היו לי על הנושא הזה וויכוחים רבים עם אנשים האם אפשר בגלל להרוס ולהחריב את הנשמה שלנו.
אז קודם כל, נשמה כשלעצמה היא 'חלק אלוק ממעל' כלומר, שלמות אלוקית! ולא ממש ניתן להרוס דבר שכזה
מה שכן, את ממש ענית לעצמך במשפט האחרון! אנחנו הרבה פעמים 'מאבדים את עצמנו'. מתרחקים קצת מהנשמה שלנו וקצת מכסים אותה בקליפות שפחות מראות אותה.
אבל חס וחלילה! זה לא שאי אפשר לתקן!! גם ודווקא מהמקומות הנמוכים ביותר ("התשובה מרימה את האדם למעלה מכל השפלויות הנמצאות בעולם" [הרב קוק] )

זה 'תקופת ניסיון' נשמה, כמו מוצר שנמצא אצלך זמנית ואת בודקת אותו? ככה הקב"ה מביא קושי זמני בשביל לבדוק אילו כוחות עמוקים יש בך בפנים  אל ייאוש! וב"הצלחה!!

אפשר גם באישי אם את ממש רוצה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....