נשיקות יקירה!

אני מניחה שהוא פנה אל הבחור שאליו נעם פנתה.

לא ממש הבנתי את הסיטואציה אבל מקווה שהשיחה תתקיים ותאפשר סגירה כלשהי של פצעים ישנים.

כל טוב ושבת מנוחה!

צריך לקרוא בין האותיות

חוץ מזה כתבת נהדר!

זה אכן מבלבל אבל לא נראה שהיא כתבה לילוד אשה.

לה באופן אישי לא מתאים להתנהל ככה..

וואו, איזה קיצוני יצאתי.

אדם אוהב דבר או אדם מסויים כי הוא טוב.

והטוב שבדבר או באדם מקורו בקב"ה.

"וכל שיר-השירים הוא משל לעניין זה" [רמב"ם סוף הלכות תשובה].

אפשר להתפלסף על זה עוד, אבל אין לי כח...

במקרה הזה זה כנראה כן על הקב"ה ולא על אדם.

שד' יעזור וינחם אותך ואת כולנו!

בוודאי שלא כותבים כך על בחור. לא מישהו שנשואים לו.

ובוודאי לא שחושבים עליו כשנפגשים עם אחרים....

אלא "פשט הכתוב" (מחילה מנועם על הפרשנות..), על תנודות התחושה של היחס בקרבה לה', הבנת אחריות האדם, רצון ה' בהתקרבות האדם, הסתר הפנים לכאורה וההארה, ובירור מתוך "קשרים" ארציים של חיפוש בנין בית, שהנרצה הוא מה שבו יופיע אורו של מי שאליו יסוד חפצנו.

ומתברר שכל ה"ריחוק" היה רק "לכאורה". לפעמים אבא מתרחק קצת מהילד, שילמד ללכת לבד.. והילד מוצא את אבא בתוכו.

[ומצטער אם הרסתי למישהו את ה"רומנטיקה"..  חושבני שזו הרומנטיקה הכי עליונה, גם במובן השמיימי וגם הארצי. וכמובן, לא באתי "במקום" השיר, היא ביטאה הרבה יותר טוב ועמוק. רק לעזור למי שלא תפס על ההתחלה, ליהנות מכשרונה המופלא]

ברור שהריחוק לכאורה, ו"אתה הוא קודם שנברא" בדיוק כמו "לאחר שנברא",

לית אתר פנוי מיניה ממש...

פשוט טענתי שכל האהבות כלולות באהבת ד',

גם אם זה לא ברובד מודע.

זה כתוב ברב במלא מקומות, ואין לי כח להרחיב..

בהצלחה רבה

(**מישהו באמת צריך לעצב אותו בלי החיוך...)

את חייבת להלחם, אל תוותרי, אבל הדרך היא פשוט להגיד לו את זה , לא לדבר ברמזים...

היא לא טיפשה! 

נועם, נשיקות!

(לא בטוח שכזה הלוואי..קשה להרגיש ריחוק מה'.)

וכישרון לכתוב דבר כזה..

כולו רצוף אהבת ה'.  הלוואי עלינו.

ביטוי עדין ומיוחד של אהבת ה' - 

[וגם של מקומה בהתלבטויות עם מי ממשיכים להיפגש]

נ.ב. ראיתי שהיו כאלו שכנראה חשבו שהתכוונה ל"בחור"...

חלילה לנועם.

התכוונה לו ית'. אשריה.

עד שלא נשמע אותה לא נדע למה כוונתה

כדאי שנכבד אותה ואת דבריה ואת המקום ממנו כתבה מה שכתבה.

אני לכשלעצמי כתבתי מתוך שידעתי. 

וזה גם מובן לחלוטין מהכרת רמתה המוסרית והערכית של הבחורה.

ה"פרשנות" היתה רק בשביל שיוכלו גם אחרים ליהנות מהעומק והעדינות שבדברים..

שלא יראה כמו דיבור ספקולטיבי על מה היא קרוב לוודאי התכוונה

זה לא "בשמה"..

אי אפשר למסור "בשם מישהו" כשלא התבקשת..

ובד"כ, מי שהיתה לו "השראה" לכתוב כך - לא כ"כ אוהב אח"כ "לפרש" את עצמו.

אני ידעתי באופן וודאי למה התכוון המשורר.. "ביודעי ומכירי קאמינא".

לכן אמרתי, גם לזכות הכותבת שלא תובן כראוי, וגם לזכות הקוראים - שידעו לאיזה רובד לכווין את ה"אנטנות"..

שהן כן בשר ודם ועדיין הכתיבה נותרת כשרה למהדרין ואף מפעימה ומאלפת.

יש לי כיוון אך לא רואה עניין לדון אודותיו...

לענ"ד הקלושה והרטושה (שאינני אלא מביע ומציע אותה כאן) אם הכותבת בוחרת

להשאיר את העניין עלום נותיר בידיה גם את ההחלטה אם לפרש או להסתיר,

או לפרש רק באישי וכו'

אכן, למשל היה אפשר לדבר על דמות של אבא שברקע....

ב. אבל.. ה"כותבת" (שמן הסתם לא תיארה לעצמה שיצירתה תביא לדיונים כאלו), לא בחרה למיטב ידיעתי להשאיר את הענין "עלום". פשוט לא חשבה שיבינו אחרת. ולמיטב הבנתי, גם לא היתה רוצה שיחשבו שהתכוונה אחרת..

ובהיות שבאופן טבעי, כותבי "יצירה" לא אוהבים לפרשה, כי בכוונה כתבו בסגנונם המיוחד, לפי ה"השראה"; ולא בגלל שרוצים דווקא להשאיר "עלום" או "להסתיר" -

אז אני מרשה לעצמי לומר, בלי להסתכן שזה לא לרצונה, שאכן כפי ש"פירשתי" פה באחת התגובות די מפורט, היתה כוונת הכותבת וכן אמרה לי אחרי שכתבתי והפניתיה לכך..

ושבוע טוב לכולם.

בס"ד

מהשרשור הזה למדתי דבר אחד מרכזי- לא יודע למי היא התכוונה. מה שבטוח זה שצריך לגשת לכל עניין בענווה גדולה ובחוסר ידיעה "בהמות הייתי עמך" . בהצלחה נועם אל מי שלא פנית...

בס"ד

ונוגע בי ממש עכשיו

תודה לך!

ב"ה

....

טוב!

תודה.

כושר הביטוי בכתב מיוחד..שהקב"ה ימלא חסרונך במהרה!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים