רוב ניצולי השואה החיים כיום היו ילדים בתקופת המלחמה. חלק מאותם ילדים ונערים אשר שהו בגטאות ובמחנות הנאציים ציירו ציורים המתארים בצורה שאין שנייה לה את החיים והתחושות במחנות.
הלגה וויסובה, בת 13
הציור מתאר מקרה בו השומרים הנאצים אילצו את האסירים היהודים להצר את מיטות הדרגש שלהם, כדי שהצריף בו שוכנו יראה רחב יותר בביקורת של הצלב האדום.
ציור זה, של הלגה וויסובה, נקרא "ההגעה לטרזינשטט". הלגה נכנסה לגטו כאשר הייתה בת 12. אביה הוא שדרש ממנה "ציירי כל מה שאת רואה".
אלה ליברמן, בת 16
הציור מתאר את העמסתם של היהודים שחיו בגטו בנדין אל רכבות המשלוחים אל מחנה ההשמדה.
ציור נוסף של אלה ליברמן המתאר חייל ס.ס. קורע ילד מידיה של אימו. הכיתוב בגרמנית מיתרגם ל-"תני את הילד!".
בציורים אלה מתארת אלה ליברמן את חלוקת המרק הדלוח שהוגש לאסירים היהודים.
אלפרד קנטור, בן 17
אלפרד כותב על הציור: "נגיעה בגדר התיל משמעותה מוות מיידי, אך אנשים עדיין חלקו פיסת לחם, חיוך, דמעה..."
אדיטה פולקובה, בת 9
ציור זה מתאר רכבת המשלוחים מגיעה לגטו טרזינשטט. אדיטה נהרגה ב-4 באוקטובר, 1944 במחנה ההשמדה אושוויץ.
ליאנה פרנקלובה, בת 10
בציור זה מתארת ליאנה את התור לחלוקת המזון המועט שהוגש לאסירים היהודים. כותרת הציור היא "כולם היו רעבים".
יהודה בייקון, בן 16
ציור זה הוא דיוקן אביו של יהודה, אשר נהרג בתאי הגזים וגופתו נשרפה.
הלגה וויסובה, בת 13
בזמן שהותה של הלגה בגטו ציירה יותר מ-100 ציורים. ציור זה, האחרון בסדרת הציורים שלה, מתאר את היציאה מגטו טרזינשטט.
אומן לא ידוע
ציורי הילדים הבאים נמצאו כולם בין ההריסות של מחנה אושוויץ. לא ידוע מי צייר אותם, אך ניתן לראות כי מדובר בציורים של ילדים צעירים.
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
יש לך זיכרון צילומי לניקים …