....שוש=]

בזמן האחרון אני קצת שקעתי בדיכאון, והחיים שלי נראיים חסרי תכלית ותוכן..

בתחילת השנה ניסיתי להכנס להדרכה..לקח להם חודשיים להגיד לי שלא נכנסתי...

 אני לא מסוגלת עכשיו לדבר עם האנשים שהיו אחראיים על הכניסה להדרכה, שלא נדבר על מי שקיבלה את התפקיד במקומי..אווף..

אני שומרת את זה בפנים שבועות, כאילו אנשים יודעים שקשה לי עם העניין הזה אבל לאנשים כבר נמאס לשמוע את הבעיות שלי וכבר אין מה לעשות בנושא בכל מקרה..

אז עכשיו שלא נכנסתי להדרכה, אני מרגישה שהזמן עובר ממש מהר, בלי שאני מספיקה כלום, בלי שאני תורמת לכלל (כמו שרציתי לתרום בסניף)..

אז השאלה שלי היא-

מה אני אמורה לעשות עכשיו??

סתם להמשיך ככה בחיים חסרי תוכן??

אני פעם הייתי ממלאת את הימים שלי בחוגים, התנדבויות, סניף...אבל בגלל שלא נכנסתי להדרכה אני מרגישה שאין לי לאן ללכת..שההדרכה הייתה ממלאת לי את הימים..

אני ממש לא יודעת מה לעשות עם עצמי ואני שומרת את זה בפנים כל יום...ואני מתה לדבר עם הבת שבמקומי בהדרכה, אבל אני בקושי יכולה להסתכל עלייה, אפילו שאני יודעת שזה לא היה אשמתה...

מה אני עושה..?

שלום לך...כנסי:אנונימי (פותח)

קודם כל, ההרגשה שלך היא לגמרי אנושית ומובנת!! את ציפית שיכניסו אותך להדרכה, והם איכזבו אותך ממש, והכניסו מישהי אחרת לתפקיד. את לא יכולה לסבול לא אותם, ולא אותה. זה לגמרי הגיוני.

אז עם כל ההגיוניות שבזה- שאלת מה את צכה לעשות עכשיו:

כתבת שההדרכה היתה ממלאת לך את הימים-אז יכוליות שזה נכון,אבל שתדעי (מניסיון!), שבהתחלה ממש מתלהבים ומשקיעים, אבל אח"כ (לפחות רובם ככה..) זה כבר נהיה עניין שגרתי ולפעמים מעצבן ממש..כך שלא תמיד זה זוהר כ"כ כמו שזה נראה מבחוץ...!

אז מה תעשי? עכשיו את צריכה להחזיר את מה שמילא לך את החיים בעבר- לחזור לחוגים, להתנדבויות!אין יותר טוב מזה. זה יספק אותך ממש. תעשי דברים כיפיים עם חברות, ותהני בחיים. תרגישי שאת מנצלת אותם!

ועם זה שתחזרי למלא את הימים שלך,וגם עם הזמן, תוכלי להסתכל בילדה שהכניסו במקומך, ולדבר איתה על זה, וגם תוכלי להבין את אלה שהכניסו אותה, ותביני שבאמת אי אפשר להכניס את כולם.

מקווה שקצת עזרתי...[=

שוש - כנסי >>אח..

אהלן..

דבר ראשון אני רוצה להגיד לך יישר כח על הרצון לעזור לאחרים.
לתת משלך , להתנדב...זה נובע ממקור טוב. תמשיכי כך!!

אבל...תרשי לי להגיד עוד משו - אני עוד לא יודע מאיפה נכנסה לאנשים ההבנה הזו -
ש...אם הם לא נכנסו להדרכה - אין להם תוכן בחיים! זהו , חרב עליהם עולמם!!

אז נכון...קיוית. רצית. שאפת. בנית על זה ש...תהי מדריכה!
אבל...מה לעשות ש...ה' לא רצה כך!!
למה? לא יודע. אבל....דבר אחד אני כן יודע - הכל לטובתך!!

יודעת , היה סיפור , אז , בזמן האינטיפדה - בירושליים...
היתה אישה אחת ש...הגיע האוטובוס , היא הלכה אליו קצת באיחור - הנהג לא נתן לה לעלות!!
אין! את לא עולה!! היא דופקת על הדלת...ו...הוא? כמו אבן. לא נותן לה לעלות.
היא פספסה את האוטובוס...
תגידי , מה היינו מרגישים על ה'?
למה? למה אתה עושה לי ככה? מה יש? לא יכלת לפתוח לו ת'לב שיתן לי לעלות?
היינו חושבים ש...ה' לא לטובתינו!
אוקי , בואי נמשיך ת'סיפור - כמה דקות אחרי זה נשמע פיצוף!
פיגוע באוטובוס. הרוגים. פצועים. דם.
עכשיו - מה הייתה ההרגשה שלנו? ה' איזה טוב אתה! הצלת אותי! תודה!
רגע - מה השתנה בין המצבים שלפני זה חשבתי כך , ועכשיו אני חושב בדיוק ההפך?
הידיעה שלי. בשלב זה לא ידעת למה ה' עשה כך! בשלב יותר מאוחר ידעת!
ידעת - את רואה שזה לטובה! >א"כ גם מה שאנו לא רואים זה לטובה!! 
ככה ש...את ניסת - לא הצלחת - ה' לא רצה שתהי שם - לטובתך!

כלה , הרי חייבת לעזוב את הבית שלה בשביל להמשיך לגדול.
את , כלה! מתחילה עכשיו חיים חדשים בלי הסניף...
גדלת , התפתחת בסניף ו...עכשיו - לכי לחיים שלך!! תקחי את הכלים שהקנו לך
ותשתמשי בהם - לעצמך ולסובבים אותך!!

שתי ברירות יש מול עניך כעת -
האחת - דיכי. באסה. נגמרו החיים.
השניה - שמחה. המשך הנתינה. כיף. התפתחות.

"ובחרת בחיים" - תבררי איזו דרך יותר עדיפה עלייך!!

הרי בדרך הראשונה את תשברי. תפלי. ו...לא יצא לך מזה כלום.
לעומת זאת - בדרך השניה - את יכולה להבין - "הכל לטובה" - כך רצה ה'.
עכשיו אני ממשיכה. לתרום לעצמי ולזולת...
את יכולה להתנדב בכל מיני מקומות. לעזור לקשישים. לחברות. לילדים קטנים.
ה-כ-ל את יכולה לעשות - ו...עם זאת לשמוח. שהרי - את תהי בדיכי?!
למה? הרי יש לך אבא שעושה הכל לטובתך...!!

שוש - תשמחי. תחייכי...
את בעז"ה תצליחי לעזור לאנשים כפי שליבך רוצה ו... - בגדול.


מקוה שקצת עזרתי.
חודש טוב - שבוע טוב.
בהצלחה!!  

אם את מחפשת משהו למלא בו את הזמן יש לי אחלה רעיון.חילא דמשכנאאחרונה
בתקופה האחרונה(מאז הגירוש) אנחנו רואים יותר ויותר איך שא"י וערת לנו מתחת לרגליים אז ב"ה יש מה לעשות
יש מטה שנקרא נוער למען א"י(ההסברים למקרה שמישהו לא יודע על זה..) שעושה הרבה פעילויות-
מקים מאחזים,מארגן שיחות לנוער,וכו' בעניין א"י זה צו השעה עכשיו ממש לפני שח"ו יהיה מאוחר מדי
אני ממליצה לך לחפש איזה מאחז הכי קרוב אל הבית שלך ולהתחיל לאייש אותו או לחפש מישהו שהוא בנוער למען ולשאול אותו במה את יכולה לעזור למען זה.
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך