סימנו את פסח. השבת - פרשת קדושים. וזה לא שסתם שהפרשה הספציפית הזו היא אחרי פסח. או כל פרשה אחרת. לכל דבר יש סודות ועמקים 
הפרשה שלנו היא הנקודה אחרי, הסיכום של החג. דבר לדרך. ונדבר על כך בהמשך 
אוקי, לכולנו כמה נפלא יש מה לתקן עד הקבר. מה לשנות. במה להשתנות.
אפשר לקחת את זה ככלא. איזה באסה, אפעם אני לא אהיה מושלם. תמיד יהיה לי עוד מה לעבוד. מה לעשות. החיים קשים 
או לקחת את זה למקום של יהי! אפעם לא יהיה לי משעממם. תמיד יהיה לי מה לתקן. לאן להתקדם.
אנחנו יכולים לקחת את זה כשיעבוד. כדבר רע.
ועכשיו נדבר על שיעבוד. עבדות ~
מ"ר הולך אל פרעה ואומר לו: "שלח את עמי ויעבדוני". אה? מה ההבדל. עמ"י כבר עבד. אז ה' רוצה להוציא אותם בכדי ששוב יהיו עבדים? לא מגיע להם לנוח קצת. "שלח את עמי וינפושו" .. תן להם חופש! מה שובפעם עבדות?! ועוד אנחנו קוראים לזה חרות. יציאת מצרים. יציאה משיעבוד. עבדים היינו לפרעה - עכשיו לה'. מה ההבדל?
אבל לומדים מפה דבר גדול. יש אדם שהוא הכי חופשי, אבל בעצם הוא העבד הכי גדול. של התאוות שלו. של החברה. הכסף. הכבוד. ויש אדם שהוא עבד אבל הוא *משוחרר*.
הבן איש חי אומר שעמ"י תמיד יהיו עבדים. השאלה של מי. או של ה' - או של כל השאר. כן. אומנם שנת 2014, אנחנו ניראים הכי משוחררים. עושים מה שבא לנו. אבל גם ללכת ע"פ צו אופנה מסויים כי "מה יגידו" זאת עבדות. בואו ניצא מהחשיבה המקובעת של גן שרה שעבד זה אדם שמצחצח את נעלי אדונו הרם ונישא.
כמה אנשים יכולים למות בשביל כסף? בשביל חברה? מה, מדינת ישראל היא לא עבד שמחכה למה שאומרת ארצות הברית הגדולה?
היום יש עבדות. אבל העבדות של היום היא אינטלגנטית. עבדים שניראים טוב. שבטוחים בעצמם.
כמה אנשים משדרים בטחון עצמי מטורף כדי לכסות את החוסר בטחון המטורף שלהם, ואת הנפילות והשיעבוד שלהם לעצמם? לתאוות שלהם?
אז אם יצאנו מהתפיסה שעבד זה רק אדם ששפוט של איזה אדון - בואו נתקדם הלאה. מי אמר שלהיות עבד זה דבר רע? 
יהודי הוא תמיד עבד. אבל יש לו בחירה למי להיות עבד. הוא עבד ה', או עבד של כל העולם.
אם נילך לסיור קצר בהודו, כמה יהודים נמצאים בכל האמונות שקר שלהם? היהודית פרמיטיבית - אבל הם זה תרבות. מסורת. ססגוניות.
כמה פעמים בנשימה אחת אנשים אינטלקטואלים יתלהבו מתרבות המזרח, או מכל תרבות אחרת וליהדות הם ירקו כי היא ישנה ולא שווה הרבה.
להיות עבד ה' זה להיות כולי שלו! אני מבוטל אליו. זה דבר גבוהה ממש! זה לא דבר רע.
"שלח את עמי ויעבדוני" - שיהיו עבדים שלי. במקום שלך פרעה. להיות עבד שלהם זה להיות מחובר.
להיות מחובר לעצמי. לנשמה שלי. לה'. לתפקיד שלי בעולם. למקור הטוב בעולם! מה רע בזה? זאת עבדות טובה. זה חיבור חיבור למקור הטוב.
ועכשיו לפרשת השבוע נקשר גם אותה.
השבת יש את הציווי על העורלה. 3 שנים אסור לך לאכול מהפירות, ברביעית פודים או אוכלים בע"ה בי-ם בטהרה. המשנה במסכת עורלה דנה במצב הבא - יש לך מטע שלם. ואתה יודע שיש שם עץ שהוא עורלה. אתה לא יודע איזה עץ זה. מה תעשה? ההלכה אומרת שלצערך הרב אתה צריך לוותר על פרדס שלם בגלל עץ אחד.
אבל אם בטעות מישו אחר קטף בדיעבד מותר לאכול אם יש עוד 200 עצים. זה יהיה בטל ברוב. אבל אם לא- אסור. ובכלל זה בדיעבד. לכתחילה - אפילו אם יש מליון עצים הפרי הוא עורלה. כל עוד הוא מחובר לעץ..
כי שהפרי מחובר לעץ הוא לא בטל בכלום!
ככה זה גם עמ"י. עמ"י הוא אומנם מועט מאוד, איך הוא לא בטל ברוב הגויים? ועוד רוב פעיל שמנסה להשמיד אותו. אז אנחנו קיימים רק בגלל החיבור! העבדות לה'! איפה הייתה התבוללות, הכחדה של עמ"י? איפה שהקשר התרופף. "עץ חיים היא למחזיקים בה".
אם לא נהיה מחוברים נטבע בהם.. נשתעבד להם.
להיות עבד ה' זאת נקודה של חיבור. של שותפות. לא של עבדות שלילית שעולה לנו ישר בקונטציה.
דבר נחמד נוסף לסיום
אנחנו תופסים הרבה פעמים שלמות על קידוש ה' זה דבר אדיר. זה השיא. והזוהר מביא סיפור מטורף על למה זה לא ככה
אברהם אבינו, היה בכבשן האש ובאותו זמן דנו האם להציל אותו. והיה קטרוג בשמים: "בשביל מה זה ינצל? באיזה זכות?" וזאת שאלה תמוהה. הוא שבר את הפסלים. לא השתחווה לנמרוד. אבל זה לא הספיק. אמרו אותם מלאכים, אין לו זכות אבות. אבא שלו זה תרח. וזכות בנים? יש את יצחק! שהיה מוכן למסור נפשו על קידוש ה'.. אמרו המלאכים, מאברהם יצא גם ישמעאל. שני ענקי עולם, לא הספיקו! לא אברהם ולא יצחק.
אז ה' אמר, אוקי - יש גם את יעקב. מימנו יצאו 12 צדיקים. והמלאכים הסכימו.
בזכות יעקב ניצל אברהם!
כי ה' לא מחפש את הלמות, אלא את הלחיות על קידוש ה' ! יעקב לא נדרש למות אלא לחיות את הפרטים הקטנים. כל יום. כל הזמן.
למות על קידוש ה' זאת פעם אחת! לחיות על קידוש ה' זה עבודה לכל החיים. וזה הזכות שהצילה את אברהם.
כי כן, כל דקה. כל שניה שאנחנו עושים את רצון ה'. את ההלכה הכי קטנה, שקשה לנו.
את הצניעות, את השבת, את הכל - זה הקידוש ה'. זה החיבור - העבדות לה'
"עבדי הזמן עבדי עבדים המה, עבד ה' הוא לבדו חופשי". [רבי יהודה הלוי]
