האם זה מפריע לך אישית?

או שזה סתם חשש מאיך הסביבה תגיב?

נכתב פה פעם שכדאי לנסות לחשוב על שניכם באי בודד

יהיה לך נעים איתו? תרגישי בנוח?

אין לי מספיק פרטים כדי לענות לך חד משמעית

אבל זה בהחלט נושא שצריך לחשוב עליו

בהצלחה, החלטות טובות בעז"ה

לדעתי כמעט לכל בחור יש ב"כח" את התכונה של המוביל, לפחות בתחום של הזוגיות.

הנקודה היא שלא תמיד היא מגיעה בקלות להתגלות בפועל.

(תחשבי על זה, בחור שהוא קצת פחות מוביל בין החבר'ה שלו, פתאום נכנס לסיטואציה של זוגיות והוא 

אמור להוביל ולקחת אחריות, ששנים אחרים עשו את זה והוא היה בצד.)

איך תגרמי לו לשנות את זה? שימי אותו בעמדת המנהיג. תתייעצי איתו מנקודת מבט של מקבלת.

("אז מה אתה אומר? איפה נשב הפעם? לא יודע? אולי בכל זאת?? שמה? רעיון מצויין!! ")

צריך בשביל זה הרבה הרבה ענווה, אבל אם תעשי את זה אני מאמין שתראי שינוי ומהר.

בלי להכיר אתכם אני משוכנע שלאט לאט הוא יתפוס את העניין וייקח בעצמו את המושכות.

יצאנו בערך חודשיים.. הכל היה מעולה חוץ מהעניין הנ"ל... לצערי/שמחתי זה נפסק.. אבל אני דיי בטוח שאם היינו פותחים את הנושא אז היינו רואים איך אפשר לעבוד על זה ביחד...אם מרגישה בנוח- תפני אליו ותסבירי לו את זה= זה לא פגם או משהו כזה, אלא רק עוד משהו שהוא צריך לעבוד עליו.. 

רק תסבירי לו בעדינות, אנחנו הבנים נוטים לקחת דברים כאלו באופן אישי

וגם, (חצי בציניות...) - הספורט הלאומי של הנשים יהפוך כל גבר להיות יציב כמו סלע!

סתם הערה על האי הבודד - עזבו את זה, אם כך רוב האנשים לא יתחתנו...

וגם זוג נשוי לא תמיד ישרוד על אי בודד.

הכוונה היא אם ניסית לא להוביל באופן קיצוני, לתת לו להחליט את כל ההחלטות ולא להתערב ולהציע הצעות גם אם לוקח זמן.

בקשר בין שני אנשים הרבה פעמים אחד לוקח תכונה מסויימת, כי היא יותר מתאימה לו לאופי, ואז אוטומטית השני לא מרגיש צורך לקחת את התכונה הזו. ברגע שהתכונה לא תאוייש, לא תהיה לבחור ברירה והוא יהיה חייב לקחת אחריות.

תגידי לי אם אני צודקת-

יכול להיות שכשאתם נפגשים את שואלת לאן הולכים, ולא נותנת לו את ההזדמנות לשאול, ואז לפני שהוא מספיק לענות כבר אין לך סבלנות ואת אומרת- טוב אז מה דעתך שנלך ל***? וכנ"ל בנושאי שיחה- אם יש שתיקה ישר את מחפשת- ומן הסתם מוצאת- נושאי שיחה, שלא יהיו שתיקות? זה לא דבר שבא מרוע, כמובן, גם אם זה כך. את כנראה מדריכה\ מורה ולמדת לקחת אחריות. אבל פה זה קשר שונה וצריך לשנות יחס.

כי אם זה המצב אצלכם, אז זה תלוי גם בך. יכול להיות שהוא אדם שלוקח לו זמן להחליט דברים, ולא תמיד יש לו רעיונות לנושאי שיחה (רוב הגברים לא ידועים כדברנים גדולים), ובזה שאת תופסת יוזמה מהר את לא מאפשרת לו לקחת את היוזמה. ואז גם כשהוא אמור להוביל, הוא כבר רגיל שאת לוקחת תמיד את היוזמה ולא מתאמץ לשנות.

אם הוא אכן בחור טוב שחבל להפסיד, והדוגמאות שנתתי נכונות, אני ממליצה לך לשנות יחס. לתת לו להגיד ראשון, וגם אם לוקח זמן להחליט- לתת לו את הזמן הזה. לנסות להתאזר בסבלנות ולא להציע בעצמך הצעות. גם בשיחות, בעיקר להקשיב ופחות לנהל את השיחה. לתת לבחור למצוא נושאי שיחה, גם אם יש שתיקות מביכות.

וזה לא בא מיד, אבל אחרי 2-3 פגישות תוכלי לראות אם יש שינוי מועט והבחור מתחיל להוביל קצת (לוקח זמן לשנות עמדה ממובל למוביל) או שאין שום שינוי, ואז באמת האופי שלו לא מוביל, ואז זה לא מתאים לך.

לדעתי חשוב שתעשי את זה בלי קשר, גם אם הבחור הזה לא מתאים לך בסופו של דבר.

כי אם את בחורה שמובילה באופי, ואת רוצה דווקא בחור שיוביל אותך, כדאי לשנות את דפוס ההתנהגות, אחרת זה יחזור על עצמו מחדש בכל קשר. כי אם מישהו תופס עמדת מוביל, אוטומטית השני תופס את עמדת המובל. בד"כ אין שנים מובילים ביחד.. (זו עבודת המידות לשניכם וזה לא קל לשנות, אבל זוגיות זו עבודת המידות מתמשכת)

בהצלחה!

זה לא משחק בגן שעשועים של מי ראשון מי שני. היא מרגישה שהוא גבר תלותי ולא מוביל, אז מה תעזור לה עצימת עיניים? היא גם לא תוכל לשנות אותו, כי זה משהו שצריך עבודה עצמית קשה. 

להתחתן עם פער כזה זה בכלל מתכון לצרות וקילקולים. פרידה עכשיו תטיב איתו לא פחות. 

תלותי, אלא שהאשה היא עם אופי של מדריכה\ מורה\ מנהלת, וגם עובדת בתפקיד כזה, ולכן היא לוקחת אוטומטית, מרוב הרגל, את תפקיד המובילה.

וכמו שכתבתי, ברגע שיש מישהו מוביל, השני אוטומטית לוקח את תפקיד המובל, גם אם זה לא באמת האופי שלו.

יתכן שהבחור באמת לא מוביל (ואז הם לא מתאימים), אבל יתכן מאד, ואפילו סביר, שהוא לא כזה, אלא שאוטומטית זה נוצר בעקבות המצב שהיא לקחה את תפקיד המובילה, וזה בדיוק מה שהצעתי לה לשנות.

להפסיק להיות המובילה, ובעקבות כך הבחור יהיה חייב לקחת את עמדת המוביל (אם הוא אדם תלותי שלא מוביל אף פעם יהיה לו קשה מאד לעשות את זה, אפילו אם היא תתן לו את הזמן)

ושים לב- לא אמרתי לה להתחתן איתו. בסך הכל אמרתי לנסות להפגש עוד 2-3 פגישות כאלה, ולראות אם זה משתנה.

היא בעצמה כתבה שהיא רוצה לתת לבחור צ'אנס, והיא מעריכה אותו, ורק זה מפריע.

אין פה עצימת עינים, אלא רק נתינת צ'אנס נוסף לבחור מוערך.

ודבר נוסף, אם זה באמת האופי שלה, זה דבר שילווה אותה בכל הקשרים. בת עם אופי כזה צריכה לעבוד עליו (אם היא מעוניינת בבחור מוביל) בצורה של נתינת אחריות לאחר. זה לא אופי בעייתי, והוא מעולה בהרבה מאד דברים, אבל אם היא מעוניינת בבחור מוביל, היא צריכה לתת לו לעשות את זה. ולהוביל.

וזו עצימת עינים- להגיד להפרד עכשיו. כי זה לא מתחיל ונגמר בבחור (לרוב), אלא באופי של הבחורה. ולכן כדאי לעבוד על זה כבר עכשיו (על נתינת אחריות לאר)

וכמובן שלא מדובר בלהתחתן מתוך פער כזה. אם המצב לא ישתנה תוך כמה פגישות אין טעם להמשיך. אבל לא דיברתי על חתונה, כמו שכתבתי קודם..

אז למה לך להתחתן אתו?

תמצאי לך מישהו שכן מושך אותך.

זה החלק החשוב ביותר בזוגיות!

ל בינה לבין חברות טובה בלבד.

הוא לרוב היה בחברת בחורים, יחסית אליהם הוא לא היה צריך להיות "גבר".

הוא אף פעם לא היה במצב "נשוי" אחרי שהוא יכיר את המצב הזה סביר שהוא "יתפוס" את התפקיד.

זה דוקא דבר טוב שהוא לא "יודע" איך "להתנהג עם/להרשים בנות".

 יכול להיות שאין משיכה דוקא כי הוא "לא גבר"?

את מבקשת דבר שהוא עדיין לא מודע שהוא צריך להבליט.

מנסיוני (ושל עוד כמה חברה..), ברגע שהבחור הופך להיות מודע לכך שזוגתו זקוקה למנהיגות שכזו, הוא מסוגל לפתח את היכולת הזו.

נראה לי שחוץ מפער ברמה הדתית, זו הסיבה הכי נפוצה שבנות חותכות בגללה.

רוב החברים שלי נחתכו מתישהו על חוסר גבריות, וגם אני שומע את זה פה יחסית הרבה.

ואז נשאלת השאלה: אם רוב הגברים הם לא גברים, אז מי כן??

אז, או שבנות חיות בסרטים לגבי הגבריות,

ו/או שבני-ישיבות, התורה מעדנת אותם, ולכן זה נפוץ יותר אצל בנות דתיות.

לדעתי, אין קשר בין הובלה ועוצמה לגבריות.

עד שהתחלתי להיפגש עם בנות, חייתי את כל חיי בין גברים,

ורק מעטים מהם מנהיגים ומובילים, ובחיים לא שמעתי גברים שאומרים על מישהו שהוא לא גבר כי הוא לא מוביל.

אין אפשרות שתהיה קבוצה למשל של 30 חבר'ה, ושאפילו חמישית מהם יובילו... זה לא אפשרי!

אז לרוב הבחורים (שרוצים להוביל), הניסיון הראשון שלהם הוא אולי בפגישות...

חוסר בגבריות זה אמור לדעתי להתבטא בדברים אחרים כמו:

דיבור צפונבוני מתפנק, אוהב מאד שופינג, רגשן מאד, חלש פיזית וכד'.

בד"כ, גם יהיה מדובר על אחד שירגיש לא בנוח בחברת גברים, כי הוא שונה.

בכ"מ, אם את לא מרגישה טוב איתו, ואת לא נמשכת אליו, אז לדעתי אין טעם להמשיך.

וזה ממש לא משנה מה הסיבה, אפילו היא הכי טיפשית בעולם.

רק בחיים אל תגידי לו שאת חותכת אותו על חוסר בגבריות, ואפילו אל תרמזי,

כי להגיד לגבר שהוא לא גברי, זה הרבה יותר נורא ופוגע מלהגיד לאישה שהיא מכוערת.

נ.ב.

כידוע, הבנות טוענות שהן הרבה יותר בוגרות מהבנים,

אז זה קצת מוזר לחשוב שאדם בוגר יבקש ממישהו שעדיין לא בוגר לקבל את ההובלה והאחריות עליו...

הילדותי על מי בוגר יותר, במיוחד שהוויכוח הקודם היה כ"כ מגוחך.

אבל רק הערה- באמת הרבה בנות רוצות לצאת עם מישהו גדול מהן- כי כשהן יוצאות עם מישהו בן גילן הן מרגישות שהוא ילדותי או לא סגור על עצמו עדיין.

(אמרתי הרבה בנות  מרגישות אתה יכול להתווכח על דעות אבל לא על רגשות)

זה בכלל לא עניין של בגרות, אל עניין של אחריות.

אתה אמור להכניסה לביתך

חייב בשארה כסותה ועונתה

היא עוברת לרשותך מרשות אביה

מה יותר מתבקש מזה שתוכל לקחת אחריות על הבית שלכם?

ממה שאני רואה סביבי, לא כולן מצליחות להגדיר במילים , אך מנהיגות ובגרות פירושן הפשוט הוא- אחריות.

אחריות על האשה, על הבית , על המשפחה- מישהו לסמוך עליו

שאתן טיפשות?

שאתן מפקידות את ההאחריות לחיים שלכן בידי אנשים לא בוגרים?

ברור שבגרות ואחריות זה היינו הך!

ולגבי החובות שכתבת, צריך לזכור שגם לאישה יש חובות מקבילים.

כתוב ברמב"ם שכנגד החובות לבעל יש לאישה חובות מקבילים, והם תלויים זה בזה.

למשל, "מעשה ידי האישה כנגד מזונותיה... ...לפיכך היא יכולה לומר "איני ניזונת ואיני עושה"" (מזונות = שארה),

ואם האישה רוצה שיהיו לה זכויות על הכסף (כמו חשבון בנק משותף), אז הבעל לא חייב בשאר וכסות.

אז אתן צריכות להחליט מה אתן מעדיפות,

שהבעל יקנה לכן את הבגדים והאוכל, ושלא יהיה לכן זכויות כלכליות בבית, וחובה שלכן להרוויח כסף בסכום שהבעל משלם עליכן.

או לחיות כנהוג היום, שהאישה קונה לעצמה את הבגדים, ושיש חשבון בנק משותף?

נכון שזה הרבה יותר קל ונוח לחיות עפ"י האפשרות הראשונה,

וגם הרבה רבנים (ורבניות) דוגלים בה, כי על הנייר זה פותר הרבה בעיות זוגיות.

אבל בדורות האחרונים, בעיקר בציבור הדת"ל יותר מתאים לרוב הזוגות לחיות עפ"י האפשרות השניה.

יש כמה חובות (2 של הגבר ו1 של האישה) שאותן באמת א"א לבטל,

עיקר כתובה (200 זוז), עונתה, ואת זה שהבעל יורש את האישה.

אבל אלו לא דברים שמצריכים אחריות מיוחדת.

(ודרך אגב, עד שנולדים למשפחה בן ובת, האישה גם מחוייבת למצוות עונה אבל מסיבה אחרת.)

ומעניין שכל הבנות התייחסתן בעיקר לנ.ב., אני כתבתי אותו בתמיהה!

אבל רובן רוצות מישהו שיוביל אותן...

אני אישית לא פגשתי הרבה כאלה למעט אחד או שניים, אבל בהחלט היו מספיק שלא הרגשתי ביטחון בהובלה שלהם אותי.

מהצד שלהם ההובלה תלויה בביטחון שלהם בד"כ. ומהצד שלנו במקום שאנחנו נותנות להם לזה.

[אני רואה שהנושא הזה (חוץ מהנושא הידוע ) מעסיק אותך די הרבה... מסקרן...]

שכשבחור פוגש בחורה שהוא לא מכיר,

זה לא נעים ולא הוגן שעל ההתחלה הוא צריך להחליט החלטות שנוגעות גם אליה. (דהיינו להוביל אותה)

צריך קודם להכיר, לראות את האופי שלה, לראות מה עושה לה טוב,

ורק אז, זוג שמעוניין בכך, יפקיד את ההובלה בידי הבעל.

וההובלה ממש לא קשורה לביטחון עצמי, אולי אפילו להיפך,

דווקא אצל חברים שלי ראיתי, שככל שיש להם פחות ביטחון עצמי, הם יותר מחפשים אחת שתתן להם את ההובלה,

כי אין להם ביטחון שהבית שלהם יצא מהשליטה שלהם, לכן הם יחפשו בנות יותר פסיביות.

ודווקא בחורים שיש להם יותר ביטחון, פחות אכפת להם אם הבחורה דעתנית או אקטיבית.

ב. נכון שלגברים יש יותר נטיה לקחת אחריות באופן טבעי,

אבל גבר הוא לא משאית גרר, ולא צריך להתייחס אליו כך, זה מגעיל.

ג. אולי תנסי לחפש באלון-מורה, לרב לבנון יש משנה ברורה בנושא שיכולה להתאים לך.

אני רק לא שובניסט,

אני רק לא רוצה שהבנות ידרשו מהגברים משהו שהוא לא אנחנו,

ואתן ממשיכות לעשות זאת עוד ועוד...

(ולכן את גם כנראה מוצאת מעט כמו שאת מחפשת)

אני רוצה שכל אחד יתמקם במקומו הטבעי, ובלי הגדרות של מוביל ומובל וכו'.

כל זוג מה שמתאים לו!

להוביל זה לא קללה, את צודקת לחלוטין!

הקללה זה להיות המובל.

ב. מה שאני שמעתי מהרב יהושע,

זה שהעולם מתקדם לכיוון של תיקון חטא האדם הראשון,

ויחד עם זה, הקללה של החטא גם מתחילה להתפוגג.

אז כמו ש- "בזיעת אפך תאכל לחם", היום זה כבר יותר קל מלפני 5773 שנים.

ככה גם ה- "ואל אישך תשוקתך, והוא ימשול בך" גם פחת כח הקללה.

לא קשור לצלע השלישית וכד', וגם לא קשור לפמיניסטיות לדעתי.

ואני לא רואה כ"כ דרך אחרת להבין אותו, וזו גם משנה די מוכרת שלו.

על זה שכל אחת מגדירה "גבר" בצורה שונה,

ולכן אין טעם לתת הגדרה כללית לגבר.

וודאי, לא לתלות את זה בהובלה או בכל תכונה אחרת.

ובדיוק בשביל זה כתבתי את מה שכתבתי כאן. (וגם כאן)

ואותו דבר לגבי נשיות כאן.

את יכולה להגיד שאת מחפשת מישהו שיוביל אותך באופן אישי,

אבל אל תכניסי את זה למחוייבות גברית כללית.

זה כמו שאני אבקש באופן אישי בחורה חכמה,

אבל זה לא מחוייבות נשית כללית להיות חכמות.

מה זה הדרישות האלה???

א"א לדרוש מכל העולם שיהיה לו ביטחון עצמי,

אם את רוצה, תחפשי אחד שיש לו.

את תבני בע"ה את ביתך לפי השקפתך, ובע"ה יהיה לך טוב,

ואני אבנה בע"ה את ביתי לפי השקפתי, ובע"ה אני מתפלל שגם לי יהיה טוב.

ואם נפעל הפוך, אני משוכנע שלשנינו לא יהיה טוב.

אני לא חושב שיש כאן מישהו צודק או טועה בעצם ההשקפה,

אלא, אני רק חושב שאת טועה בזה שאת חושבת שההשקפה שלך מתאימה לכולם.

וגם את הרעיון הכללי שכתבת, תכל'ס זה כן עניין אישי פרטי,

כי זה נראה לי הזוי זוגיות, שרק צד אחד משפיע והצד השני רק מושפע.

זה לא זוגיות, זה סתם אחד שפועל והשני נגרר.

אפילו הרב לבנון, שהוא בכיוון שלך, לא הולך כ"כ רחוק.

גם לי רוב הבנות שנפגשתי איתן, לא התאימו לי ולא היו "האישה בשבילי",

אבל המרחק להגיד שהן לא היו נשיות היה רחוק.

בהצלחה!

אבל אני לא אדרוש זאת מבן-אדם,

אני אולי אנסה לעזור לו לחזק אותו.

גם לי זו נקודה חשובה, אבל אני מודע לזה שזה סובייקטיבי.

זה היה ברור מהרגע הראשון שיש בינינו פער השקפתי,

ואני לא שללתי את השקפתך, אני רק שולל את המחשבה שהיא מתאימה לכולם.

אתה מדבר כל-כך מתוך חשיבה גברית שזה לא יאומן.

אני בעצמי אמנם בעל כרומוזום Y, אבל חיי הנישואין עזרו לי להבין חלק מההבדל התהומי בין סגנונות החשיבה.

ובע"ה כשאתחתן, מן הסתם אכיר ואלמד יותר מקרוב את החשיבה של אשתי.

אבל נראה לי שכאן הפער הוא יותר השקפתי.

הדיון כאן מתבסס על כמה דיונים קודמים ביני לבינה.

הדעה שלה מתבססת בעיקר על דברים שהיא שמעה/למדה,

ולא מאיזו תפיסת עולם עצמאית, וגם יש הרבה בנות שלא מסכימות איתה.

ואני גם מכיר הרבה בנים שמסכימים איתה, שמחפשים את ההובלה (הברורה) בבית.

עפ"י דבריך, כל מבנה המשפחה בציבור החרדי הוא לפי תפיסה נשית, וא"א לומר כך! מדובר על השקפה.

בכ"מ, אני לא באתי לשלול את ההשקפה שלה,

בהתחלה היא ניסתה לומר שכל בעיות הזוגיות היו נפתרות, אם כולם היו פועלים לפי השקפתה.

ורק רציתי להבהיר לה, שזה לא נכון, וממש לא לכולם זה מתאים.

אז עם כל הכבוד לזה שאתה נשוי, אולי במקרה עצרת לחשוב?

שבמקרה הזה יש מחלוקת השקפתית בינך לבין אשתך,

ולא שפשוט מדובר על תפיסת עולם נשית וגברית?

אם כבר הזכרת את הספר "גברים ממאדים ונשים מנגה",

אז אפשר לזהות שם, מתי מדובר בהשקפות עולם ומתי מדובר על תפיסות עולם מגדריות.

ולא מצאתי!

היכן כתבתי או רמזתי שאת מתכוונת לגישה השובניסטית הגויית והפרימיטיבית?

דבר ראשון, מה שאת עושה עכשיו,

זה דפוס פעולה שנוצר מתפיסת חשיבה נשית.

את מכניסה לי מילים, את אומרת לי מה אני חושב,

ואת מנתחת את מה שכתבתי, וכמובן שניתחת אותם בצורה לא נכונה.

הויכוח שלי איתך לא היה אם ההשקפה שלך נכונה או לא,

אלא רק להבהיר לך, שלחלק מהזוגות ההשקפת עולם שלך תהיה טובה, וההשקפה שלי תהיה הרסנית.

ולחלק אחר מהזוגות, ההשקפת עולם שלי תהיה להם טובה, וההשקפה שלך תהיה הרסנית.

זה שהבחורות טוענות בדבקות שהן יותר בוגרות, אם לומר את האמת, אז בעיניי כגבר זה נראה מאד מאד תינוקי.

אבל זה כנראה נובע מתפיסת העולם השונה בין המגדרים.

(זה מזכיר את זה שאומרים לילד, שהוא קטן מדי כדי לעשות משהו, אז הוא אומר "אני לא ילד קטן, אני ילד גדול!".)

אני לפחות, מעולם לא בחנתי בפגישות את הנקודה הזאת, מי יותר בוגר ממי, ולא שמעתי מאף חבר שהוא בודק זאת.

אא"כ, מדובר על מקרה ממש קיצוני, כמו אחת שמתנהגת ממש כמו ילדה קטנה וכד'.

לגבי ה"משאית גרר", מדובר על מטאפורה לתחושה שלי כשבחורה מבקשת ממני מפורשות להוביל אותה

(כאילו היא ילדה קטנה), גם אם היא לא התכוונה לכך.

והשתמשתי בביטוי זה בעיקר כדי למתן אותך, ולא כדי לסתור את גישתך לחלוטין.

ומה שכתבת: "אבל בחורצ'יק, אם מבחינתך....",

אני פירגנתי לך על זה שלא בדית את ההשקפת עולם שלך מהבטן,

ואת שוב פעם ניתחת את דברי, ולקחת את זה למקום לא נכון!

היכן כתבתי שאדם עם חשיבה עצמאית לא יכול לבדוק ולחשוב לפי מה שלימדו אותו???

אני בעצמי כזה! אז איך אני יכול להגיד על כאלה ששיטת החשיבה שלהם דומה לשלי, שהם לא חושבים נכון???

מה שהתכוונתי לומר לender13 בזה, שהדיון בינינו הוא של השקפות, ולא של תפיסה נשית או גברית.

וביססתי זאת ע"י שאמרתי שההשקפה שלך מבוססת על דברים ששמעת/למדת, יכול להיות שעם המחשבה העצמאית שלך את פיתחת והרחבת אותה.

התלבטתי מקודם אם להגיב לך, כי שמתי לב שמשום מה, את כרגע במצב"ר "חם",

נראה לי שאם תקראי את כל מה שכתבתי בצורה רגועה, את תביני אותי אחרת.

האמת שהרגזת אותי, עם הניתוח המאד לא מדוייק שעשית לדברי "אם מבחינתך בנאדם...".

אבל לקחתי נשימה ארוכה ונרגעתי, ממליץ גם לך.

שותפות.

עליו, לא הייתי ממשיכה.

אם מפריע לך כבר בדייטים, זה יתעצם בנישואים.

 תשובה כללית לא מוסמכת ולא מחייבת בשליפה בלי להתעמק וכמובן בלי להכיר את המקרה. נניח העמדה קיצונית לייתר בירור : אם הוא ממש סמרטוט חסר אופי /שמתבטל בפני כל אדם, זה בעיה רצינית גבולי לטיפול מקצועי, ואם את לא פסיכולוגית מוסמכת על תיקחי על עצמך תיק כזה. אבל אם מדובר בבחור פשוט עדין, לא כפייתי, קשוב, וטוב לב. (אני נתקלתי בכמה כאלה בימי-חיי כולל בצבא, שברגעים הקשים הם מתגלים כהרבה יותר גברים מחברה קולניים שעושים רושם וכו' )  אז זה ממש אוצר שאסור לפספס. איך מבדילים? בפשטות שכל ישר, גם לבחור מהסוג השני יש מקרים שחשוב לו שדעתו תתקבל (בנושא הלכתי למשל) ובמקרה מבחן הוא יעמוד על דעתו בצורה ברורה, אמנם בעדינות אבל בתקיפות והחלטיות. הבעיה השנייה שאת לא נמשכת היא רצינית לא פחות והיא קשורה לנטייה עדינה ומורכבת בנפש האדם . ובאופן כללי לא מומלצת התעמלות נפשית והדחקה במקרה כזה כי ממש לא בטוח שזה ישתנה עם הזמן. לכן חשוב לברר עם אדם קרוב שיש לו סברה ישרה תלמיד חכם שהוא גם מנוסה ובקיא בהוויות העולם, שיראה את שניכם יחד וישוחח עם כל אחד גם לחוד ויעזור לכם להחליט. לשניכם ברכה והצלחה בריאות אושר ושמחה.

רוצה להתייחס לעניין המשיכה-

מה זה "לא מרגישה משיכה"? איזה משיכה את מצפה להרגיש? 

הרב אליקים לבנון אומר (לפי מה שהבנתי) שצריך להיות לפני ההחלטה להתחתן עם רגש שהוא קצת יותר מחיבה.

מה הכוונה? יש כל מיני שאלות שאת יכולה לשאול את עצמך כדי לבדוק את המקום שלך ביחס לבחור, ולקשר,

למשל: בא לך לראות אותו? אם תקבעו פגישה ובסוף הוא לא יוכל זה יבאס אותך קצת? בא לך לשתף אותו בדברים אישיים שאת עוברת? מעניינת אותך דעתו? את מחשיבה את דעתו? וכו'.. לא על הכל התשובה חייבת להיות חד משמעית אבל בגדול..

הוא לא אמור להיות "עוד בחור טוב ונחמד" אלא מיוחד בעינייך..

בעיקר בחברה הדוסית, וב"ה שכך, עיקר האהבה מגיעה אחרי החתונה, עד כמה שזה היה נשמע לי נדוש לפני שהתחתנתי, זה הכי נכון ואמיתי בעולם. ברמות שאנחנו לא מסוגלים להבין בכלל לפני.

ובכלל- בעיני הדבר הכי חשוב למי שרוצה לבנות בסיס בריא לפני החתונה- הוא קשר המבוסס על הערכה הדדית ברמה גבוהה.

לא הערכה סטנדרטית, לא הערכה של נקודות כאלה ואחרות בו, 

אלא רגש של הערכה גדולה למכלול של האדם, למיוחדות שבו..

תלוי כמה זמן אתם יוצאים... יצא לכם לדבר על זה שאת מרגישה היוזמת והתומכת?

ישנם בחורים עדיני נפש שנתפסים כחלשים ומתברר שהם פשוט מתחשבים ונוחים אך יש להם את העקרונות שלהם והם כתף וגב בעת צרה- וכל זה בלי רעש צלצולים וגבריות מופגנת.

לפני 54 שנה הייתי בנח"ל דתי עם צעירים ממני בגלל נסיבות ....ואז, אלוהים בלבד יודע איך התאהבתי ב"ילד". צעיר בשנתון ממני (בסך הכל 4 חודשים) נראה ילד אבל ראיתי כמה ממעלותיו. לא אפרט כי אינני רוצה להזדהות.

עברנו ביחד 52.5 שנים, עם זרימה. לא הכל לטעמי, ולא הכל לטעמו. אבל כיף לנו ביחד . החיים הם לא פיקניק. נסיונות לא חסרו לנו.

יש בו מעלות ויש בו חסרונות. הסתכלתי בראי וראיתי שהוא הדין אתי. אבל הייתי  מ א ו ה ב ת.

למרות שחברה טובה מאד שלי אמרה שמגיע לי אחד יותר "טוב", אני כמו מאוהבת אמיתית, הלכתי אחריו. לא מצטערת לרגע.

מתי את יודעת שאת מאוהבת....כשלא אכפת לך מכלום בלבד להיות איתו.

וכנראה שזה לא כך אצלך.

מתחתנים עם שמחה גדולה בלב.

מתחתנים עם התמסרות ללא גבול

מתחתנים ללא התחשבנות קטנה או גדולה

מתחתנים כאשר מאוהבים....כי חולת אהבה אני.....

היי ברוכה......

(אם כי אולי לא לפי הסדר)

קודם כל זה חודש פלוס..

דבר שני -

כתבו לנסות לתת לו להיות הגבר, לתת לו להוביל... אני ממש ממש ממש אבל ממש לא כזאת - ואולי יותר צריך לשאול את המדוייטים שלי אבל עד כמה שאני יכולה להעיד על עצמי.... אף פעם לא אומרת לאן מתחשק לי ללכת, מה מתחשק לי לעשות, איפה, מתי, מה.. תמיד איפה שהוא אומר זה סבבה גם שהוא שאל לפעמים בשביל להתחשב בי אמרתי לו שהוא מחליט על הכל אם רציתי איזה משהו ביקשתי את זה בתור בקשה שהוא מגשים לי לא בתור דרישה שככה אני רוצה... זה אפילו לא בשביל לתת לו להוביל זה באמת אני ככה באופי שלי.... לכן גם אמרתי שמאד לא מתאים לי להיות הגבר.

האמת מאד התעקבו פה רובם על הקטע של על הלהוביל ולהחליט וזה לא נראה לי העיקר פה אצלי.... יש עוד הרבה דברים שמצפים מגבר.... שיהיה חזק ריגשית, אמיץ (נשמע מעפן אבל הכוונה שלא יפחד. אני בטוחה שיקומו עלי שגם לגברים מותר לפחד אבל מה לעשות שלפחד ממקקים לדוגמא זה לא גברי..סתם דוגמא ראשונה שעלתה לי בלי קשר לסיפור), שיהיה איתן בדעתו, שיתפוס פיקוד במקומות שכן צריך אותו! לא בלאן ללכת ומי משלם זה בקטנה.. זה גם די קורה אפשר לומר.... אני מדברת במצבים שהם באמת כאלה חסרי אונים שאז מצפים שהגבר יחלץ...

הזכירו פה גברים עדינים שבאמת כשצריך הם חזקים לא שוללת אפשרות שהוא כזה! יכול להיות שבמצבי לחץ הוא יוביל יופי, יכול להיות שאת הכלכלה הוא ינהל מצויין, זה לא נראה לי כ"כ לא הגיוני.. אני כן סומכת על שיקול דעתו זה מספיק? מה עם כל הנ"ל?

אני לא יודעת יכול להיות שזה באמת כל הדברים האלה לא מוכרחים אבל כרגע זה חסר למה שלא יחסר אח"כ?

אמרו לדבר איתו על זה - מבחינתי לא אפשרות לא נראה לי יכול להועיל כרגע

שאלו פה אם זה אולי הסביבה - מאד מאד לא! בשידור חיצוני הוא מרשים אפילו מאד נטו הרגשה שלי אישית..

בקשר למשיכה - לא מאמינה בהתאהבות אבל כן חשוב יותר מחיבה של חברות... כמו שהרבה אמרו פה.. למרות שזה משום מה פחות מטריד אותי, יותר יכולה להאמין שבר שינוי אם יהיה בשביל מה בכלל.....

לא מעיזה התכוונתי שאלוקים מביא שפע ולהגיד על זה "לא" לפעמים מרגיש לא אחראי... מצד שני יש מקומות שאלוקים נותן לנו את המושכות ומרשה לנו להוביל את החיים שלנו למקומות טובות. השאלה איפה החלוקה הזאת נמצאת...

שוב תודה לכולם

שלום לך

אני מטפל ונתקלתי במקרים כמו שאת מתארת.

כמה דברים:

1 אל תבני על זה שמשהו ישתנה. אם את הולכת על זה, לכי בדיעה צלולה שזה מה שיהיה גם בעוד 10 שנים. תמיד יכולות להיות הפתעות, אבל אל תבני על זה.

2. אם אין משיכה, זה קצת יותר מורכב. כלומר, יחסי אישות נבנים ממשיכה, וכשאין משיכה זה עשוי ליצור פער משמעותי בין בני זוג. זה דבר שצריך להיות על השולחן לפני ההחלטה להתחתן- שהוא ידע שזה המצב וששוב- לא יבנה על זה שמשהו ישתנה.

3. יש מטפלים שמתמחים בטיפול לזוגות לפני חתונה- יכול להיות שכדאי להתייעץ.

כל טוב ובהצלחה

י להגיב אין מרשם בדוק

יש זוגות שהתאהבו אש והם ברבנות יש זוגות שהתחילו בחביבות וטיפסו לאהבת עולם

מה שכן חשוב שהחלטה שלך תתקבל מהמקום הכי מרכזי בך ושתדעי להסביר לעצמך גם בעוד 10 שנים וגם בעיתות משבר למה הלכת על זה

אם ההחלטה מגיעה מתוך דחיפות מגורמים אחרים או אפילו מעצמך על סמך טיעונים צדדים לא מומלץ

את צריכה להרגיש שיש מנוע במרכז הלב שאומר לך כן

בהצלחה לכל בנות ובני ישראל

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.