לק"י

הייתי ביסודי (בכיתה ב' או ג' אולי), והיה לנו מבחן בהנדסה- עם יצירה של משולשים מגומיות על לוח "מסמר 9".

והיתה שם שאלה שידעתי את התשובה, אבל שכחתי אותה.

ניגשתי למורה, ולפני עמדה בת אחרת ובטעות ראיתי אצלה את התשובה ונזכרתי איך עושים..אז עניתי על השאלה.

אבל אחר כך היו לי יסורי מצפון!

(לא התכוונתי להעתיק, פשוט נזכרתי בתשובה אחרי שראיתי אותה..זה לא שלא ידעתי קודם).

ואוו איך את זוכרת זה נשמע כמו סיפורי סבתא... סתם לא התכוונתי להעליב

והשתדלתי גם לא לתת.

היה קשה. מאוד...

אבל בתור ילד הייתי נותן לאחרים להעתיק ממני חופשי.

|מכה על חטא|

גם לא נותנת להעתיק - אבל אם מישהו מסתכל אצלי אני לא מסתירה.

אבל זהו.

לפי זכרוני..

כל השרשור הזה לא נראה לי.

לא זכורות לי העתקות בכלל במקום לימודי. זכורות לי העתקות באיזה קורס באוניברסיטה שלקחתי פעם, ידעתי את החומר בשביל להעתיק, כנראה שזה משהו עם המצפון, לקלוט שמה שכתבת כאן זה לא אתה- די חבל

|ממש לא אישי, סליחה אם את לוקחת אישית|.

גזל דעת וגזל זה עבירה כמו עוד הרבה עבירות אחרות שאני לא בטוח שהיית אומרת עליהן "מה אני מלאך שאני לא..."

זוהי דעתי.

אבל יפה על הכנות!

היה לי מועד ב' ולמדתי ממועד א שהיה בדיוק כמו מועד ב'

ובעבודות להגשה חופשי מעתיקה.

יש לנו קבוצה בוואצאפ ושולחים שם תשובות. לגמרי נעזרת בזה.

קודמים, ובטח כשזה מועד א'.

בעיה של המורה שהוא לא שינה- הוא אמור לשנות את המבחנים.

מוזר שהרוב דווקא ענו שלא חח

 בבגרויות כבר לא, אבל לפניי זה פיתחתי בהחלט דרכים יצירתיות לשליפים...

רק פעם אחת אני זוכרת שממש העתקתי כמעט מבחן שלם בפיזיקה ממישהו תותח בתחום שישב לידי, ובסוף הוא קיבל 95 ואני קיבלתי 21 [נכנסתי לתסביכים על זה כ"כ הרבה זמן, עד שהבנתי שבסוף מסתבר שהיו טורים. ]

עד כדי כך שכשראיתי תשובה של חברה לידי בטעות ויתרתי ולא כתבתי אותה.

והאמת שבסך הכל לא היה ממש העתקות בכיתה שלי בכלל 

(אולי ממש בקטנה שאני לא יודעת על זה, אבל ממש לא כמו הסיפורים שיצא לי לשמוע)

אבל מה קורה היום עם הנוסטלגיות של בית ספר?

לתיקון. במיוחד למעתיקים בבגרות

מסתבר.

[כןכן, מסתבר שבשיעור שהמורה ממש התעצבנה על העתקות הייתי ]

ותקופות שלא הסכמתי, העתקה שלי אני לא זוכר.

אחרי התיכון היו מקרים שכן

מאד מצטער על זה...

פעם כבר העתקתי והעתקתי ממישהוא שטעה...

ואז התחרטתי.

אם כבר היה צריך לשאול מה בנוגע לעבודות הגשה, האם זה בסדר להעתיק מחבר או לא. לדעתי זה תלוי מתי (ולא שאני מצדיק את זה).

כי בזה אתה עובר כפול עבירות, ככה שזה יותר גרוע אפילו מלהעתיק בעצמך  - כי כשאתה נותן להעתיק אתה גם גוזל בעצמך את דעתו של המורה, וגם נותן לחבר שלך לגזול את דעתו של המורה אז אתה מסייע לדבר עבירה...

וכמו שאמרתי, פעם אחת העתקתי (זה לא היה בדיוק העתקה, אלא רק ראיתי תוצאה במתמטיקה של מישהו - רק תוצאה, וראיתי שזאת לא התוצאה שאני הגעתי אליה, אז עברתי שוב על השאלה הזאת במבחן ותיקנתי, כשלמעשה לפני זה כבר בערך הגשתי אותו למגירה של המורה. אז זה סוג של העתקה - ואני מכה על חטא עד היום... )

אם למישהו יש כמה סימונים בדיו על הדף שלו ואני עושה גם כמה קווים על הדף שלי, מה זה משנה?

#ארבע_בבוקר_פותחים_ראש

שמעת פעם על מורה שאומר שמותר לתת להעתיק אבל להעתיק אסור?

פשיטא שזה גזל דעת גמור של המורה, בדיוק כמו ההעתקה עצמה...

חוץ מזה שאף פעם לא הבנתי את אלו שנותנים להעתיק במבחנים שדי קל למורה לעלות על שניים שאחד העתיק מהשני - מורים הם לא טמבלים...ואז אתה נכנס לפלונטר נוסף כאשר הוא מזמן את שניכם לשיחה ומנסה לברר מי העתיק, והאם השני נתן לו להעתיק...לא משנה מה, אתה או תצא שקרן - עברה נוספת, או תצא עם ציון אפס במבחן ובמקרה החמור יותר זימון הורים (כמו במקרה הכואב שבו המורה הוא במקרה גם המנהל תיכון שלך לא מבוסס על סיפור אמיתי)

אאל"ט למעט פעם אחת, היינו בכיתה כ5-7 חברה, ונפלה עלינו רוח שטות עשינו קבוצתי.

המורה עלה על זה (או אמרנו, לא יודע) ולא הכניס אותו לממוצע {הוא כ"כ הבין שזה נבע ברוח שטות שאפילו בקושי נזף, על אף שהיה מאוד מחנך}

ובלתת להעתיק לא הייתי צדיק כ"כ

ב. לערבים יש אפליה מתקנת, כך שזה לא מסנן אותם בכ"מ.

ג. אני לא יודע איך זה במכללות, אבל באוניברסיטאות מתחשבים מאד בתעודת בגרות,

אא"כ קיבלת ציון מאד גבוה בפסיכומטרי (700+), וגם אז לא בטוח שזה יעזור (כמו למשל בטכניון).

והאפליה המתקנת נמצאת בכל החוגים שחשוב בהם ציונים גבוהים כמו רפואה והנדסה.

וזה נמצא בכל האוניברסיטאות (כולל אוניברסיטת אריאל).

אולי רק במכללות לא, אבל הן יכולות לקבל עפ"י סטנדרטים שלהן, כמו למשל שאתה שומר שבת וכד'.

ומקומות עבודה זה כבר משהו אחר, וגם זה ברגע שאתה מוציא פטור מהצבא, בד"כ אתה יכול להיכנס אליהן.

אז זה נראה לי סתם חרטא, שהמדינה שלנו כמדינה שכל הזמן מתעסקת באפליה מתקנת, תיצור כמדינה אפליה מכוונת.

למרות שתכל'ס אני נגד האובססיביות של המדינה לאפליה מתקנת, זה סתם מזיק לנו.

החלק הראשון היה יותר מוצלח מהשני.

 אבל כנראה שאני אוציא את המערכת ההומוגנית הזו משווי המשקל שלה

העתקתי (לא יותר מדי אבל העתקתי) ונותן להעתיק, אני פשוט שמח לעזור לאנשים וכשאני יכול לעזור למישהו לקבל ציון טוב אני עושה את זה , כמו גמילות חסד בעיני , לבנאדם חסר ידע ואני נותן לו אותו.

(עד כאן הטלת פצצות , לפחות יהיה לאנשים על מה לפרוק , הכל פה אחיד) 

הזה. גם כשקוראים לגניבה "לסחוב" זו עדיין גניבה וגם אם נשכנע את עצמנו שכולם עושים כך זו עדיין רמאות והאמת שאם לומדים לתואר ומעתיקים זה קבלת התעודה במרמה ולא ברור שאפשר לעבוד במקצוע ולהתפרנס ממנו בלי לתקן את העברה הזו.

ומה קשור הדברים שאת טובה בהם?

זה מכשיר את זה?

אבל לומר שזה טוב - זה כבר מוגזם.

זה ללמוד להיות גנב ומתוחכם בגיל קטן, זה הכל

מעניין איך אנשים מוצאים שמות שנשמעים טוב בשביל חוסר מוסר וגזל מוחלט לכל דבר ועניין.

גנבת דעת.

בן אדם מתרגל להשיג דברים לא ביושר.

את ילדייך לא תחנכי לא לעתיק?

חברה שלי ואני "שיתפנו" בתשובות, שהיו לא נכונות.

והרגשתי ממש רע עם עצמי,

ואז כשהמורה שאלה אם העתקנו- ישר אמרתי לה בפרצוף מרוכם שאכן.

(לא אשתף בזעם שניתך עליי מהחברה)

מאז מעולם לא,

ובתיכון ובמכללה- אין דבר כזה העתקות....

אגב, ברור שזה לא מוסרי- כי זה פשוט שקר,גזל, והונאה.

השנה משום מה אני זוכרת את החומר לבד ככה שרובם מעיתוקות ממני ובכיף

תשובה לא נכונה במבחן בנביא 

ומאז ב"ה לא 

אבל למען האמת פעם אחרונה שנבחנתי היה לפני שנים רבות...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם