בן- בעיקרון שם כיפה ציצית

הולך 3 פעמים לבית כנסת

ושומר על המצוות בכללי דתי ממש ולא דתי לייט

בת- שומרת צניעות

שומרת חבריות(אני מתכוונת שהיא לא מנשקת בנים)

ושמה כיסוי ראש(אם היא נשואה(

ואז כשהיא לבד במיטה היא אוכלת בשר עם גבינה ושומעת מוזיקה בשבת,

היא דתיה לפי הגדרתך?

***אני לא יודעת.

מי שמגדיר את עצמו.

זה לא העסק שלי להכנס לאנשים לחיים,

וכן אני מרגישה שזה נכנס לאנשים מידי.

לכל אחד יש המון דברים שהוא נכשל בהם!

למשל, בת שהולכת לפי כללי הצניעות, לא צועקת ברחוב, לא מדברת עם בנים סתם ככה, שומרת שבת, מתפללת, שומרת כשרות מהדרין וכו' וכו' אבל נכשלת בלשון הרע. כן, היא דתיה. נקודה

אם היא עושה את זה בקטע של לעשות דווקא, נגד התורה אז יכול להיות שהיא מתחילה ליפול ויש בזה אמירה.

אבל אם זה בקטע שנורא נורא קשה לה אז כן היא נחשבת לדתיה!! 

פשוט יש לה נפילה בקטע הזה!

וזה בדיוק אותו דבר כמו מישהי שמקיימת את כל המצוות ממש רק שקשה לה עם צניעות והיא נופלת בזה- עדיין היא נחשבת לדתייה למרות שמבחוץ היא נראת מסורתית לגמרי

**שלא תביני ממני שאני לא אומרת שזה בסדר, זה לא, וצריך לשאוף כל החיים לתשובה אבל עדיין הבנות האלה הן דתיות גמורות וחמודות. ואני מכירה הרבה כאלה

אגב, לדעתי הפנימיות הרבה יותר חשובה. אני מכירה בנות צנועות לגמרי שהמידות שלהן מושחתות. פשוט גועל נפש, לעומת בנות פחות צנועות עם מידות פשוט טובות, והן גן מקיימות מצוות. אז מה עדיף??

מי שמחללת שבת ואכלת חזיר ביום כיפור ואני יודעת מה,

אם היא נולדה לאמא יהודיה זה אומר שיש לה נשמה יהודית וטהורה,

והיא ממש לא יותר קרובה ללהיות גויה מאשר לדתיה,

מהעובדה הפשוטה שכול להיות שביום מן הימים בע"זה היא תחזור בתשובה,

אבל גם אם היא אמוד תרצה ואפילו תחשוב ככה,היא בחיים לא תהפך לגויה, כי זה פושט לא הגיוני.

ברגע שיש לך רצון להתקרב לה' בעיני אתה דתי

זאת ההגדרה של אדם דתי...

אדם דתי הוא אדם המקפיד על קיום חוקי דתו. מטבע הדברים, בתוך הגדרה זו נופלת קשת רחבה של גישות כלפי הדת ומידת ההקפדה על כלליה. מי שאינו מקיים חוקים דתיים כלל מכונה חילוני ובעבר יש שכינו אנשים אלו בשם "חופשיים". האדם הדתי מרגיש שמעשיו הם חלק מהרצון האלוהי מתוך אהבת האל^[1] או כשותף לאל בבריאה עצמה^[2]. לכן, האדם הדתי יקשור את סיבת מעשיו לאל וירגיש כחלק מדבר הגדול מקיומו הוא^[3]. האדם המסורתי לעומתו יקשור את סיבת מעשיו להיסטוריה הפרטית שלו או של עמו^[4] ויראה עצמו כאדם פרטי^[5] תוך הפרדה בין אמונות למעשים.

לא רק בלב

כשאדם נמצא במקום הזה של הענווה וההתבטלות (הענקית!) מול ה' יתברך, אז ממילא הוא אדם שומר תורה ומצוות, ואדם דתי, ואדם ירא שמיים.

זו לדעתי פסגת השאיפות- לשים את הקב"ה בראש מעיינינו- שנדע להעמיד את עצמינו במקום ביחס אליו, להרגיש את העוצמה והחירות בלהיות עבד ה'.

אדם דתי מבחינה מגזרית זו הגדרה יותר נזילה. אדם דתי יכול להיות אחד שלא מקיים הכל (כולנו, אבל מאידיאל זה אחרת), אדם שבתהליכי חיפוש וגיבוש, וגם אדם שהוא רקוב בפנים מבחינה של בין אדם לחבירו, ובכל זאת מקיים מצוות.

מהבחינה האמיתית- זו ההגדרה שנתתי קודם.

לומד הלכות  שקשורות אליו,(כלומר אם זו בת יותר הלכות שקשורות לבנות ולהפך...) ללמוד מרב או רבנית שהוא מרגיש שהם באמת מקרבים אותו להשם יתברך. ובכלל שנמנע מדברים שהוא מרגיש שהם נגד רצון ה' ( וכמובן כשלא ברור מה כן ומה לא- מתייעץ עם רב מוסמך).

מי אנחנו שנבוא ונתייג?! כל אחד מגדיר את עצמו

ולאיזה מגזרים וכ'ו זה הביגוד מקומות הלימודים וכ'ו..

ואפשר לראות את זה לפי דברים חיצוניים .

בן,  אם הולך עם כיפה . ולא צחפש כל מיני תרוצים שכיפה לא כתוב בתורה , וכל מיני קשקושים.

 אצל בת אין משהו כל כך ברור , אבל אם לא מסתירה שהיא דתית זה אומר.

 מי שמתעצל בכל מיני דברים זה לא בסדר אבל הוא נחשב דתי .

 יש עברו שברור שמי שעושה אותן לא דתי כמו לחלל שבת או לאכול טרף.

בהגדרה הנ"ל.. 

זאת אומרת - אמנם אכן האידיאל הוא שכל הדתיים ילכו על פי חוקי התורה, ובכל מקום שילך ייצג את רצון הקב"ה... אך בפועל זה לא כך, ויש נשים שמסתובבות עם מכנסיים, גופייה ובלי כיסוי ראש ומגדירות את עצמן כדתיות. והן דתיות. 

המציאות היא שאין צורך למלא מכסת מצוות מסויימת על מנת להכלל בהגדרה של "דתי", יש כמה מצוות משמעותיות שברגע שאדם מקיים אותם הווא עצמו, וגם החברה רואים אותו כדתי

המצוות שלרוב מי שמקיים את כולן מוגדר כדתי: 

1. שמירה בסיסית על כשרות. 

2. האישה הולכת למקווה (טהרת הבית, גם כן - ברמה בסיסית)

3. שבת. 

נראה לי שאילו המצוות העיקריות שהמקיים אותן מוגדר כדתי.. 

מסורתי-חילוני ששומר על מסורת מסורת כלשהיא לא מספיק וכ'ו אבל הוא 'מסורתי' יש לו רקע יהודי.

אבל אישה שהולכת עם מכנס גופיה וראש פרוע,א"א לומר שהיא אישה דתייה! תשאירי משהו לחילונים אם זו דתייה מי היא חילונייה?

מה שכתבתי זה שהאדם הוא שומר תורה ומצוות כעיקרון=הוא מאמין ולא כופר בכל (שכופר באחת ככופר בכל) גם אם הוא יעבור על עבירה,ואפ' חלילה חמורה -הוא דתי וכמובן יחזור בתשובה,

אבל אדם שמעיקרון מוחק אפי' מצווה אחת או עובר מאידיאל אפי' על עבירה אחת הוא איננו דתי,אולי רפורמי או קונסרבטיבי..בוודאי שאישה שהולכת עם גופיה מכנסיים ושיער גלוי..

זו  ההגדרה הבסיסית מעבר לזה יש תרי"ג

אדם שמאמין בה' רוצה ושואף לקיום מצוות.

(אפילו שרבים בנינו ה"דתיים" לא מסכימים עם מישהו שמגדיר את עצמו דתי אבל לא אכפת לו רק להדליק אור או לסמס לחבר בשבת. אבל כמעט אף אחד לא מהסס כשמישהו מגדיר את עצמו דתי. ורק מוותר על הקפדה על לשון הרע "כי אי אפשר".. וגם זה ויתור. וגם לי קשה להגיד על מישהו כזה שהוא לא דתי. אז אני לא חושבת שיש הגדרה ממש מדויקת. אבל אם אני יכולה להגדיר איכשהו את מה שאני מתכוונת כשאני אומרת דתי, אז זה מה שכתבתי בהתחלה)

(האמת- דתי, זה אדם שיש לו דת. מאמין בדת מסוימת.. אבל התשובה שנתתי היא לשאלה" כשאנחנו מגדירים מישהו או את עצמנו "דתי" למה הכוונה?")

דתי זה אדם שמאמין בה' ומשתדל לקיים את כל מצוותיו. 'שומר תורה ומצוות'.

אז אם הוא נופל בכל מיני מקומות- זה לא אומר שהוא לא דתי. זה אומר שהוא בנאדם ולא מלאך.

אבל אם הוא מגדיר את עצמו כשומר רק חלק מהמצוות, אז זה לא נקרא דתי.

דתי זה לא מילה שאפשר לפרש או להגדיר, זה לא תאור של מצב  ולא תחושה, אלא דרך!!

מבחינתי דתי זה אדם שסלל לו את דרכו בדרך האמת-אל ה' יתברך.

ברור שזה כולל ומחייב לבוש, עם איזה חברה אני נמצאת, במי אני נוגעת ועם מי לא, מה אני אוכלת ומה מסננת וכו..

אבל בעיקר זה תפיסה, זה להוציא את העקרונות של התורה והקדושה יחד אל המציאות- תפקוד חיינו!!

לכן ניראלי קשה להגדיר בדיוק מי הוא אדם דתי זה פשוט להסתכל בי ולומר מי אני!!!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות