק מפריע אלא גם מחבר ומקרב מאוד.
וגם ,לוקח 9 חודשים עד שהוא מגיע ,אז יש מספיק זמן עד אז להכנה ותנועה זוגית..

וקח בחשבון שגם אם כרגע אינך מרגיש צורך לילד ,הצורך הזה יגיע.
וכשהוא יגיע ותרצה..קשה מאוד להיות בהמתנה. כל חודש לחכות מרגיש כמו נצח..והזמן שאסורים יותר קשה.. במיוחד לאישה.
ולא תמיד נפקדים מיד.במיוחד אחרי מניעה.
ולנסות רק אחרי שנה, זה אומר שילד יבוא אחרי שנתים ויתכן שאף יותר...
זה באמת מה
שנראה לך נכון?
לפעמים לחיות רק כזוג זמן ארוך זה מציב יותר קשיים..

חשוב שתתבונן מה זה עבורך משפחה,ילדים...מה זה אומר לך? מה זה יתן לך?
להתחבר למשמעות הפנימית של זה.
לא להסתכל על תינוק כעל יצור צווחני שרק דורש טיפול מסור וקשה.
זה רק הפן החיצוני.
חשוב להבין מה זה בעומק.

לגבי הצבא ולגבי הלכה-תשאל רב.
לא קראתי את שאר התגובותאיזה טוב ה
אבל גם אנחנו התחתנו כשבעלי היה בקורס קצינים ורב התיר לנו למנוע ואין ספק שזה היה נכון לנו זה קשה וגם אני חשבתי שאני רוצה בהתחלה ומסוגלת לזה וכמובן שבהמשך גיליתי שזה בכלל לא ככה כי אם היה לי קשה שלא ראיתי אותו בליל הסדר אז מה היה קורה אם היה מפספס את האוטראסונד הראשון? זאת הייתה המחשבה שלי ואני שמחה שחיכינו זה בנה לנו המון את הזוגיות
כדאי לזכור שגלולות לפעמים מזיקות לפני הריון ראשוןאורין
ולפעמים מזיקות גם אחרי, אבלמאמע צאדיקה

אבל ב"ה גלולות הן לא הדרך היחידה בעולם שלנו כדי למנוע

(ואכמ"ל) 

 

לפותח השירשור- 

השאלה הזו צריכה להינדון עם הרב שלכם, שמכיר אותכם, ואת המציאות הצבאית

יש בעולם ההלכתי טווח רחב מאוד של פסיקות בנושא של מניעת הריון לפני ילד ראשון

ויש בעולם טווח ענק של יכולות התמודדות עם בניית זוגיות בצבא, ועם הריון וילדים 

 

 

אני רק אשקף לך- 

שבהודעה שלך משתמע- 

שאתה עצמך לא לגמרי בשל לילדים עדיין- אפילו בלי המרכיב של השירות בצבא.

זה חשוב. 

 

אני רק יכולה לומר מניסיוני-ניצנית

ממליצה להתייעץ עם רב לגבי מניעה כי זה באמת לא פשוט הלכתית..

 

לגבי הצבא ושהיא תהיה לבד-

אני מאאד סבלתי בתחילת ההריון, ברמה של חוסר תפקוד והקאות כל היום..

בעלי היה זמין לעזור לי ובלעדיו אין מצב שהייתי שורדת את התקופה הזאת...

 

זה שאתה הולך להגיע רק סופשי''ם, לרוב הנשים, הן רק מתחתנות וגם מוצאות את עצמן לבד וגם בהריון עם כל המשתמע מכך..זה נורא קשה!!!!

 

לגבי מוכנות-

אל תשכח שהממוצע של כניסה להריון זה חצי שנה, לא בטוח בכלל שהיא תכנס כלכך מהר, וגם ילד לא מגיע איך שנכנסים להריון, זה לוקח 9 חודשים..כמעט שנה... 

ואם זה היה הסיבה היחידה הייתי ממליצה לך להשאיר מקום לה'...

אבל הקטע של הלבד שהיא תצטרך לעבור זה שיקול...

ממוצע של חצי שנה ??אלי6

לא ראיתי נתונים כאלה..

נשמע שהם בגיל 20 ובגיל הזה סביר מאוד להיכנס מהר להריון, ובכל מקרה בעייתי להסתמך על ממוצע כשישנה בעיה..

זה פחות או יותר הממוצע...רבה אמונתך!

והכותב אף אמר שהוא יראה את אשתו לעתיד רק בסופי שבוע... זה מקטין את הסיכוי....

 

אני מציע לך להתגרשיזהר

מהצבא, ורק אחרי זה להתחתן עם ארוסתך.

אל תכניס צרה לתוך ביתך.

תודה רבה לעוניםalon822
ושוב תודה רבה לעונים.
רציתי לדעת מה אתם חושבים יותר מבחינת איך הדבר משפיע בחיים הזוגיים ואם למשהו יש ניסיון במהלך השירות הצבאי.
כמובן שהקביעה תתחיל בין ארוסתי ואני ותסתיים אצל הרב שלנו ולא שמתי את כול יהבי על הפורום הזה , אבל אני כרגע מחפש אולי כיוונים וצורות מחשבה שונות וחדשות כדי שנוכל לחשוב עליהם ולקבל את ההחלטה בצורה השקולה ביותר.

ובקשר לתגובה מעלי: לא לעניין, הדיון הזה אם/בלי צבא שמור לפורון אחר...
ושוב תודה רבה
נעדן את דברי יזהרefraim37

לפי דעתי עדיף שתוותר על הקורס בצבא (אם אפשר-לא צריך להתגרש מהצבא) ולא לוותר על ילודה. בכללי כמו שהתבאר למעלה זה לא נכון שילד פוגע בזוגיות אלא רק בונה אותה, ואכמ"ל.

כשהייתי בטירונות השארתי בבית אישה בחודש תשיעי עם ילד בן שנתיים וזה לא פגע לנו בזוגיות ולא בטיפול ברך הנולד. כך שהשירות הצבאי סתם לא אמור לפגוע במשפחה, ואם הוא פוגע, לענ"ד תחליט על מה לוותר. וענ"ד היא לוותר על הקורס בצבא, אא"כ יש לך עניין בקורס לצורך הפרנסה העתידית שאז זה לא משנה.

רק אעיריזהר

שיש הבדל משמעותי מאוד בין גיוס לצבא לאחר 3 שנות נישואין, כפי שאתה מתאר, לבין חתונה לתוך מציאות של קצונה וקורסים וכו'.

לדעתי- לסמוך על ה', שיביא את התינוק בזמן המתאיםמשיח עכשיו!
עבר עריכה על ידי משיח עכשיו! בתאריך כ"ג בניסן תשע"ד 11:00

אני חושבת שבית יהודי- המבוסס על אמונה מוחלטת בה' יתברך, בכל נושא, ובמיוחד בעניין הזה , יש לו נקודת פתיחה מצוינת , לחיי נישואין מאושרים יותר.

א.ד.

לכתוב, "בכללי צריך לחכות שנה", זו כתיבה מוטעית לחלוטין (אלא אם כן התכוונת לעצמך ספציפית, מנתונים אישיים שאיננו מכירים).

 

בכללי, מתחתנים, בונים בית, יולדים ילדים. לא "מהנדסים" את החיים עוד לפני שזכו כלל לילדים.

 

כך נהגו כל דורות ישראל וזה טבעי ונורמלי.

 

ו"מכירים" ומתקשרים מתוך חיי הנישואין - כולל ילדים. ויש כאלה שזה נתן להם דחיפה מאד גדולה לקשר ביניהם, הדבר המשותף הגדול הזה.

 

אם יש נסיבות פרטיות מיוחדות - אז שואלים רב האם זה דוחה את מצות פו"ר שמוטלת עם הנישואין. העובדה שההדרכה ההלכתית הכללית אינה כוללת דבר כזה, משמעה ש"בכללי" אין הדבר הזה נכון וחיי הנישואין אינם בנויים על "שלב היכרות" ואח"כ "שלב ילדים"..

 

ב. אשר על כן, אם יש לך התלבטות בגלל נסיבותיך האישיות, הן אופי והן צבא - תשאל שאלת חכם מובהק, תוך הצגת דעת המיועדת להיות אשתך גם כן.

 

 

 

אם אתם לא בשלים לילד ילד יכול יכול להציב קשייםהסהר האיתן

יש לי ילדה מתוקה מלאכית לא יכולתי לקבל תינוקת יותר מושלמת ממנה,

והיא עושה לאבא שלה ולי אור גדול הבעיה הייתה שלא היינו מוכנים כזוג

לקבל אותה כל כך מהר, נכנסתי להריון חודשיים בערך אחרי החתונה

והיא גם יצאה בסוף חודש שמיני, ההריון היה זוועה והיה איתו עוד דברים אישיים

שחווינו שגרם לנו לנזקים לטווח ארוך.

 

היא ילדה מדהימה אבל אנחנו יודעים שהיינו צריכים לחכות קצת

ואני יודעת שאני לא אעשה את הטעות הזאת בילד השני

הזוגיות כמעט התמוטטה על זה, אבל ברוך ה'

היא ילדה מלאת אור אז מאז שהיא נולדה יש לנו מתיקות בבית

 

אז זה היה שווה את כל הגועל נפש, אבל במבט לאחור

היינו צריכים את הזמן שלנו כזוג זה לא סותר את התורה

בשביל זה יש רבנים והיתרים, תקשיב ללב שלך

תן לעצמך את הזמן בהתייעצות הלכתית אם צריך

 

יש זוגיות שצריכה קצת זמן בלי ילדים זה נורמלי לגמרי

אבל אל תחנוק את ההרגשה שלך

אתה לא רוצה להגיע למצב של שלום בית

חוסר בשלות לילד זה דבר רציני ולא צריך לטאטא אותו

מתחת לשטיח צריך להתייחס אליו.

 

לחכותפרח-בר
ויש התרים לכך...הלידה הראשונה היא חוויה עוצמתית וצריך לרצות את זה מאד כי אף פעם לא באמת מוכנים לעוצמה ולשינוי הגדול ( והמבורך) שזה מביא איתו...אם אתה לא רוצה עדין ויש לך שירות על הראש ובנוסף אתה מגיע רק בסופש עדיף שתחכה קצת ואז תתחילו לנסות ...בהצלחה
ממליצה מאוד (מניסיון) להתייעץ עם מכון פועהציפור

מאוד חשוב שהם ישמעו אותך באופן אישי וייעצו לכם מה שמתאים לכם... כל מה שכל אחד יגיד פה לא בטוח שזה מה שנכון לכם. מכון פועה הם מדהימים וזו שאלה קלאסית ששואלים אותם... בדיוק בשביל זה הם קיימים. אני באופן אישי לא מהססת ומתקשרת אליהם על כל דבר

לא קראתי את התגובותכמו מים
כשהתחתנו, בעלי גם כן היה בצבא. הייתי רואה אותו בסופי שבוע, ובכל זאת לא עלתה בכלל השאלה האם להביא ילד או לא. זה היה ברור מאליו! ברוך ד נקלטתי מהר. זה לא קל להיות בבית לבד ובהריון זה קשה פי כמה! אבל לדעתי, ואני מאמינה שלדעת רבים, לא כדאי למנוע. חלק מההיכרות זה ליצור חיים יחד. שיהיה בהמון מזל טוב!
ד"א כדאי שתגורו ליד ההורים של ארוסתך או חברה שלה, היא תהיה זקוקה לכך עם או בחי הריון...
ומי מבטיח לך שכשתרצו להרות אכן תצליחו???רוני תהילה

כמעט אף אחד לפני הנישואין לא יכול לדעת בודאות אם יש לו אי אלו בעיות הקשורות לפריון.

 

אף אחד לא יכול להבטיח לך שאכן כשתרצו להרות תזכו לכך מהר.

אף אחד לא מבטיחצורית7

כמו שאף אחד לא מבטיח שמחר אקום בוקר.

 

אבל עדיין זו לא סיבה ללדת ילדים לפני שמוכנים לכך באמת.

אי אפשר להחזיר ילד  אחרי שהוא כבר נולד...

 

 

אל תקח ילדים כדבר מובן מאליובת הרים

לנו לקח כמה שנים עד שזכינו לילדה ואחר כך לעוד אחת וזה עוד בלי שום אמצעי מניעה. בין לבין היו לנו גם הפלות, אחת בגלל מומים חמורים בעובר. כשמגיע ילד בריא תגיד תודה!

יש להריון השפעה על חיי האישותyr

לפעמים לרעה - קושי בחיי אישות, אך לרוב לטובה - אין תקופת טומאה.

זה לא העיקר אך כשיקול נוסף אפשר לציין שזה יכול להיות חיובי לזוג שנפגש רק בסופי שבוע.

דעתי האישית בהחלט...שריתת

אני חושבת שלפני שחושבים על ילדים הזוג צריך לחשוב על עצמו ועל חיזוק הקשר תקופה מסוימת...אני ממליצה להתייעץ עם רב קודם כל ולהסביר לו את כל המצב ...

אנחנו קיבלנו את הקטנציק שלנו רק אחרי שנתיים ובכל הזמן הזה חיזקנו את הקשר בינינו בלי הפרעות מסביב (כמו הריון ותופעות הריון וגידול תינוק-לא שכל אלה הפרעות אבל הם בהחלט מסיחים את הדעת והזמן מעבודה על זוגיות...

חוץ מזה יש לכם את כל החיים להביא ילדים ולדעתי זה צריך להיות מבוסס על זוגיות כמה שיותר מחוזקת...

בהצלחה...

ממש לא מסכימה איתך.גב'
חיזוק הקשר בין בני הזוג הוא לא רק לבלות בשקט בלי ילדים על הראש, אלא (ואולי בעיקר) בהתמודדות וביופי של הבאת ילדים וגידולם.
הריון לא בדיוק מגיע בהזמנה אישית..אלירז

נראה לי ששכחת, שזה לא ממש תחום שנמצא בידיים שלנו.

יש כמובן את דרך הטבע וסטטיסטית הסיכוי להכנס להריון גדול יותר מאשר שלא תצליחו חס ושלום

אבל קח בחשבון - שאין לך בדיוק אחיזה במה שיקרה - גם אם תמנעו.

 

ועוד המלצה חמה:

גם אם תקבלו אישור מרב למנוע בתחילת הנישואין (אני לא מתייחסת לזה מחשבתית כרגע - רק טכנית..)

תעשו טובה ותבדקו מראש איך האמצעים השונים משפיעים לטווח ארוך על גוף האישה..

רמז: זה נורא ואיום!!!

[לא אומרת שלא מונעים בגלל זה באף שלב בחיים, אבל כדאי לקחת את זה שהכי פחות מתערב במערכות הפנימיות]

לא בטוח שזה נורא ואיום אגב...(תגובה לאלירז ולפותח)אור חיי

אני לקחתי מניעה מכל מיני סיבות ,מ4 חודשים לפני החתונה ועד 3 חודשים אחרי,משמע  7 חודשים ברצף...

 

לקחתי מניעה חזקה מאוד!!!

וברגע שהפסקתי הייתי בטוחה שעכשיו יקח זמן....אז זהו שלא...

ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ב"ה...וש לי ילד חמוד טפו טפו...

 

שמעתי שאמרו שיש מחקרים שדווקא נשים שלקחו אמצעי מניעה הסיכוי שלהן להכנס להריון אחרי ההפסקה הוא גבוה יותר בגלל שההורמונים מאוד גבוהים...

 

והרפא נשים שלי אמר לי במפורש שאין שום קשר בין זה שלוקחים מניעה להפרעה אח"כ להכנס להריון....

 

ולכן....ההצהרה שזה נורא ואיום היא לא בהכרח נכונה...

הכל כמובן בידי שמיים ולא בידים שלנו....!!!!!

 

ולפותח...

 

בעלי איש צבא ויצא לקק"צ חודשים אחרי לידה...היה אחלה...התרכזתי בילד וזה היה בסדר גמור...גרתי בקרבת ההורים כדי שתהיה לי עזרה ...

 

כך שאינלי מושג איך היה אם הייתי בהריון והוא לא היה...

 

אבל לדעתי השאלה האם למנוע היא אינדבדואלית לכם...תחיו קודם חודש חודשים ביחד ואז  תחליטו מה טוב בשבילכם...

וזו לא דעה הלכתית..אינלי מושג איפה ההלכה עומדת בעניין זה...

 

עצה: תדחה את החתונה עד לאחר הצבאבועית מחשבה

נראה לי שאתה עדיין לא מוכן להיות בעל. אתה לא מתכונן לחיי נישואין אלא לגירושין, ח"ו. באמת לא רצוי שילד יבוא לעולם כשלא מקבלים אותו באהבה. כדאי שתדחה את החתונה לאחרי הצבא. אז כבר תהיה מבוגר יותר ומגובש יותר ותדע מה שאתה רוצה מהחיים. זה גם יהיה טוב יותר לבחורה שתתחתן איתה.

לא הגזמת בכלל, בועית מחשבה...מה אני ומה חיי
מה אני חושבאבא שמואל

ואיך שאני מבין, המוכנות לנישואין כוללת בהכרח גם מוכנות לילד. אי אפשר להיות מוכן לנישואין ולא מוכן לילד.

 

כמובן, אני מסכים עם הנאמר כאן ששלב בדיקת התאמה (אם יש כזה) חייב להסתיים טרם הנישואין.

חולקת עליך.פרה פרה.אלו דברים גדולים מדי כדי להיותמה אני ומה חיי

מוכנים לשניהם בו זמנית.מה שכן צריך להיות מוכנים ל"הקמת משפחה", לקיחת אחריות על בן/בת הזוג, רגשית וכלכלית, הבנה שהולכים להיות שותפים ויש המון שמחה אך המון מחוייבות, אלו לא חיי רווקות.זה גם משותף להכנה לילד, אך בעיקרון אלו דברים שונים.

חולקד.

על החולקת...

 

[למרות שבד"כ אנחנו מסכימים, דומני..]

 

זו המשמעות של הקמת משפחה, באופן טבעי ונורמלי.

 

מתחתנים, יולדים ילדים. צריך לקחת את זה טבעי לגמרי. זו המשמעות שאתה מוכן להתחתן. לא טוב "להנדס" מידי. מקרים חריגים - מתייעצים.

 

זו המשמעות שאדם בא להקים בית. זה לא "פרות".. ממש ענין אחד שמעצים את עצמו בחלקיו השונים.

 

 

 

צריך זמן לבניית זוגיות ללא ילד.יזהר

לשם כך הקב"ה נתן 9 חודשים לפחות.

לא קראתי את כל התגובות אבל חולקת על חלק שכן..נוני שליאחרונה

קראתי.

אני ממש מבינה אותך ואת ההרגשה שלך. זה קשה להתחתן עוד לא קלטת מה קורה ופתאום אתה אבא! זה לא פשוט (מנסיון!!!)

וה9 חודשיים "שיש" אומנם "הריון זה לא מחלה" אבל זה יכול להשבית חלק מהנשים, כי אישה בהריון לא תמיד מלאת מרץ וכוחות להשקיע ולפנק ופתאום תופעות כאלו ואחרות... הזוגיות הראשונה היא חשובה ותשקיעו בה.

אפשר להתייעץ עם רב אולי להציע לדחות לזמן מוגבל.

בהצלחה רבה ומזל טוב.

אשמח לעזרתכםאישדרומי

אשמח אם מישהו יוכל לכוון אותי

אשתי נעלבת פעם אחר פעם ומתלוננת כל היום שמרגישה בודדה.(על קצה קצהו של המזלג)בקרוב יש שמחה במשפחה שלי ואמרה לי שקשה לה כי היא מרגישה שלא מוצאת את עצמה שאף אחד במשפחה שלי לא באמת מדבר איתה כי היא מעניינת מישהו ורק עושים איתה חסד אמרתי לה שאני לא חושב שיש לה מה לתרום לשיחה פחות מאחרים אבל אני יכול להבין שמרגישה ככה  ושאם יש משהו שיכול להקל עליה שתגיד לי . בתגובה היא נכנסת למיטה לישון ונכנסת לעצבות.כשאני שואל אותה מה הפריע לה מסבירה לי שהיא בודדה ואני לא מכיל .האם אתם יכולים לכוון אותי במה התגובה שלי לא מכילה ?לא מבינה ? כל הזמן יש סוג של תקלות כאלו ואני מואשם בחוסר רגישות ממש אשמח לשמוע ממכם איך הייתי אמור להגיב אחרת...

אני חושבת שמה שיותר יעזור פהשוקולד פרה.

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"


וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

אני לא חושבת שהגבת בחוסר רגישותרקלתשוהנ

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

 

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

 

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

 

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

 

תודה רבה על התשובות המפורטותאישדרומי

בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .

בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.

היא נפגשת עם חברות ביום יום?ברגוע
הלוואיאישדרומי
לא ממש ואיכשהו גם בזה אני אשם.😪
לא משנה אם אתה אשםברגוע

אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.

 

לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.

חסרים נתוני פתיחההעני ממעש
הפרדהמשה

כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:

התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.

את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.

אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.

נשמע שאשתך מתמודדת עם תחושות קשותתהילה 3>אחרונה

1. מציעה בזמן שהיא לא בקושי, לשאול אותה איזה דברים יכולים לעזור לה שתעשה.

אם היא לא אומרת אפשר להציע:

חיבוק, לשבת לידה, להגיד לה שאתה אוהב אותה,

להגיד עליה דברים טובים, מחווה של משהו טעים נגיד שוקולד ושתיה חמה, או ארוחת ערב..


2. באופן כללי כנראה כואב לה והיא רוצה להרגיש אהובה, שרואים אתה ומשתתפים בצערה, ממליצה לעזור לה בשיח של הכרה בתחושות שלה;

נשמע ממש מבאס, זה בטח עצוב וכו

בשלב ראשון לא לתת פתרונות, לא לנסות לשכנע אותה שזה פחות נורא ממה שהיא מרגישה או שזה לא נכון. כדי להכנס לפרופורציה היא צריכה קודם כל תיקוף והכרה במה שהיא מרגישה עכשיו, וזה מה שהיא צריכ  (גם אם כנראה אובייקטיבית זה לא נכון שכולם לא אוהבים אותה או חושבים שהיא גרועה.)

אחרי זה להגיד שאתה ממש אוהב אותה וחושב עליה דברים טובים, ולפרט מה הדברים הטובים שאתה רואה ומעריך..  וגם מחוות כמו שהצעתי ברשימה למעלה.


מעבר לזה, אם אתה רואה שיש לה קשיים משמעותיים כדאי לעודד אותה לקבל עזרה רגשית שתעזור לה להרגיש טוב ולטפל בקשיים מהשורש וגם למד כלי התמודדות. 

פתחתי ניק חדש לשיתופים מהסוגזרלאיבין

הבנות של הו"ל יזהו

אז לפני תקופה איבדתי את בעלי ורציתי להשאיר קצת מהאור שלו כאן..


אז עלה לי במוצאש כמה דברים שהוא היה עושה ששמר על הזוגיות שלנו טובה לאורך השנים משתפת כאן ואם זה יועיל / יישפר למישהו את הזוגיות שיהיה לע"נ


1. שהיו ימים שהיו מועדים לדאון או מצבי רוח הייתי קמה בבוקר ועל הכרית היה מחכה לי הפתעה קטנה עם פתק (בדכ אלפחורס גדול עם פתק של כמה מילים) זה היה עושה לי את היום טוב יותר ומזכיר לי שיש לי מישהו שאיתי תמיד


2. פעם בשבוע הוא היה שולח לי הודעה שהוא מזמין אותי לדייט ואם אני יכולה לצאת איתו - זה שומר על תחושת דייטים כזו שבדכ נאבדת עם השנים


3. תמיד שהוא היה הולך בשישי לקנות חלות הוא היה חוזר עם מתנה בשבילי (פעם אשת חיל מעוצב/ נרות מעוצבים/ורד קטן העיקר משהו)


4. בימים של מקווה הוא תמיד היה מחביא לי ברכה בתיק


5. באשת חיל הוא תמיד היה מצביע עלי ואומר לילדים להצביע על אמא


6. אם יש לידך בן/בת זוג תאמץ את אחד הטיפים ותהנו במקסימום אחד מהשני כי דברים שמובנים לנו מאליו ככ ככ חשובים ❤️

רעיונות ממש יפיםמאמינה-בטוב

תודה על השיתוף,

משתתפת בצערך, כואב

וואו איזה אדם מאיר הוא היה!זיויק
תודה רבה ששלחת... שה' ישלח לך נחמה ושמחה.. ובעל אוהב שימלא את החלל כמה שאפשר..
המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושליםהסטורי
ותודה על הרעיונות היפים. נשמע שבאמת היה אדם מאיר במיוחד.
מקסים מקסים איזה מתיקותרקלתשוהנ

איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום

איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה

 

ממש תודה שכתבת

אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב

 

הרבה כוחות יקרה אחת

שתרגישי את השם איתך 

 

 

 

 

מרגשתהילה 3>

נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔

תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲

מרגש ממש❣️❣️❣️רקאני

הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק

וואו יקרה! זה פשוט לקרוא ולא להאמיןנגמרו לי השמות

איזה אדם מופלא!

איזה איש ובעל מופלא!

וואו וואו

באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.

בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤

ריגשת אותי כ"כ

איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם

תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.

זה פשוט מעורר השראה

ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏

 

ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם

שלא תוסיפי לדאבה עוד

והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏

מתפללת עלייך

את בלבי ממש ❤

תודה על השיתוףהעני ממעש
מרגש ונוגע מאודיערת דבש

ומלמד מאוד!

תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו

זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר

שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷

תודה לכולםזרלאיבין

מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו

והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה

אהובה ❤️💔❤️‍🩹נגמרו לי השמות

באמת שאין מילים

הלב נשבר 😢

זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא

אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢

שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק

אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏

כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום

אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?

 

יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏 

שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה

אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️

תודה יעל יקרה❤️זרלאיבין
חיבוק גדוליערת דבשאחרונה

האמת חוסר לא נתפס

שולחת לך כוחות ותפילות! 🙏❤️

וואוו איזו אבידהשירה_11

ליבי ❤️❤️❤️❤️

שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷

וואו.משה

חסר מילים


(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)

וואונעמי28

נשמע אדם מיוחד, וכמה הוא אהב אותך!

איזה אובדן😢

עברתי על החוזה של הבית שלנו (על הנייר) חתמנו עליועכבר בלוטוס

מזמן


טוב אני יודעת שזה ממש לא חכם לעבור עליו רק עכשיו

אבל גיליתי שנתנו לנו חנית נכים ולא חניה רגילה...

הגיוני?

יש מה לעשות עם זה? זה די הזוי. מה אעשה עם חנית נכים בבית להשקעה?! 

מה שכולם עושיםפשוט אני..
תוציא תו נכה 🤣
לשוכרים העתידיים?! עכבר בלוטוס
תחפשו להחליף עם שכן שיש לו תו נכהברגוע
בדרך כלל זה חניה עדיפהנפשי תערוג

קרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר

כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.


 

כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.

זה רכוש פרטי שלך.

 

כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
 

 

לא מסכים שאין משמעותפשוט אני..

אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,

פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם

שוטר לא נותן דו"ח על חנייה פרטית בטאבומשה

גם אם היא מסומנת חניית נכים.
 

זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.

לא אמרתי שהדוח חוקיפשוט אני..
אלא העליתי חשש שבפועל הדוח יינתן
כן אני מביןמשה

עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.

זה שטח פרטי שלהם (בהנחה וירשם בטאבו)נפשי תערוג
לכל היותר יצריך מהם פח צבע שמן 
אם אין תמרור ליד החניית נכהשירה_11
אין דוח
כן חשבנו על זה בדיעבדעכבר בלוטוס
טוב מקווה שזה יסתדר מול גם מול המועצה ביישוב והפקחים
טוב, ישבתי לקרוא קצתמשה

מסתבר שזה בעיה יותר קשה  מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את  החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.

 

והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:

ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן

בגלל זה כתבתי שיתעקשו שהחניה תרשם על שמם בטאבונפשי תערוג
החניה ממוספרת ורשומה בחוזה. זה נקרא בטאבו לא?עכבר בלוטוס
לכאורה, כן, תהיה בטאבומשה
אלא אם כן הקבלן יכשל בלרשום אותה (ראי הקישור ששיתפתי פה).
אני צריכה בעצם לוודא את זה מולו?עכבר בלוטוס
יש לך עו"ד?נפשי תערוג

אם כן זה חלק מעבודתו

אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)

לא. תודהעכבר בלוטוסאחרונה
ההפך מעולהשירה_11

לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה

והיא תהיה מרווחת ונוחה

אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה

אז היום היה לי יום הולדת 38אריק מהדרום
יום הולדת 38 זה יום הולדת מאוד מיוחד כי הוא בכפולות של 19 מה שאומר שיום ההולדת הלועזי והעברי מתאחדים, מה קוראים אותו יום הולדת כפול.


יש סך הכל 6 ימי הולדת כאלה בחיים: 19, 38, 57, 76, 95, 114.


ביום הולדת 19 הייתי צעיר וטיפש ועני בישיבה הגבוהה, מאז הזדקנתי ואפשר לומר שעברתי כברת דרך, היום אני חוגג את יום ההולדת שלי בהתפטרות מהעבודה, שבוע הבא ראיון עבודה בחברה ענקית, לא מצליח לנשום, אלו הם חיי.

מזל טוב (:אדם פרו+
יפהoo

מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי

תשובה חיובית מעבודה חדשה

עד היום אני שם

המשרה הכי טובה שהיתה לי

בהצלחה

מזל טוב ובהצלחההסטורי
מזל טוב!קפיץ
וואו - בשעה טובה ומוצלחת להחלפת העבודה !זמירות
מזל טוב ושפע איחולים ליום הולדתך!
אהבתי! מזל טובהמקורית
מזל טוב !משה

והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.

הווו רב' אריק, ברכות!די שרוט
ג'וינט עליך ועל משפחתך.


שתזכה לשנים רבות ונעימות לצד אישתך וליצ'י (עדיין חי הוילדע חייא?).

עדיין חיאריק מהדרום
הזדקן אבל פחות מציק
מזל טוב, ובהצלחה רבה עם הראיון!ריבוזום
מזל טוב והרבה ברכה והצלחה ב"ה 🙏נגמרו לי השמות
לא תמיד זה מדויקעזריאל ברגר

בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.

אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).

וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).

 

נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...

וכמובן היום הנוסף בפברואר.משה
לא אד"ו ראש זה לא כלל, זאת מציאות. בכל אופן מענייןפתית שלג

יש כלל אחר?

ההודעה הראשונה שלי!tal-Assembly

לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)

 

והיה זה שכרי?פתית שלג

וואלה, לא ידעתי.

קודם כל מזל טוב שתדעהגיבן מנוטרדהם

רק שמחה ואושר

שנית

זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר

אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים  העברי ועד חצות הלילה הלועזי..

לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה

איזה יופי, סחתן עליך!שלג דאשתקד
מלא הצלחה בעבודה ובדברים יותר חשובים מעבודה.
מזל טוב!זיויקאחרונה
בהצלחה בכל בע"ה!
מחפשים ביתמתעניינים

אנחנו משפחה צעירה שגרה בעיר במרכז, אבל לא מרוצים ממצבנו הנוכחי.

היינו מאוד רוצים לעבור לבית קרקע (במקום דירה בבניין), וכמו כן לגור במקום יותר קהילתי ושקט.

 

המגבלות:

1. לא רוצים להתרחק מהמשפחה שגרה באזור השרון. באזור ה-30-40 דקות נסיעה מהשרון זה עוד סביר.

2. מפחדים לגור מעבר לקו הירוק ככה שהתנחלויות הן לא באמת אופציה.

3. צריך להיות מקום דתי, שיש בו גם משפחות צעירות (לא כולם חייבים להיות צעירים, אבל גם שלא נהיה היחידים..)

4. יש כמובן גם מגבלה כלכלית, אבל כרגע מתעלם ממנה כדי להבין מה בכלל האופציות שיש, אפילו באופן תיאורטי. 


נשמח להצעות!

מתחיל מקרוב ל-6,000,000 ₪ באזור השרוןזמירות
בית פרטי עם קהילה באזור שכתבתם יעלה הרבה מיליוניםפשוט אני..

אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.


האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?

בית ברעננה ב-5, יהיה משהו ישן מאוד מאוד.זמירות
לא חושבים שרעננה מתאים..מתעניינים

לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה

 

לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה

דווקא רעננה זה קהילתי ושקטמרגול
לפחות איזור הבתים הפרטיים
אבל המחירים…זמירות
אולי טל מנשה?מתואמת

זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.

אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)

רחוק מדיי לפי גוגל וגם סמוך מאוד לכפרים ערבים..מתעניינים

ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים

 

תודה על ההצעה 

יש את המושבים באיזור אחיעזרSeven

אני לא זוכרת את כולם

יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...

אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים

כנראה שאין (אולי במליונים רבים...)הסטורי
מציע לבדוק מה באמת חשוב לכם ומה אולי לא כל כך משמעותי.


אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?


אולי לפחדים מה'מעבר לקו הירוק', אין יותר מידי סיבה אמתית ואפשר להתיידד עם הרעיון?

ניסינו וכבר הורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנומתעניינים

האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..

 

הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)

לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..

 

אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע

אולי להתחיל מכך ש'מעבר לקו הירוק' זה ממש לא מקשההסטורי
אחת.


האיזורים שקרובים לשרון, ברובם הם כאלו שבקושי רואים בהם ערבים.

בשכירות כנראה זה ניתן להשגהמשה

בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.

איפה?מתעניינים

נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום

הייתי בודקתעוד מעט פסח

את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).

אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.

מכירה אולי את כפר הרא"ה?מתעניינים

כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?

לא מכירהעוד מעט פסח

אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.

ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.

(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).

גני טלברגוע
אולי כוכב יאיר או צור יגאל?עוד מעט פסח

וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.

או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.

(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).


אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-

ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.

הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).

אלפי מנשה? צופים?רק לרגע9
אלפי מנשה לא עוברים מחסום
נחלים, כפר הרואה? פרדס חנה? חריש?כלכלן
בחריש אין בתים פרטייםנפשי תערוג

יש כמה ישנים שעברו הרחבות

השאר קטנים מאוד

אולי אלקנה? לא צריך לעבור מחסום ומאוד קרובפתית שלגאחרונה

אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני

 

רעיונות לשבת זוגית בביתאנונימית בהריון

אני מחפשת רעיונות איך לגוון את השבת,

תנו רעיונות למשהו מענין ומגוון

מה אתם אוהבים? משחקי קופסא? הליכות?משה
עכשיו בחורף זה גם מאוד תלוי מזג אויר ומקום מגוריםזמירות

אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.


בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.  

אנחנו נהנים לשחק משחקי קופסאסטודנטית אלופה
קטאן, ספלנדור, אנדרלמוסיה וכו
פחות בעניין של כאלו משחקיםאנונימית בהריון

משחקים שחמט שיש זמן

או יניב- למי שמי מכיר

במקום חריימה תעשו סושי ותאכלו בצ'ופסטיקס. זה מגווןדי שרוט
תודה לכולםאנונימית בהריוןאחרונה

היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,

נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌

שאלה על קניית דירהברגוע

אנחנו קונים בעז"ה דירה יד 2. 

המוכר כבר דיבר עם עו"ד שהוא מכיר, האם חשוב שנקח עו"ד משלנו או שאפשר שהעו"ד יהיה של שנינו?

התשלום לעו"ד יהיה בכל מקרה זהה כך או כךנפשי תערוג

ולכן רצוי לקחת עו"ד שישמור 100% על האינטרסים שלכם ללא שום ניגוד אינטרסים


קחו אחד אחד.

עדיף אחד מומלץ.

המחיר בדרך כלל אחיד.

0.5% ממחיר הדירה

תודהברגוע
אם מכירים עורך דין אישית, אפשר להוריד את המחירפשוט אני..

וגם אם לא, אפשר להגיע גם ל-0.3% + מע"מ.

 

בכל מקרה, מצטרף להמלצות החכמים - לא לוותר על עורך דין שייצג אותך בלבד.

זה כבר נתון להתמקחותנפשי תערוג

בכל מקרה.

לא שווה לקחת עורך דין משותף כדי לחסוך כמה אלפי שקלים (אם בכלל)

זה פוטנציאל לנפילות גדולות יותר 

לנו הוא עשה הנחה דווקא לשנינואריק מהדרום
ואמר שבמקרה של סכסוך ביננו הוא לא יוכל לייצג אף צד.
אם לא יוכל לייצג אף צד.נפשי תערוג

מי יפתור את הסכסוכים?

עורך דין אחר על חשבונך? (ועל חשבון המוכר?)


ברוב עסקאות הבתים יש סכסוכים ברמה כזאת או אחרת.


ככלל. עו"ד יהיה יותר נאמן לצד הראשון ששכר את שירותיו.

גם אם לא יצהיר זאת.

כןאריק מהדרום
במקרה של סכסוך הוא אמר שנצטרך כל אחד לקחת עו"ד אחר.
אז למה מראש להכנס לזה?נפשי תערוג
מה היתרון שזה עו"ד יחיד?
חוץ מההנחה המשמעותית שקיבלנואריק מהדרום

זה גם חסך לנו את ההתעסקות בלמצוא עורך דין.

בדיעבד היינו כנראה עושים אחרת כי העו"ד הזה ספציפית שהמוכרים הביאו לנו גם לא היה מאוד מוצלח.

המחיר יצא יותר יקרברגוע

אבל החלטנו באמת שלא כדאי לקחת את הסיכון בשביל הפרש כזה.

תודה לכל המגיבים!

חד משמעית עו"ד משלכםנקדימון
כשאצלנו במשפחה היה צריך למכור דירת ירושה של סבא וסבתא אז כל אחד לקח עו"ד, וזה התברר כברכה גדולה כי הקונה ניסתה לעשות קונצים, והעו"ד שלנו אמר להורים שלי שהם לא צריכים לדאוג והוא יסדר את זה מול העו"ד שלה.


ב"ה המכירה הסתיימה בלי הבעיות שהקונה ניסתה לעשות. מסקנה: בגלל שמדובר בכאלה סכומים גדולים אז בהחלט שווה להוציא עוד קצת כסף על עורך דין מטעמכם שיהיה נאמן לחלוטין לאינטרסים שלכם.

עו"ד משלכם.והנה חלום
וגם מומלץ לעשות בדיקת דירה (בדק בית) במיוחד ביד שניה 
מצטרף להנלהעני ממעש

עוד לצד x ולא בשיתוף

בדק בית. לראות שאין בדירה פערים,.לפעמים מאוד סמויים.

לגבי בדק ביתברגוע

מדובר בדירה חדשה יחסית שעדיין יש אחריות של הקבלן, ואנחנו גם מכירים קצת את המוכרים, עדיין חשוב לעשות?

עלול להיותהעני ממעש

פער בעצם המיקום וכו

לפני בעיות ישירות במבנה


כןתהילה 3>אחרונה
תורם זרם …Avi2500

אשמח לעצת ההמונים , נשוי מזה כ 10 שנים , נשוי +2 ועוד אחד בדרך , לכול אורך הנישואין הולך בתחושה שאשתי עד כמה שאפשר לקרוא לזה ככה התחתנה איתי נטו בגלל זה שהיא פחדה להישאר הרווקה המבוגרת במשפחה שלה , במשפחה שלה יש לציין יש איזה לחץ לא נורמלי להביא כמה שיותר ילדים , ואשתי כל הזמן בתוך הלחץ הזה , אם לאומר תאמת הדבר היחיד שמעניין את אשתי זה לקרוא ספרים ולראות סדרות ושכול הבית ישרף , שום דבר פשוט לא מעניין היא יכולה לרבוץ על הספה שעות שהילדים יהרגו אחד תשני אבל היא בשלה , היא אחת הנשים הכי עצלניות שראיתי בעולם מדי פעם עושה איזה משהו מזיזה את עצמה , אני תאמת די נשבר לי מזה , לא מציף תבעיה כי אני יודע מה יהיה התשובה שלה , ממש בא לי כבר להתגרש ממנה אבל חושב רק על הילדים , אף פעם לא הרגשתי איזה קשר מיוחד איתה היא נטו הייתה צריכה אותי בשביל הזרע שלי אם להיות בוטה …

ממש מתלבט אך ממשיכים מכאן כי דיי קשה לי לראות את עצמי עוד כמה שנים איתה …

הדייטים ושנים ראשונות לא הציפו את הנל???העני ממעש
זוג דתי שהכירו בשידוך אף פעם אי אפשר לדעתAvi2500
גם נכוןהעני ממעש

לא יודע אם ניתן בפלטפורמה הזו יותר מדי

תחכה להתייחסות של כמה

** נגמרו לי השמות

ושאר החכמים


הצלחה רבה

@נגמרו לי השמות 

תודה על התיוג 🙏נגמרו לי השמות

נראה כי זה מסוג הפעמים שרק היכרות מעמיקה בעולם האמיתי וראייה של התמונה הרחבה יכולים לתת בהירות במענה, להתאימו ולדייקו.

בצורה כזו בדברים המתוארים לצערי אינני חושבת שאוכל לתרום דרך הודעה בפורום.

כל תגובה תוכל לא לדייק במקרה הטוב, ולא לראות דברים מהותיים ואקוטיים במקרה הפחות טוב, ובכך לפספס את כל ההתאמה במענה.

לכן בהחלט חשוב לפנות בעולם האמיתי לכתובת מותאמת ולברר עד תום את כל מהלך החיים ולהביא לידי בהירות שלמה, החלטות טובות, הגעה לאיכות חיים ושמחה ב"ה.

 

הרבה ברכה והצלחה ב"ה

בקצרההעני ממעש
ממליץ לדבר עם עצמך , לבד או בסיוע איש מקצוע , להבין מה המצב מקדמת דנא ועד כעת, וצפי להמשך הדרך הטבע עד 120


להבין מניין נובע לאשתך הפער הלא שגרתי הזה, והאם יש איך להתמודד - מבחינה מקצועית ומבחינת רצון שלה לתהליך. שזה קודם כל להבין שיש כאן אירוע חריג .


כל זה בקיצור ניסיתי לעזור


אל תהיה בעמדת התורםנעמי28

אתה היית מעוניין בהריונות האלה?


לא נכון להאשים לנצח את השידוך או בחירה גרועה שנעשתה אי שם.

אחריה נעשו ונעשות עוד כמה וכמה החלטות שאת חלקם אתה עדיין בוחר - כמו להביא עוד ילדים, כמו להישאר.


מה היתה העמדה שלך לכל אורך השנים? היו תקופות טובות? הייתם / היית בטיפול?


אני לא יודעת כלום מכמה שורות על היחסים ביניכם אבל אתה כותב עליה בצורה לא יפה.  

מנסה ללמד זכות שכתבת את הדברים במצב של מצוקה. 

נשמע קשוח ברמותוהנה חלום

קודם כל תברר אם עצמך אם אתה רוצה לשקם.

במקומך הייתי נעזר בטיפול אישי, ואם יש טעם, להמשיך לטיפול זוגי.

אתה כותב תחושות איומותזיויק
ומעט עובדות
נשמעoo

שהיא אוהבת לקרוא ולראות סדרות ופחות אוהבת להתערב במריבות ילדים


מזדהה עם זה לגמרי

גם אני מבלה הרבה שעות עם ספרים וסדרות

לא ממש אוהבת להיות הבוררת במריבות ילדים

גם לא מחבבת גדולה של עשייה

ויכולה לרבוץ על הספה שעות


אבל עדיין יש לנו זוגיות טובה

ולא הייתי מגדירה את עצמי כעצלנית

אז כנראה זו לא חייבת להיות סיבה לזוגיות לא טובה

וגם לא בטוח שהיא עצלנית


תמיד אפשר להתגרש

כנראה כדאי קודם לנסות לשנות משהו

נראה לי בתור התחלה כדאי לשנות גישה


לא מה היא עושה או לא עושה

אלא

מה אתה צריך ורוצה

מה היא צריכה ורוצה

והאם הצרכים והרצונות שלכם יכולים למצוא דרך משותפת 

אני מניחה*אשתו של בעלי*

שהוא הגדיר אותה "עצלנית" לא רק בגלל רביצה על הספה וצפיה בסדרות/קריאת ספרים.

כנראה שזה הרבה מעבר לכך.

מכירה כמה שאוהבות לרבוץ/לקרוא/לצפות

והן ממש ממש לא עצלניות! אפילו ההפך הגמור.

לבדוק רקע נפשינפשי תערוג

תמיד היתה כך?

יכול להיות תסמין של דיכאון או יותר גרוע מכך

מה זה לא עושה כלום?הסטורי
לא מבשלת? לא מנקה? לא מסדרת את הבית? לא עובדת בחוץ?


הילדים באמת מוזנחים?


משהו מאוד חסר בתיאור שלך.

מה אתה רואה שכן טוב באישתך?שוקו.

 התחתנה איתי בגלל זה שהיא פחדה להישאר הרווקה המבוגרת  ,

תאמת הדבר היחיד שמעניין את אשתי זה לקרוא ספרים ולראות סדרות

ושכול הבית ישרף

 היא יכולה לרבוץ על הספה שעות

שהילדים יהרגו אחד תשני

היא אחת הנשים הכי עצלניות  בעולם

מדי פעם עושה איזה משהו מזיזה את עצמה ,

היא נטו הייתה צריכה אותי בשביל הזרע שלי

להיות בוטה …

סליחה שמתערבתאני:)))))

אבל אם קשה לך הבלאגן תביא עוזרת בית, אם קשה לך הילדים תקח ביביסיטר אם אתה רוצה אוכל תזמין.

לא זה המטרה בנישואים עם אישה.

ותשקיע בנישואים שלכם אם זה חשוב לך, אולי אם היא תרגיש מלאה מהזוגיות והחיים שלכם היא תוכל גם לתרום מעצמה לבית ולא לחפש להתמלא במקומות אחרים.

למה אתה התחתנת איתה בעצם?תהילה 3>אחרונה

אתה אומר שהיא רק רצתה תורם זרע, אף פעם לא הרגשת קשר מיוחד אליה, נראה שאתה מרגיש סלידה ובוז כלפיה...

אז למה רצית להתחתן? ממתי התחושות האלה התחילו? לא היה ביניכם טוב גם בהתחלה?

נשמע שכדאי לך ללכת לטיפול אישי או זוגי כדי להבין לעומק מה קורה איתך ואיתכם ולקבל החלטות ולראות מה לעשות. ככה, בגישה הזאת כלפיה,

ובחוסר הרצון הזה ודאי לא כדאי להמשיך.


 

במקום סתם להתלונן בפורום, אל תהיה במקום קורבני של עשו לי שתו לי, גם אתה החלטת להתחתן איתה כנראה, מסיבותיך, צא למסע להבין מה באמת קורה פה, איפה האחריות שלך על הדינמיקה שנוצרה ביניכם,

ומה הדבר שנכון לך לעשות מכאן. 

אולי יעניין אותך