בס"ד ליקבה"ו
ברשותכם אני מעלה קטע שנכתב פה בעבר בפורום, כדאי להזכר בו. יש עוד הרבה מה להאריך בכל נקודה שמוזכרת כאן, כל הרוצה שיפנה אלי, אנסה, בע"ה, לעשות זאת.
הדברים נכתבו בהקשר מסויים ולכן יכול להיות שלא תבינו חלק מהאמירות מה הן עושות בתוך ההסבר.
(ההודעה המקורית: Forum/Forum.aspx/t37412#397471)
תורה רפ"ב, עיקר חידושה מבחינה תורנית, שעניין לימוד הזכות ("יהושע בן פרחיה אומר... והווי דן את כל האדם לכף זכות" [אבות, א', ו']) אינו רק על הזולת, אלא אף על האדם עצמו ("כל האדם").
אך זה חידוש מבחינת עולם התורה. מבחינת העולם הרוחני, העולם הפסיכולוגי, החידוש ענק בהרבה יותר. אחד הדברים המדהימים. המפתח לכל אדם, הדרך אל התשובה.
ר' נחמן אומר בתורה רפ"ב שכשאדם חושב על חברו דבר טוב, אף אם מדובר באדם רשע, הוא מגביר אצלו את הטוב. לדוג', אם אחשוב על אולמרט דברים טובים, אנסה למצוא בו נקודות טובות (מסופקני אם אולמרט הוא דוג' טובה, כי הוא רשע לא רק אל עצמו, אלא אף אל הכלל. אך הוא דוג' של רשע, אל תתפסי למקרה הספציפי הזה), איזשהו דבר בו הוא עשה בשביל עמ"י, ממילא, בצורה אוטומטית-אלחוטית, הוא יתנהג יותר טוב. עוד נקודה טובה, ועוד נקודה טובה, ועוד מעט ואין רשע. אם כל המדינה הייתה חושבת עליו טוב, אומר ר' נחמן, הוא היה אדם טוב הרבה יותר.
מה? כיצד זה פועל? אפשר להסביר את זה בקלות במקרה של קשר ישיר. משום שכשאני חושב עליו דבר טוב, ומאמין בזה באמת, ממילא אני מתנהג אליו יותר טוב, וממילא הוא יתנהג אלי גם כן ("כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", כשם שאני רואה אותו, הוא רואה אותי). אך במקרה כזה, כשאולמרט לא מכיר אותי ולא ראה אותי מימיו, כיצד זה משפיע עליו?
על שאלה זו, גם לי קשה לענות. אני יכול לגשש באפילה, אני יכול לשאול רב. אנסה לגשש. תיראי, אנו מאמינים שכל נשמות ישראל קשורים לשורש אחד. יש קשר, בין אם קרוב או רחוק בין כל נשמה לנשמה. בעצם, המחשבה הטובה, עולה אל השורש, ומגיעה עד אל האדם שחשבו עליו זאת. ממילא, נשמתו קולטת את המחשבה הטובה הזו, ומצרפת אותה למעשה, וגורמת לאדם, בלי שהוא מודע לכך לפעול הרבה יותר טוב, לחשוב הרבה יותר טוב. כל ישראל חברים. חבר זה מלשון מחובר. אנו מחוברים אחד לשני, וממילא גם משפיעים האחד על השני.
תדעי לך, שכשתחשבי על אדם טוב, תתאמצי המון ותמצאי בו את הנקודה הטובה, הוא יתחבר אליך. לא במובן של יהיה חבר שלך, אלא תרגישו בלב פנימה שיש לכם הרבה יותר משותף, מין דבר סמוי בלב שא"א להסבירו (זה אולי קשור יותר לתורה א' של ר' נחמן, העוסקת בחן שבכל דבר ובמציאת החן, ואכהמ"ל).
כשאדם חושב אף על עצמו דברים טובים, ממילא הוא גורם לעצמו להיות טוב יותר. כך הוא מסוגל לחזור בתשובה.
כי ע"י שדן לכף זכות, הוא מעלה אותו באמת לכף זכות. זה שאני מכריע אותו לכף זכות, שאני חושב ומאמין שהאדם הזה הוא אדם טוב, לבד הוא עשה יותר טוב.
דומני שזהו עיקר החידוש. הדבר הזה הוא מפתח לכל אדם, הוא מפתח לשינוי המציאות, כמאמר הכתוב: "תחשוב טוב יהיה טוב" (אודי דוידי, דיסק מס' 3, רצועה 2). השיר הנ"ל, מתבסס על תורות רבות של ר' נחמן שזהו עיקרן, או כמו שהוא אומר שם באחד הבתים: "המציאות היא כמו המציאות בדמיונך". זה נכון לא רק לגבי העולם, אלא אף לבני האדם עצמם.
עוד דבר חשוב שר' נחמן מדגיש שם, ועל שמו קרויה התורה "אזמרה", הוא עניין "אזמרה לאלוקי בעודי". שעל אף שאין בי שום דבר טוב, ואין לי איך לזמר לה', משום שהכל רק רע כל היום, למרות זאת ואף על פי כן, אזמרה לאלוקי, בעוד שיש בי, במעט טוב שעוד נותר בי. בזה שאני יהודי, או באיזו מצווה שוודאי עשיתי כמו שצריך. גם בשיא התהומות שנמצא בהם האדם, גם משם הוא יכול להתפלל לה'.
