עידוד?

טוב אז ככה: יש צרות גדולות יותר, אבל זה לא מעודד אותך, נכון? גם אותי זה לא עודד כשנכשלתי.

הכישלון בפנימי לא אומר כלום על כישלון בחיצוני, סבבה? כולה נכשלת בפנימי. זה סתם איזה משהו. זה אפילו לא עולה עוד כסף לעשות שוב, לא צריך לחכות 3 שבועות, והרבה הרבה פחות עוגמת נפש מבטסט חיצוני. אז תודי לד' שזה קרה לך בפנימי.

חוצמזה, ניגשת לפנימי בשיעור 29!! את יכולה לעשות עוד 29 שיעורים ולגשת שוב, ועדיין לא להגיע למספר שיעורים שאני עשיתי עד שניגשתי לפנימי פעם ראשונה.

קשה לך? דברי עם הקב"ה. תגידי לו הכל. כל מה שיושב לך בלב.

תעשי דברים שאת אוהבת, ותקומי מחר בבוקר עם תקוות חדשות. ואם לא מחר בבוקר-אז מחרתיים. מניסיון מר...

תעשי עוד כמה שיעורים ותיגשי לפנימי. זה לא ביג דיל, מבטיחה לך! הייתי בסרט הזה!!!

אם יש עוד משהו שאת רוצה שאני אגיד-אז אני כאן בשבילך...

מה היה בטסט הפנימי? מה הטסטר הפנימי אמר?

פניתי שמאלה מכיכר והייתי צריכה להיות בנתיב הימני שממשיך ישר או ימינה עשיתי טעות הייתי בשמאלי שפונה שמאלה

השנייה לא עשיתי קשת רחבה לפנייה שמאלה מדו סיטרי לדו סיטרי

השלישית פנייה שמאלה מרחוב אחד לרחוב השני שבאמצע יש שני כבישים צריך לעבור לכביש השני הוא לחץ לי ברקס באמצע המעבר לכביש השני כי לא הסתכלתי ימינה לראות אם יש רכב 

בקיצור ממשיכים עם השיעורי הנהיגה ומקווים לטוב 

הטסטר הפנימי אמר שלא הייתי בסדר בשלושת המצבים האלה

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t625165#6992947

מקווה שיעודד אותך...

שולחת והרבה הרבה כוח!!

הנה עוד שרשור...

אם אני לא טועה-אני פתתחתי אותו אחרי הכישלון בפנימי הראשון שלי..

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t622451#6884583

מאחלת לך גם שתסיימי עם שיעורי הנהיגה מתי את ניגשת לטסט?

אל תשאלי ת'שאלה הזאת ותורידי לי ת'מצברוח...

אם תשאלי את השאלה הזאת-את תצטרכי לעודד אותי... אז תיזהרי...

חיבוק ענק!!!
 

הטובים היו במצבים האלה באמת!!!! 

באמת אני עשיתי פעמים ופעם ראשונה מרב התרגשות ניכשלתי גם ונהגתי על הפרצוף אבל שיעור אחכ נהגתי יותר טוב ועשיתי עוד פנימי והיה בסדר אז באמת באמת שאל תיקחי את זה קשה ...

חוץ מזה שאלה לי:מי פה עשה פנימי ב 29????
זה אומר שאת ממש ממש טובה ורק ביגלל התרגשות זה קרה אז שטויות פעם הבאה את תידעי לקראת מה את הולכת וטוב שזה קרה בטסט הפנימי ולא האמיתי ואני אחרי שנכשלתי בפנימי (לא ישר...)חשבתי לעצמי וואלה זה טוב כך אני יותר ידע מה זה לנהוג אם מישהו אחר וזה כנראה היה טוב אז באמת תחייכי...בשבילי כי אני ההיתי ככ בעצב מזה שחבל לבזבז על זה כוחות ...

שולחת כח והמון עידווווווווווווווד!!!!!!!

פה תמיד אם את צריכה ....

נ..ב

מתי יש לך עוד שיעור?

הנהיגה נמאסססססס

מה שאנחנו רוצים קורה 

יהיה טוב בסוף נדע לנהוג...(למרות שאותי לא ככ מעודד לדעת שבסוף....)

ויש מצב שאם תנהכ=גי טוב בראשון כבר תעברי פנימי....

התעסקתי איתך....

העידוד שאתם עוזרים לי לצאת מהבאסה

ול0123 אם את רוצה שאני יתפלל עליך אז בכייף תביא את השם...

המורה הבטיח לי טסט פנימי אם אנהג טוב היום, וכמובן שלא נהגתי טוב . חשבתי שאחרי פסח אגש כבר לטסט... הכל ממנו למעלה^^.

בהצלחה לכולם!!!

לטוב בהמשך בהצלחה

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.