לא יודעת מה איתך, האמונה שלי היא שאני לא כבולה תחת עול המצוות. 

לא הרחבתי בהקשר לדבריך..לגבי ההמנון וכו..

סתם אמרתי אמונה שלי לגבי קיום המצוות ואיך אדם דתי צריך להרגיש עם מהלך יומו. מה היא הגדרת חופשיות לדעתך? 

נקודה למחשבה..

גם אני חשבתי ככה. ואז הגיע המסע משואה לתקומה.

אצטט, אז זה היה כל כך טרי:

"להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים"

להיות עם. להיות חופשי. להיות בארצנו. בארץ ישראל. לסוע לעיר הקודש עם נהג יהודי ולדבר עברית.

אז כן, להיות עם חופשי!!!!!!!! חופשי משיעבוד גשמי, ארצי. חופשי להיות עמו של ה' יתברך.

אנו עם חופשי בארצנו הולכים חופשי חיים חופשי זה לא קשור לחילון מבעיותיה של הגלות,אנו חושבים כבר נכנס לנו לתודעה שגאולה\חופש\ישראליות זה קשור לחילוניות..ההיפך הוא הנכון..עבד ה' הוא לבדו החופשי...הוא חופשי..אנו עם חופשי בארצנו..

אשרינו שזכינו..

אמנם לא ממש מסתדר עם המנגינה, אבל אפשרי ביותר.

אני נוהג (כבר כמה שנים) להוסיף למילים "להיות עם חופשי בארצנו" את שתי המילים "עם ה'"

להיות עם חופשי עם ה' בארצנו" - אין יותר חרות מזו, אפשר לקיים מצוות לא הפרעה העמים.

אין יותר חרותי מעובד ה' בארצו!!!

מי שרוצה להיות בטוח שהוא חרותי בגלל שהוא עובד ה' בארצו (גם ללא ההוספה, ניתן לפרש כך)

מוזמן לאמץ לעצמו את המנהג.

בשביל המגזר שלנו ברור שהיה עדיף שיהיה כתוב להיות עם דתי בארצנו, אבל ההמנון שייך גם לאלו שלא מקיימים דת, ובשבילם זה לא השאיפה.

אפשר להסתכל על המילה חופשי ב2 מובנים: חופשי במובן של לעשות מה שבאלי, לנפנף על כל הכללים..

ואפשר גם במובן של להיות עם חופשי מהעול של הגויים, שנוכל לחיות בנחת בלי לחצים של הגויים מסביב, שנוכל להקים את בית המקדש ולקיים מצוות בשקט.

יום עצמאות שמח!!

"כל עוד בלבב פנימה

נפש יהודי הומיה

ולפאתי מזרח קדימה

עינו [ולא סתם עין] לציון צופיה

עוד לא אבדה תקווינו

התקווה הנושנה

לשוב לארץ אבותינו

לעיר בה דוד חנה"

[נשמע מוכר? בגלל "לעד חיה".. וגם ככה שרו את זה פעם. תקשיבו טוב להקלטות מגרמניה ומאוניות מעפילים..]

למה "עם חופשי"?

אפשר לפרש את זה כאמירה חילונית, כהמשך הגדרת היהדות "גלותית".

ואולי לזה התכוון המשורר.. אולי.

[שמעתי פעם הרצאה שעסקה בזה בין השאר, אבל אני כבר לא ממש זוכרת אז נשאיר את זה ככה]

אבל למה לקטרג על עמ"י? אפשר לפרש את זה אחרת.

לקחת את זה למקום האמונה שלנו.

ועל זה כבר כתבו פה יפה.

אחר כך הוא הבין שלא יתקב לרוצה להכניס שינויים

שאנחנו כבולים ולא משוחררים בגלל התורה או מעצם היותנו יהודים!!

ח"ו..!!

רק שזה נשמע לא כ"כ טוב.."להיות עם חופשי"-זה יותר סגנון שטותניק..לעשות מה בא לך וכו'...

היה צריך להשאיר את הנוסח של הרב קוק..

ואם לא זה לא זה אז לפחות לומר- "להיות עם ד-ת-י בארצינו !!.."

אשרינו שזכינו שאנחנו דתיים!!

*למי שלא הבין..

חג שמיייח

*אני אישית אומרת בהמנון להיות עם דתי בארצינו..

ככה חיברו את זה.

בחיים לא חשבתי על 'חופשי' בהקשר של חילוני/דתי.

חופשי זה מלשון חופש. חופש! להיות חופשי לעשות מה שאתה רוצה, כולל לקיים מצוות, בלי שאף אחד יפריע לך. 

(לא בהכרח חופשי מתורה ומצוות.)

ואגב ההגדרות האלה- חילוני/דתי- התחילו הרבה יותר מאוחר.

(אני אישית לא עומדת כששרים את ההמנון ולא שרה אותו בעצמי, אבל זה מסיבות אחרות שלא נפתח עליהן עכשיו דיון. למרות שהמילים מאד רלווונטיות לימינו.)

פעם לחילונים קראו "חופשיים".

שהמדינה לא תהיה דתית..

י תורה ומצוות..

מאז ששמעתי ש'חופשי' הכוונה חילוני , כלומר חופשי מתורה ומצוות ממש קשה לי לשיר את זה...

להיות חופשי זה להיות טבעי. והטבע של יהודי זה להיות עבד ה' ככה ש"עבד ה' הוא לבדו חופשי"

לצערנו אחינו החילוניים היקרים (מאוד מאוד!!) טועים בעצם המחשבה שלהיות חופשי זה לעשות מה שאני רוצה לפי האינסטינקטים שלי. אך באמת מי שנוהג ככה הוא כבול לבהמיות שבו והוא ההיפך הגמור מחופשי.

יום עצמאות מלא בחופש אמיתי ובשמחה!

אין על המדינה ועל צה"ל שלנו!!!!

אבל פעם לחילונים קראו "חופשיים".

חוץ מזה שגם היום יש שלטון זר שמגביל אותנו (אמנם פחות אבל עדיין).

ג.

הנוסח שונה על ידי איזה מורה חילוני מראשון לציון ואכן הוא בא לבטא חופשיות מעול תורה (כנראה כי זה הבית היחיד בלי איזכור דתי ממש וגם את דוד המלך וארץ אבותינו היו חייבים לעקור משם)

לכן אני שר להיות גויי קדוש בארצנו ארץ ציון וירושלים

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות