למרות שאני צעיר יחסית, אני מרגיש זאת גם. ואני רואה את זה הרבה בבחורות איתן אני יוצא. ככל שהבחורה יותר מבוגרת כך היא פוסלת ביתר קלות על דברים יותר קטנים, למרות שלכאורה היית מצפה שזה יהיה הפוך.
גם אני אישית לא שונה. בעבר לא הייתי מסוגל לפסול בחורה, אלא אם כן היה מדובר באמת במשהו ממש קיצוני, כי תמיד היה ספק שאולי לא קיבלתי רושם מספיק טוב, ואולי אפשר לחיות עם זה, ואני סתם מפספס. היום, ההחלטה לפסול כשרואים שזה לא זה, מגיעה יותר בקלות, ואני צריך להזכיר לעצמי שראוי לתת לזה עוד ניסיון.
אולי זה שילוב של כמה דברים.
מצד אחד, לאור הניסיון (המקולל) שנצבר, מכירים כבר את עצמנו יותר, ויודעים עם מה נוכל להתמודד ועם מה לא, ולכן יותר קל להחליט.
מצד שני, מרוב תסכול על קשרי העבר ועל השקעות מהעבר, כבר אין רצון להשקיע השקעה מרובה כדי לגשר על הפערים, אלא מעדיפים למצוא משהו שדורש כמה שפחות שינויים.
מצד שלישי, שינוי הגיל והשקפות העולם נותן את אותותיו. כמו שאדם צעיר נוטה לאופטימיות ואדם זקן וחכם הוא בד"כ מיואש וממורמר, כך שינוי של כמה שנים בגיל הזה, גורם לתחושה של פחות אופטימיות. במיוחד אחרי שעברנו כמה קשרים כואבים.
וזה גם אחד הדברים המשפיעים ביותר - הקשרים הכואבים מהעבר, שקשה מאד להתגבר עליהם, ולהיות מוכנים לחשוף את עצמנו לדבר שעלול להתברר כפגיעה נוספת.
וכן, כמו שאמרת, נהיים יותר מקובעים כנראה. בגיל צעיר עוד אין תפיסה מסודרת של החיים, ואין צורה מסוימת בה אנחנו רואים את הדברים, אלא העניינים עדיין בתהליך גיבוש, ולכן מוכנים לקבל גם דברים שונים. אבל אח"כ כבר מגבשים דיעות על כל דבר, והופכים להיות משהו מסוים ומקוטלג, ואז כבר קשה לקבל דברים שונים.