ואם המצב מאפשר אז 3.

עם כל הכבוד שיש לי ללימוד אני חושבת שאחד שכל היום יושב ולומד ולא מפרנס את המשפחה שלו כמו שצריך זה לא חוכמה..

אם הוא עובד ומתפרנס יפה אז שילמד חצי יום ויעבוד חצי יום.

אם לא אז שילמד מתי שיש לו זמן.

1 ו...2 לא אותו הדבר?

למה לא לנסות לוודא מקסימום הסכמה בעניינים שונים מראש?

למה להיכנס למערכת יחסים מסוימת ואז להצטרך להכריע מה עולה על מה?

ולתשובתי- אני מעדיפה שבעלי ילמד כמה שיותר, לפחות בשבל ראשון אבל גם ברור שאני רוצה לחיות חיים נורמלים ולא דחוקים כספית, אז אני מניחה שהוא כן יעבוד...

"חשוב לזכור כי 'רב המשותף על המנוגד' בא רק לאחר הנישואים. אם זה לפני, זה נדון לכישלון"

ולא הבנתי את הציטוט שלך ממני כ"כ...

ראיתי הרבה בנים שלמדו בישיבת הסדר, באמת היו רציניים...

ואחרי החתונה, בגלל עול הפרנסה, יצאו ללמוד מקצוע והרמת ההקפדה לא נשארה כשהיתה... וכמובן שלא לדבר על קביעת עיתים שנעלמה, שזה הדבר הכי בסיסי!!!

איך גבר יכול לחיות ללא לימוד תורה? איך???

מי שלא לומד באופן קבוע לא יודע ולא מקיים. זו דעתי הקטנה.

גם אם ההחלטה שלו לא ברת ביצוע העיקר היא השאיפה, מה האדם לוקח על עצמו כמטרה, ואז כשיוכל לממש את השאיפה הוא אכן יפעל לפיה(לדוגמא אחד שחושב שהוא ישב חצי יום בכולל וחצי יום יעבוד למחיתו ולבסוף הוא צריך לעבוד יותר מחצי יום, מתישהו כשתפנה לו זמן-ישב ללמוד כמו ששאף מלכתחילה)

מצד אחד, מאוד חשוב לי לימוד התורה (בלי זה, אין בית יהודי אמיתי)

מצד שני, אני לא רואה את עצמי יוצאת מהבית עם כמה ילדים קטנים, כדי לעבוד,

או לא רואה את עצמי נשענת על גב ההורים.

אז גם חשוב לי שבעלי יעבוד... או שתהיה פרנסה כמו שצריך, לא עניוּת.

* יכול להיות (מאוד ) שהדעה שלי בנוגע לזה תשתנה, כי אני כל הזמן נחשפת לרבדים שלא ראיתי קודם לכן.

אז, לסקרך- וכרגע, חשוב לי שתהיה פרנסה נורמלית (שלא אצטרך לעזרה ממישהו אחר) ושיהיה בית של לימוד תורה! ואני שונאת הגדרות.. אז אני מקווה שמובן בלי הגדרות.

ומעבר לזה אני חושבת שבית שמוקם בתיחלתו על תורה וצימצום זהו בית שמתפתח בריא.

כל היסודות והשורשים שלו חזקים יותר. אולי מבחינה גשמית קשה יותר אבל מבחינה רוחנית הרמה הרבה יותר גבוהה וזה משפיע על המשך החיים יחד.

אני דיי אבל אני מקווה יותר להשתתף.

אני אישית מעדיפה משהו שלומד (תורה )

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳