הרבה פעמים אומרים תמושג 'דוס אבל פתוח', בדר"כ כמשו להערכה..
ואני שואלת, מה טוב בזה?
דוסים? אז עד הסווףףף!!!
בדר"כ כשאומרים את זה מתכוונים כאילו למישו שהוא דוס, אבל רואה סרטים,
הולך לכלמיני מקומות, אני יודעת מה..
כאילו, מתנהג בפתיחותת.. |מנסה להסביר תצמוו|
[תקנו אותי אם אני טועה!!]
שלא תבינו לא נכון, אני גם רואה סרטים וכאלה.
אבל למה בעצם זה טוב?
אם אני דוסית, אז יאללה, בואו נשרף על זה.
בשם ה' נעשה ונצליחח 
למה תמיד אומרים את זה בהערכה.
למה זה טוב?
למה לא להיות דוסים עד הסוף הסוף הסוף?
ואני חוזרת, גם אני 'דוס אבל פתוח' באיזשו מקום..
לא שאני אומרת משו נגדך. רק למה זה טוב המציאות חיים הזאתי?
לא התכוונתי לפגוע ח"ו רק מאירה...
לדעתי היא דיברה בכללי שלא צריך להגיד את זה בהערכה - שאתה דוס אבל פתוח- כלומר לא הולך עם הדרך שלך עד הסוף....
ואת כבר נכנסת לדוג' ספציפית, זה בסדר גמור!(שלא תביני אותי לא נכון) פשוט אני חולקת עלייך ואין לי כוח להיכנס עכשיו לנושא הזה...
מקום בעולםאחרונה*בננית*דבר ראשון - אחת הבעיות בשאלה הזו - היא חוסר הגדרה אחידה. כל אחד מגדיר בצורה אחרת, מה שגורם בעיקר לבלבול
אז בפירוט:
יש כאלה שחושבים ש'דוסים' נחשבים כאנשים סגורים, שלא מכירים את העולם שמסביבם.
לכן, כנראה, נוצר הביטוי 'דוס פתוח'. יעני אחד ששומר על מצוות ומקפיד על הכל, אבל מודע למה שהולך מסביבו, משתלב בלימודים, צבא, פוליטיקה או כל דבר אחר של קישור עם העולם - בגבול ההלכה.
אבל. כאן מגיע הבלבול.
כנראה מרוב הרצון לשבור את הסטיגמה של הסגירות, דוסים התחילו להיפתח לתרבות העולמית גם במקומות שלא ברוח ההלכה, ויותר מזה - שסותרים אותה.
לכן את יכולה לראות אנשים שמגדירים את עצמם כ'דוסים', אבל עושים דברים לא ראויים.
לדעתי ההגדרה של 'דוס פתוח' החיובית, צריכה להיות זו שכתבתי למעלה.
אדם שחי את הקב"ה, ולא מסתגר מפני מה שסביבו. להיפך - הוא מכיר את העולם ומשתלב בו בגלל שהוא מאמין שכך צריכים להיות חיי תורה.
אם לא הובנתי, אסביר יותר
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
