אני אכן לא "מרגיש באמת"

מה הפסדתי?

את נהנית להיות בדיכאון? זה הועיל למישהו?

יש מה ללמוד מהשואה, כמו שיש מה ללמוד מכל הגלות, אבל בשביל זה יש את תשעה באב, וכבר כמה שנים שקיבלתי הרגשה שבת"ב לא צריך לבכות מרחמנות על היהודים האומללים, אלא לקלוט שזה מה שקורה למי שעוזב את ה', ולעשות עבירות זה לא רק מתנגד למצפון, אלא יש על זה תשלום כואב, וזה המחשה חיה.

אני חושב שהמסר שאתה אומר הוא לא הדגש העיקרי בקינות ובמגילת איכה. לא מתעלמים ממנו, אבל זה לא הדגש.

ובוודאי שהבכי והעצב הם חלק מהיום.

למה בדיוק מכוון היום, יש לי כיווני מחשבה אבל הם לא מספיק מבוררים.

יכול להיות נכון אם אתה יוצא מנקודת הנחה של המשפט האחרון שלך.

אני מזדעזעת מהגישה הזו, ולכן הרישא של דבריך לא מסתדרת לי....

מהרישא או מהסיפא?

(אגב, זעזוע לא מפחיד אותי... אם לא תאמרי למה, עצם הרגש לכשעצמו לא עושה לי כלום, את מרגישה כך - אני מרגיש אחרת. כמו שאני מרגיש אהבה מטורפת לילדים שלי, ואת לא... כל אחד והרגשות שלו)

צריך פשוט ללמוד תורה

ולראות מה הקב"ה אמר

והמשכורת - נצח נצחים

עין לא ראתה אלוקים זולתך

ממליץ לכולם ללמוד תורה באהבה!

בשביל להתווכח איתי צריך להיות קונקרטי

לא לומר "זה רחוק" אלא לומר במה זה רחוק

אני מופתע מהזיעזוע לך

אני הנחתי מראש שתהיה מזועזע מזה שאני חושב שאין צורך לזכור את השואה. אני יודע שאתה רגיש לנושא

אבל זה שכשיש צרות צריך לפשפש במעשים, ורק אם לא מצא יש לתלות ביסורים של אהבה - זה יסוד בסיסי ביהדות

השמדה רוחנית של מיליונים וגם השמדה גשמית כפשוטו

כיוון שהוא נותן ציון דרך קבוע כל שנה להתעורר לזה. אולי לא ברמה מטורפת, ואולי באמת אף פעם "לא ארגיש באמת" את הדבר הנורא ולא אצליח להפנים - אבל כן, לי אישית זה חשוב היום הזה. כמובן שחשוב לי כל השנה לזכור את זה, לזכור את הנספים, את כל אלה שהיו יכולים להיות איתנו כאן היום - זה לא עניין רק ליום בשנה - ואני משתדל באמת לזכור, אבל גם הכרחי יום מיוחד לזכרם.

אותו הדבר בדיוק כלפי יום הזיכרון לחללי צה"ל ומערכות ישראל, ונהרגי הטרור - רק בצירוף העובדה שזה כבר נוגע הרבה יותר לחיים שלי עצמי ואני מרגיש את זה כל יום, כל שעה - ועדיין חשוב שיהיה יום מיוחד.

יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה נוגע יותר לחיי היומיום שלנו (לצערי הרב, כל כך).

חשוב לי, ברמה האישית והלאומית שיהיו ימי זיכרון.

ימים שמוקדשים כל כולם לזיכרון. הפסקה של מירוץ החיים.

להעריך את אותם אלה שכבר לא איתנו ולזכור שאנחנו כאן גם בזכותם.

אנחנו כאן כדי להמשיך את שרשרת החיים הזו של עמ"י.

אז כן, אפשר להגיד שבמובן מסויים זה מלווה אותי כל החיים. זה גם עיצב מחדש את המשפחה המורחבת שלנו, העניק לה יחס אחר בין הילדים, קרבה אחרת שלא הייתה קיימת לפני כל כך. 

משפחה שכולה זוכרת כל יום ויום את הנרצח/ת שלה. גם אם זה לא כל הזמן יושב במוח "היא נרצחה בפיגוע, היא נרצחה בפיגוע" וכו' וכו'...

כל יום וכל שעה.  החיים ממשיכים והם חזקים מהכול, זה דרך העולם.

.

מה שחשוב לזכור זה המטרה שלנו בתור עם, את הלקחים מהטרור, את המסרים שהאנשים האלה במותם ובחייהם העבירו לנו. לחשוב מה ה' רוצה מאיתנו.

חשוב שיהיה יום להתייחדות עם זכרם, יום שזוכרים אותם, את מעשיהם, ואת הטרור הנורא והאכזרי אבל בעיקר בשביל המסר שעם ישראל חי למרות הקשיים והקורבנות הנוראיים.

(דיברתי פה דווקא על יום הזיכרון, על יום השואה זה יכול להתאים אבל יש לי עוד דברים להגיד על זה, אולי בפעם אחרת ואולי לא בכלל)

היום, גם אם יוצא לי לעסוק בנושא זה בד"כ לא קשור ליום הזה. 

ואני לא מנסה כ"כ להרגיש באמת, כי אין לי כ"כ דרכים להתמודד עם זה, ולנתב את זה לכיוון חיובי.

לא צריך להיות רשע בשביל לקבל עונש

להיפך, יש מצב שרשע לא יקבל עונש בעולם הזה בכלל, "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו"

יש רש"י בפרשת נח שאומר שכשאנרדלמוסיה באה לעולם, היא הורגת צדיקים ורשעים (ירושלמי סוטה פ"א ה"ה)

כך שלא בהכרח כל מי שנענש שם היה רשע בעצמו

גם בחורבן בית ראשון ש"ידי נשים רחמניות בישלו ילדיהן היו לברות למו" אתה חושב שזה לא היה בחטאיהם, כי גם לעוברי עבירה לא מגיע עונש כזה?

הרב שך מתבטא כמו שאני מדבר

היום למדתי בגמ' על יסורים של אהבה, ואומרים את זה רק כשלא מוצאים עבירות אחרות

אולי יש בודדים כאלה, אבל בגדול השאלה של צדיק ורע לו מאד נדירה

לאדם הפשוט יש מספיק עבירות לסבול צרות כל חייו ועוד ישאר עודף

"מה יתאונן אדם חי, דיו שהוא חי!"

אם אדם עושה עבירה שיש עליה מיתה בידי שמים (כמו שז"ל)

הוא כבר חייב מוות

ואם עשה את זה שוב? ושוב?

בצדיקים גמורים אומרים יסורים של אהבה, ואנדרלמוסיה וכו'

בשנים שאחרי השואה לא רצו לומר את זה, כי זה לומר דברים שלא ישמעו. אנשים לקחו את זה מאד רגשית, ולא חשבו בשכל על מה שהם לומדים

אבל היום אני הרי לא מדבר עם ניצולים, אלא עם בנים נכדים ונינים (כמו שאני נכד של ניצול שואה...)

אז אפשר לומר את האמת כמו שהיא

הוא סלקטיבי ועניין פוליטי ולא אמיתי.

חבל להאכיל טרול שכבוד גדולי ישראל כגרא"מ שך

הוא כאין בעיניו.

הרבי מילובביץ' אמר על דברי הרב ש"ך הללו:

"ובודאי שדברי שטנה אלה לא יעשו שום רושם כלל"

(מקור: התוועדויות, שנת תשנ"א, עמ' 119-121{התשובה של הרבי על דברים אלו})

כאן למשל

וכן על החולקים והמבקרים בהמשך.

מענין איך פשוט לי כביעתא בכותחא משהו בלי בכלל לזכור אותו

עדיין נשמע לי שאנשים לא רצו לומר את זה משום דברי הגמ' שהאומר לחבירו שיבוריו באו מחטאיו עובר על אונאת דברים

כי אולי הוא צדיק גמור ולא עשה שום חטא

ופחדו שניצולי השואה יעלבו

ומצד שני סבר הרב שך שלא שייך כן בציבור שודאי אינו כולו קדוש וטהור, 

ממה שאתה מביא שם זה נשמע שהוא מאשים את תנועת ההשכלה, שהיו ממש רשעים גמורים

לאחר הקביעה שלו כיום הקדיש הכללי מדינת ישראל החליטה לקבוע יום נוסף, בחודש ניסן בתאריך שאין לו בפני עצמו משמעות אמיתית, הדבר חבל מאוד.

רק אומר,

שאני מאוד שמחה שהיום הזה קיים.

ובתור דתיה- שיש 2 ימים כאלו בשנה.

יום הזיכרון לחללי צה"ל- לצערי יש לי סיבה להרגיש יותר מיום אחד בשנה,

אבל אני שמחה שיש יום שמאחד ומוקדש לתחושות הללו.

חיה את זה, אפשר להגיד.

סבא רבא ניצול שואה,

ואנשים שאני מכירה הם נפגעי פעולות איבה,

קרוב משפחה שלי הוא חלל צה"ל.

זה חלק מהחיים, אז אני די מרגישה בכללי..

הימים האלה בעיקר עוזרים לי בקטע של הזיכרון לברר יותר, לרצות לדעת יותר מהמעט שאני יודעת, להכיר יותר את הסיפורים, להכיר סיפורים גם של אחרים... וגם לאפס את העצב והכאב ולתחום אותו ליום אחד, במקום לסחוב אתזה כל השנה...

יש מי שמקפיד לא להתקלח בספירת העומר.

@זיויק  @אריק מהדרום 

כי זה לא חודש מצחיק

משהו בלי הסימן של לא נוסה על בעלי חיים שלא נהפוך אנחנו לשפני הניסיון
 

הכי טוב אם יש לך "נוסה בהצלחה על סוורוס סנייפ"

בשמן שומשומין ראשי

תחפש בגוגל אטמים נגד רעש

אני מכירה את הפשוטים שמוכרים בסופר פארם אבל יש הרבה סוגים לאיטום מקצועי יותר

 לק"י

ראיתי פעם בדן דיל.

בטוח גוגל יידע לכוון אותך.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)