מה את חושבת או מרגישה שיקרה אם תפתחי את הלב? 

אני מאוד מבינה את הבעיה... אני תמיד חשבתי שיש לי איזו בעיה ביצירת קשר כי מעולם לא הצלחתי, כמעט, לפתוח את הלב, אם זה קרה אז זה היה במאמץ מאוד גדול ולא בכיף.

ואז נפגשתי איתו, האחד והיחיד...אמנם לקח לי 7 שנים של דייטים להגיע אליו...אבל כבר בפגישה הראשונה נפתח לי הלב וגם לו.

לא בטוח כמובן שזה קורה לכולם, בוודאי שאי אפשר לבנות על זה, אבל תחושתי היא שכשיש חיבור אז גם הלבבות נפתחים.

ועל מה שהיה- אין לך מה להצטער. מה שהיה היה וזהו, זה מה' וזה לא היה הזיווג שלך כנראה. ומעכשיו- תנסי, אולי לפתוח משהו קטן שלא כ"כ עמוק, אולי לדבר על כך שקשה לך לפתוח את הלב ואת לא מעיזה... זה כבר דיבור יותר מחבר.

בהצלחה..

לפתוח את עצמי לבחורה שאני לא מכיר,

אבל החלטתי בשלב כלשהו שאני לוקח את הסיכון.

אני לא נפתח על ההתחלה, אבל כשאני מתרשם שיש אפשרות לכיוון חיובי,

אני אפתח את עצמי אפילו בכח, כי אם לא אעשה זאת הקשר בד"כ יתקע.

מקסימום, כמה בחורות יסתובבו בעולם עם כמה סיפורים קצת אישיים עלי.

אין מה לעשות, אם באמת רוצים לבנות משהו, צריך לעשות את זה.

אולי גם יעזור לך לדעת, שרוב הגברים לא ירוצו לספר לחברים שלהם עם מי הם יוצאים ועל מה הם דיברו.

רובם משתדלים להשאיר את הקשר דיסקרטי מהחברים, בעיקר כדי לבנות אמון.

כך שברוב המקרים, אם סיפרת לגבר משהו, רוב הסיכויים שהוא ישמור את זה אצלו.

וגם כשהם מתייעצים אחד עם השני, זה בד"כ באנונימיות ודיסקרטיות, ככה שהחבר לא יודע על איזו בחורה מדובר.

אבל לא היה לי כח להתחיל לדון על זה.

ביינתיים, נאלץ להשלים עם זה.

את חוששת שהוא יפיץ את המידע?

קרה לך מקרה בנושא הזה בעבר ויצאת פגועה?

את אומרת "בטח גם ככה הקשר לא יימשך לאורך זמן, אז למה להשקיע"?

את פוחדת שהוא לא יבין אותך נכון?

את לא רוצה להיראות אובר-מעוניינת?

לדעתי את צריכה להיות כנה קודם עצמך ולהבין מה גורם להתנהגות הזו. אח"כ לנסות ולראות איך תוכלי "להשתחרר" מזה.

מעבר לזה, כמו להצליח בראיונות עבודה, גם להצליח בדייט זו חתיכת מיומנות שצריכים ללמוד ואין דרך טובה ללמוד את זה מאשר לתרגל (והלוואי שלא נצטרך לתרגל יותר מדי).

לי עוזר לחשוב שגם הצד השני מגיע בדיוק כמו שאני מגיעה ושהמטרה היא זהה.

זה מתחיל מ"איך עבר עלייך היום?" וממשיך ל"מה היית עושה היום אחרת?" / "מה הרגשת כש...?" / "מה חשבת על...?".

לדעתי הכי חשוב להיות כנים עם עצמנו ועם אחרים (וזה לא אומר שאת צריכה לשפוך בפניו את סיפור חייך המלא כבר בדייט הראשון, מה שחשוב זו ההרגשה שאת *יכולה* לעשות את זה וזה יהיה בסדר מצד שניכם).

בהצלחה.

בהתחלה הייתי נפתחת על הפגישה הראשונה, מה שלפעמים הבריח את הבחורים..

ואז עברתי לקיצוניות השניה, שלא העזתי לספר על עצמי כמעט כלום והשיחות היו משעממות, או שבחור היה נפגע מכך שרק הוא נפתח..

והיום אני מאוזנת פחות או יותר ב"ה, וכמו שרוני כתב- אני לא נפתחת ממש על ההתחלה.

כשאני מרגישה  שיש סיכוי-אחרי 2-3 פגישות נחמדות-, אני חושפת את עצמי בהדרגה ובזהירות.

[בהתחלה הם חושבים שאני נסיכה מושלמת, ומתלהבים. אך כשמגלים שאני בעצם מכשפה איומה עם מטאטא קש..]

באמת קשה לחשוף את עצמי ולהפתח, כשלא ברור לי אם אני בכלל רוצה שיכיר אותי..

והשחיקה, שגם עליה לא דיברנו, שנוצרת מכל השיתופים..

צריך פה הרבה מאוד אמונה בקב"ה שהוא זה שמסובב את הכל.

אני עושה את ההשתדלות הקטנה שלי להיות הכי בסדר, להפתח ולתת צ'אנס, והקב"ה מסייע להיות מכווננת ומחליט מה יהיה בסוף..

אי אפשר להשאר בחשש ובפחד. החיים מאתגרים ודורשים לקיחת סיכון. בזהירות ובאמונה שלמה שזה מה שנדרש ממני.

ועוד משהו קטן שלענ"ד קשור לנושא הזה ובאופן כללי בחיים:

תחשבי על זה שתכלס, לכל אחד יש את התיק שלו. אין מה להתבייש בסיפורי החיים שלי ובהתמודדויות (אא"כ הייתי פושעת סדרתית בילדותי..).

לזה יש קושי בתחום מסויים ולשני יש בתחום אחר. כולנו בסה"כ בני אדם.

ולכן, גם אם משתפים ונפתחים ובסוף הקשר לא מצליח, עם כל הקושי (ויש קושי..) לא קרה כלום.

אז הוא יודע שאת ככה וככה. אז..? אז לו יש קושי במשהו אחר..

אני בעד לפתוח סדנאות של חיזוק בטחון עצמי בפגישות.

ס"ד גדולה!

ואני בדר"כ מתעצלת לקרוא הודעות ארוכות אז קחי זאת כמחמאה

מסכימה שצריכה להיות הדרגתיות מסויימת

אבל באמת מעניין אותי.כשאת אומרת "להיפתח",למה את מתכוונת?

אם הבנתי אותך נכון,את מתכוונת לשיתוף בהתמודדויות וקשיים (מהעבר\הווה)

למדתי הרבה מכל תשובה.. עדיין לא הגעתי לתשובה לעצמי אבל בע"ה זה יגיע גם אני בטוחה!

אמנם לא ממש בדייטים, אבל אני טיפוס שקשה לו לדבר על רגשות...

מן חשש כזה שישתמשו במה שאמרתי נגדי... 

וזאת באמת שאלה רצינית!

אני איתך!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים