משהו שלמדתי לא מזמן- זה טיפשי להתחרט על דברים שעשית. אם הם טובים אז אין על מה להתחרט, אם הם לא טובים- תפיק לקחים ותמשיך הלאה.

לא פרטי מספיק את השאלה.

כתבתם יפה

אם ההתנגשות קורית- לא קרה כלום.
כי "מי שלא עושה- לא טועה"

לשים לעצמנו אולי תזכורות או סמלים או משהו שיזכיר לנו להימנע מהטעות
[או לחילופין- לצייר לעצמנו בדעתנו את החוויה של הטעות- ושל עגמת הנפש שבעקבותיה].
שוב- אם הטעות קורית- "מי שלא עושה- לא טועה".  לא להתייאש!!
הטוב של העשייה צריך לדרבן אותנו לא לטעות כדי שנוכל הלאה להוסיף טוב.
ולהתפלל.
להתפלל.

מי שנותן לנו את הכוחות לעשות- הוא גם נותן לנו את היכולת להתקדם.
וגם אם הוא נותן לנו לעשות טעויות- אפשר כמו שציינו קודם-
להפיק מהן לקחים וללמוד הלאה. להתקדם.

בהצלחה לכולנו בכל המישורים!

יפה על העלאת הנושא

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....