למה לא לפתוח איתו את הנושא הזה, ולהסביר לו איך לדעתך מראים אהבה?

לק"י

וכשהן הוא כן עושה- לציין את זה "שימחת אותי כש...", "אני אוהבת שאתה אומר לי/ עושה לי..."

וזה פשוט מלאה, וגם זה מאוד פלסטיק כי הוא לא ממש מבין...

לדוגמא: "תראה איך קשרתי את המטפחת יפה היום?"

"ראית את השרשרת המיוחדת שקנית לי ב.... שמתי אותה יחד עם השמלה הזאת וזה פשוט מושלם, נכון?"

"תראה איך אשתך התלבשה יפה היום?" וכו

בסוף הוא ילמד להחמיא מיוזמתו..

להשאיר פתק חמוד וכייפי: "ממש ישמח אותי אם תעבור במכולת בדרך הבייתה ותקנה 1,2,3 (רשימה רגילה) והפתעה מיוחדת בשבילי"

וכו

יכול לעבוד אצלך?

הרבה דברים ב"ה הוא כבר למד, אבל עוד ברהב הוא לא יודע, וגם מה שכבר כן הוא שוכח וכל הזמן צריך להזכיר...

בא לי להיות מחוזרת ולא מתחננת...

ואולי הבעיה האמיתית שמפריעה לי - הוא לא לומד לעשות דברים מיוזמתו, הכל נשאר בגדר מה שהוא יודע בעקבות מה שביקשתי או סיפרתי לו.

השני גם, "כמים הפנים לפנים"...

שאני צריכה להתנהג ככה. הו פשוט גדל בחממה שעטפה אותו ועשתה בשבילו הכל כל הזמן... הן בבית והן  בישיבה וחוץ מזה אין לו כ"כ  מאיפה לדעת על נשים כי הוא כל בזמן היה בחברת גברים.

ישים לב כשאני עצובה או צריכה עזרה. שישתף, יתאם ציפיות וגם יפתיע כשצריך. שיזכור מה אני אוהבת וכיוב'...

אנחנו נשואים כבר כמה שנים טובות...

אני דיברתי כמה פעמים עם בעלי, והוא מאוווווווווד השתדל להקפיד ולהתמיד בדברים שציינתי שיעשו לי טוב,

אבל עדיין זה לא הרגיש לי זה...

התחלנו ייעוץ זוגי. מתברר שלבעלי יש "אוטיזם רגשי".

ייתכן שגם לבעלך יש בעיה להגדיר רגשות ולחוות אותם כמו כולם.

האם קורה שהוא מתפרץ? או שהוא תמיד מאוד שכלי?

אני מציעה לכם ללכת לייעוץ זוגי. כדאי שמומחה יבדוק מה בדיוק העניין...

אם תרצי - אשמח לתת לך מס' של יועץ זוגי מומלץ ביותר (מי שמטפל בנו כרגע).

בהצלחה!

אני מדברת...

היינו כבר אצל הרבה יועצים שונים וגם אצל רבנים שונים. כולם מסכימים שהוא אדם מקסים ועדין ושאין לו מושג ופשוט צריך ללמד אותו הכל מאפס עם הרבה הבנה וסבלנות...

הבעיה היא שאני צריכה להתמלאת מאיפשהו וממש קשה לי שצריך להאכיל אותו בכפית איך לתת לי יחס.

ואנחנו נשואים לא מעט שנים...

אולי באמת למצוא דרכים גם להתמלא בעצמך, בלי להיות תלויה בו? מה עם לשמוע שיעור תורה עבור עצמך? לפרגן לעצמך על מה שאת עושה והדברים הקטנים שעושים את ההבדל?

ולגבי הדברים הקטנים שאת רוצה שיזכור- אולי אין מנוס מלהזכיר. בעיניי, זה לא שווה פחות אם קיבלנו משהו כי ביקשנו/הזכרנו, או כי בן הזוג קיבל תזכורת קטנה, ואז נתן לנו אותו. א"א להפוך את המציאות להיות אחרת, אז צריך ללמוד איך להשלים איתה, ולהיות שמחה במה שיש.

איך הוא רגיל לתת לאנשים יחס? 

נגיד יש בנאדם שהוא מאוד מעריך או אוהב- איך הוא מצידו רוצה לתת או לקבל יחס? 

אם תלמדי איך הוא מתייחס- 

תדעי גם איך לקבל את זה ממנו

תקבלי את מה שאת צריכה- באופן ששונה מאיך שאת רגילה... 

כשאת מלמדת אותו- 

חשוב שתעשי את זה ממקום משוחרר, ממקום משחק ביחד, לא ממקום לחוץ ומסכן וחסר

כדי שעצם זה שאת מלמדת אותו- יהיה קשר ביניכם, ולא רק מה שיהיה התוצעה

זה עבודה בפנים שלך, עם עצמך, שהצורה שבה את מבטאת נשיות- זה לעורר ולעודד יחס ריגשי וחיזור

בפועל- איך זה מתבטא? 

שהכל במשחקים יותר, בקלילות, לא בנקדנות של "תעשה ככה וככה" - אפשר לעשות משחקי הצגות, או לשיר לו שירים של הנחיה, או לומר לו בכאילו חיקוי את מה שהיית רוצה לשמוע, או לעשות איתו ביחד כי קשה לו 

(דוגמא משלי: ( תקריאו לעצמכם במנגינה) אשת חיל בעלי מצא, והיא שטפה כלים, בטח בה לב בעלה, וארוחת צהריים לא ייחסר.... קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה, האוכל שלך טעים, רבות בנות עשו חיל- ואשתך על כולנה!!!! )

מוזמנת לאישי אם בא לך... 

בזמנו המדריכה שלי אמרה לי שלהראות דוגמא אישית זה הכי עוזר.

בהתחלה זה מאוד קשה להיות כביש "חד סיטרי" אבל היא טוענת שלאט לאט זה נהיה דו סיטרי

ההודעה שאת רוצה לענות לה- בהודעה הזו פותחים ולוחצים על כפתור "תגובה" 

לא על ההודעה האחרונה בשירשור!!! 

ההודעה תנחת במקום הנכון לה אוטומאטית 

(מדגימה כדי שתביני) 

לטובת "בחורי הישיבה"  -זו לא תסמונת בחורי ישיבה...  אבל קורא שגברים לא בדיוק מבינים מה האשה צריכה, כמו גם ההיפך...

ב. מציע לכתוב משהו, עדין לגמרי. מתחיל בכמה שהוא אדם עדין, טוב ונפלא. וכמה היית שמחה אם הטוב הזה יתבטא גם בדברים שאת בטוחה שאם היה יודע כמה הם משמעותיים לאשה, ולך ספציפית, היה עושה אותם - כי הוא טוב.

ותוסיפי, שמצד שני - לא כ"כ נעים לכתוב מפורט לגמרי, כי אז זה כאילו את "ביקשת" ולא ממנו, למרות שאת יודעת שהוא ישמח להיטיב.

אז את כותבת "כיוונים כלליים", ואם הוא יוכל להתייחס לזה קצת ב"למדנות" כללומר, למצוא "חידושים" מידי פעם איך ליישם דברים כאלה, את תהיי אסירת תודה ושמחה ממש.

הכל חיובי.

ואז תכתבי את ה"כללים" שכתבת כאן באיזו הודעה ("שיתענין" וכו') - כל אחד בשורה בפני עצמו.

ותכתבי למטה, אם תוכל לשים במקום שתראה, ומידי פעם לעיין בזה, כדי להיזכר "מעצמך" - שימחת אותי. ואל תיקח כלום כ"טענה" חס ושלום. אתה אדם מקסים. פשוט בקשה לניתוב המקסימות הזו לעוד מקומות שחשובים לי כאשתך.

אולי יצליח....

בהצלחה רבה. 

יש כמה אפשרויות, האחת- תעשי לו מה שאת רוצה שהוא יעשה לך

דוגמא אישית מלמדת הרבה אם קשובים

השניה- לשבת לשיחה זוגית שקטה.
לומר לו שיש דברים שחסרים לך והיית רוצה שהוא ירתם לשיפור.

חשוב לציין שהגיוני שהוא כבר שמע פעם או פעמיים ואולי כבר רגיש ופגוע מהעניין

לכן- בואי בגישה חיובית.
אני אוהבת אותך וטוב לי. הייתי רוצה שנקדם את הקשר בינינו שנעלה מדרגה.

את מבקשת דבר אחד ממנו להשתדל בו השבוע והוא מבקש דבר אחד ממך.

סוגי בקשות??

שלום עם חיוך ומבט בעיניים כשהוא חוזר, פינוי 10 דקות לשיחה של מה שלומך ואיך היה, 

אסמס אוהב באמצע היום, חיבוק אם אפשר

לפי הצורך.

משהו אחד. קטן. מוגדר.

בשבוע הבא, משהו אחר

בהצלחה

של "השערת-איבחונים" דרך פורום..

מזיק יותר מאשר יכול להועיל, וגם לא אחראי.

מוטב להתעלם מ"רעיונות" כאלה.

נמחקה לי ההודעה אשמח שתשלח שוב הודעה...

אני יבשה אש, הוא מלא רגש.

הרגש שלו לפעמים מבהיל אותי (וזה לפני החתונה ועם כל הצניעות שלו)

וגם- אני חוששת מהיבשות שלי.

איך מסתדרים ככה?

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר