נקודה טובה(לא בטוחה איך להתייחס למה שכתבת - שזה יותר פריקה מאשר דיון)
זה ממש לא כדאי. לא כדאי להגיע לגיל מבוגר בלי משפחה, אפילו רק כדי שיהיה מי שידאג לך באמת ולא תהיי בודדה (אם למנות רק סיבה אחת).
כן כדאי להלחם בחיים האלה, בשביל משהו שווה. ואת טובה, אני יודעת..
נשמע שיש לך ניסיון רע מאוד עם בנים או עם לפחות עם קשרים עם בנים.
מה אפשר לומר? שמספיק להצליח עם בחור אחד בלבד, ונראה לי לגמרי לא-בלתי-סביר למצוא אחד כזה?
אם כל זה לא מתאים לשרשור-פריקה את מוזמנת להתעלם :-/
אה, וזה בטוח כן מתאים: 
(רק בלי החיוך הדבילי)
פשע. ועם זאת זה זכותה.
אהבתי ממש!!! תגובה לתפארת!ותן טליעלי_אובעז"ה זה יהיה קרוב יותר ממה שאת מדמיינת.
ילדים לא עושים אלא מקבלים כפיקדון.
תפסיקו כולם להגיד ככה.
יש אנשים שלא רוצים להתחתן.
אוקיי? לא רוצים!
אולי נרצה יום אחד.
אבל אל תגיבו כאילו אתם יושבים לנו בלב ויודעים מה הרצונות שלנו.
מה העניין לקרוא ולכתוב בפורום שמתעסק בזה אם באמת לא רוצים?
)יוניhttp://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t546193#6111818
נקווה בעז"ה שתצאי מזה
טנגענס
כנראה אכן רוצה... בהחלט.
ולכן את מביעה תסכול מהקושי למצוא מישהו מתאים, באופן יציב. מאכזבות מ"כמעט"..
אבל הרצון לילדים, הוא מבטא בצורה מעודנת את הרצון להתחתן - וכאילו ב"דילוג" על התסכול..
הרצון הזה, הוא רצון למשפחה. איש ושאתו, ילדים. רצון טוב.
ילדים זה לא "מוצר".. המשכיות וזהו. ילדים גדלים, לכתחילה, במשפחה.
וכמובן - זה באמת לא "רציני". לגמרי לא.
הדרך היא לעמוד על הרגליים - ולמצוא מישהו שמתאים באמת, באופן יציב, ולבנות איתו משפחה שכולכם תהיו מאושרים בה.
הצלחה רבה.
כי לא הסברת למה את לא רוצה להתחתן. אבל בעצם כתבת שאת רק רוצה לפרוק.
בכל אופן לגור אחרי גיל 40 זה חרא. גם להיות הורה יחיד זאת לא חוויה הכי מרנינה.
זה לחכות.. פשוט לחכות..
אם את מודעת לעצמך, אז לא כדאי לעשות עכשיו טעויות,
שאת או אחרים עלולים לשלם עליהם אח"כ ביוקר.
למה את לא רוצה להתחתן...
אם תסבירי למה, יכול להיות שיש כמה תשובות שיישבו את דעתך למה כן להתחתן למרות אותה סיבה.
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
הוא כמובן לא קשור לכאן
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.
חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)
מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.
אשמח להסבר קצר.
תודה.
-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.
-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.
נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.
איזה הצעה שהצעתי לחבר.
תתיעץ עם אנשים שמבינים
