אזהרה לנוסעות בטרמפים . חשובAdi1990

ההודעה מועתקת גם לפורומים אחרים.

אזהרה לנוסעות בטרמפים במרכז שפירא (ויכול להיות שבעוד מקומות בסביבה...)

אני מרגישה חייבת לכתוב את זה אחרי חוויה מאוד לא נעימה שעברתי באופן אישי היום בצהריים.

 

עצרתי טרמפ מתוך היישוב מרכז שפירא, בשעה 12 ורבע בצהריים, אחרי העבודה, מתוך מטרה

להגיע הביתה ליישוב סמוך שנמצא מרחק שתי דקות נסיעה, לא יותר. 

אני אף פעם לא עוצרת טרמפים על הכביש, אלא רק מתוך הכניסה ליישוב הסמוך, מתוך חוסר ברירה

אם אחכה לאוטובוס של אגד חצי שעה במקרה הטוב, אאחר לגן.

הנהג עשה רושם ראשוני של "דתי לאומי נורמלי" , תיאור: בן 50 בערך, אולי קצת יותר אולי קצת פחות, יוצא עדות המזרח, זקן קצר-זיפים בצבע שחור, 

כיפה סרוגה דיי גדולה אבל לא ענקית או עבה, נהג עם משקפי שמש באותו מקרה, לבש ג'ינס כחול כהה "של דתיים", לא משופשף או ערסי, 

חולצה חלקה בצבע כהה (נראה לי ירוק זית ) , לא היה נראה חשוד בכלל מבחינת מראה. בקלות היה יכול להיראות מורה בממ"ד או משהו בסיגנון. 

אבל... וכאן מגיע אבל... כשוידאתי שהוא נוסע לכיוון, ואמרתי לו לאן אני צריכה, הוא שאל אותי איזו משפחה אני, הנחתי שהוא מהסביבה

ורואה פנים חדשות אז אמרתי לו. שאלתי אותו איזו משפחה הוא והוא אמר לי שקוראים לו "אלי כהן" (לא מדובר בחבר המועצה בעל השם הדומה) ושהוא מאשקלון. אני לא יודעת אם אמר את האמת לגבי שמו ומקום מגוריו.  לא חשדתי באותו זמן, הפסיכופט הושיט לי יד, לא לחצתי לו יד (גם אם לא הייתי שומרת נגיעה

לא הייתי לוחצת יד לנהג בטרמפ) ושאל "את לא לוחצת ידיים" אמרתי "לא" הוא המשיך "אולי את לוחצת יום כן, יום לא, יום למה לא והיום כן? נו תלחצי לי יד" וניסה לשכנע אותי בצורה מפורשת ללחוץ לו יד כשקלט שאני לא אז הוא עזב. זה גם היה אמור להיות ברור לו שאני שומרת נגיעה, הייתי עם כיסוי ראש מלא, חצאית 3/4 וחולצת 3/4 סגורה מאוד. לא הפסיק לתחקר אותי, תוך כדי הוא נגע בי קלות בזרוע פעם אחת.

שאל מלא שאלות : במה בעלך עובד, איפה למדת באולפנה, וכו' עניתי בקצרה תשובות אמיתיות בטון הכי רגיל ולא אנטיפטי שאפשר, כי לא רציתי להכעיס אותו . פחדתי. כל מילה שלישית שלו הייתה "את מתוקה, איזו מתוקה" ולא רציתי להרגיז אותו ולגרום לו לעשות משהו רע.

כשהגענו לכניסה למושב אמרתי לו שתודה ושיוריד אותי, הוא שאל אותי "את ממהרת?" אמרתי לו שכן שאני חייבת לקחת את הילדה מהגן , הוא שאל באיזו שעה אמרתי "12" למרות שהשעה האמיתית שמוציאים היא 12:30 והיה 12:20 אז כדי שיחשוב שאני באיחור , שידע שמצפים לבואי ושידאגו לי אם לא אגיע. אז הוא אמר שהוא יקח אותי פנימה לתוך המושב עד הגן, כדי שלא אאחר לילדה אמרתי לא צריך, אני ארד פה , 

אז הוא העלה אותי, ליד מקום מסויים בתחילת המושב אמרתי לו זה פה הגן, אבל הוא אמר לי "הגנים זה לא פה, מה את בלחץ? את כמו הבת שלי" , בשלב הזה הוא קלט שאני לחוצה ממש, ולקח אותי עד הכניסה לגן. משמע שהוא כן מהסביבה ויודע איפה הגני ילדים. 

אין לי מושג מה הרכב, הכל נמחק לי מהלחץ, אפילו לא חשבתי לרשום את המספר מרוב שהייתי בלחץ. נראה לי שהוא היה לבן. זה היה רכב משפחתי, לא ואן או מסחרי, יכול להיות שזה היה מהמשפחתיות עם העוד שני מקומות, ויכול להיות שמהמשפחתיות הרגילות , לא הסתכלתי אחורה. 

מה אני מנסה להגיד כאן אחרי ההודעה הארוכה הזו :

נכון שהתיאור מתאים להרבה אנשים בסביבה, 

וקשה לדעת ,

אבל אם מישהי נפגעה בעבר ממנו, שתכתוב לי בפרטי,

אולי יהיה אפשר לגלות ככה מי זה הטיפוס.

והכי חשוב, תיזהרו.

לא כל אחד שנראה דתי לאומי נורמלי 

הוא באמת כזה. אני ידעתי את זה כבר קודם , אבל חשבתי שלעצור מתוך מרכז שפירא, 2 דקות נסיעה מהבית

זה בסדר גמור. כניראה שלא. 

אני את הלקח למדתי, ואתחיל ללכת 20 דקות ברגל או לעלות רק עם אדם / אישה מוכר/ת.

"טרמפ מתוך היישוב" זו לא ערובה לבטיחות אם לא מכירים באופן אישי את הבן אדם...

בהצלחה והרבה זהירות...

תודה על ההזהרה...שריתת

אבל אני לא מבינה למה לוקחים טרמפים...זה כ"כ לא בטוח....מה נסגר??

כתבתי בפורום אחר ואכתוב פה שובבת 30

זה מאוד תלוי איפה את גרה. יש מקומות שבהם טרמפים זה אמצעי תחבורה רשמי כמעט. פשוט אין ברירה.

לא שווה את הסיכוןפרח-בר
זו דעתי...מה גם שלא ראוי לטעמי שאשה נשואה תעלה לטרמפ עם גבר זר - ללא קשר אם היא דתיה או לא ( ואני לא מתייחסת כלל לבעיה ההלכתית) , הסיכון גדול מידי יש אנסים , מטרידים , מחבלים - לכל דבר יש ברירה ואם אין ברירה מחכים עד שמוצאים מישהו שמכירים
^^מחזקת אותך ועדי מקווה שהתאוששת מהחוויה הלא נעימהimosh30
עם כל הכבוד,שוקולד לבן

יש מקומות שאין אוטובוסים בהם,

ושאפשר לחכות שעות לטרמפ.

אז נכון שזה לא אידיאלי, אבל מי שמפחדת שהיא תפסיד תור לרופא\ חתונה של חברה\ לא תצליח להגיע לעבודה בזמן וכו'

עולה גם על אנשים שהיא לא מכירה.

ברור שזה לא מומלץ ולא כדאי משום בחינה, אבל אני חושבת שמי שלא התנסתה בחוויה הלא נעימה של לגור במקום כזה ולחכות שעות לטרמפים אין לה ממש זכות לבקר בנות שנמצאות במצב הזה.

אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו נאמר על דברים כאלה.

אומנםimosh30

לא גרה שם

לא התנסיתי בחוויה

וגם לא באה לבקר אף אחת

אך עדיין צריכים לנהוג במשנה זהירות

 

אין ברירה אבל יש שני אוטובוסים ליישוב, מה לעשות?כוכבי בוקר
זה חלק מהקשיים שלוקחים כשגרים רחוק באיזה חור.אין כמו אמאאחרונה

כל מקום החסרונות והמעלות.

אמא איזה פחד תרגישי טוב מתוקה!!!קטנטונת
יש גם גברים דתיים באמתנשמת כל חי

שלצערנו מגיעים למצבים כאלו, כי הם חולים בנפשם וצריכים טיפול. זה לא רק קשור לדת.

כמו בכל מצב בחיים- צריך להיות מודעות וזהירותבת 30

אם אפשר לא לנסוע בטרמפים- מה טוב. במקומות שבהם אי אפשר צריך לעשות זאת בצורה נבונה.

גברים כאלה אפשר לפגוש גם בסיטואציות אחרות, לא רק בטרמפ וצריך לדעת איך לזהות את העניין ואיך להיזהר.

נפלתי אחרי תקופה ארוכהדתלש דוס
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בחשוון תשפ"ז 19:33

אחרי כמה שנים של שליטה השבוע זה שוב קרה.

כאבי בטן חזקים שלא היו במציאות, והנה אני במיון, והנה רופא לוחץ על כל מיני מקומות בבטן בשביל להבין מאיפה הכאב, ויש לי עירוי ולוקחים בדיקות דם ושתן שחוזרות תקינות, והנה עושים לי אולטראסאונד, והנה לא מוצאים כלום אז עושים לי סיטי, והנה משחררים אותי הביתה בלי שום אבחון ורק אומרים לי להקפיד לשתות הרבה ולחזור אם זה קורה שוב...

וכשיצאתי משם בלילה אל הרכב הייתי מותש. לא הבנתי למה עשיתי את זה. כעסתי על עצמי. והייתי מותש מכל הבדיקות והתורים וההמתנה ליד אנשים שחולים באמת ומשתעלים ללא הפסקה.

וגם לא באמת קיבלתי תשומת לב כי הייתי סתם עוד בנאדם שהם רצו כבר לשחרר כדי שתתפנה מיטה. והכל היה קר. אבל כל זה ניתוח של אחרי האירוע. בזמן אמת לא יכולתי להפסיק. לא יכולתי לוותר על ההצגה. לא יכולתי לוותר על הרופאים שבאים ומתייעצים וקוראים לרופא הבכיר כדי שיסתכל בעצמו.

אבל בסוף פשוט הייתי מותש מהמקום ומותש מעצמי.

עד הפעם הבאה.

❤️שבורת,לב

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

כל הכבוד שידעתמתנחל חייכן

לדברר את זה, את הכאב

הכתיבה מזכירה לי הרבה התמכרויותפשוט אני..

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

לא הבנתי.. כיף לך ללכת למיון?חיוך2019

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

תסמונת מינכהאוזןפשוט אני..אחרונה

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

ייעוץ זוגי משפחתיגאיה25

ההורים של בעלי משתלטים עלינו, עושים מניפולציות ומנסים לגרום לסכסוך בינינו. מסתבר שכך בעלי חי את חייו, לא נוח לו אבל הוא לגמרי נאלם מול אביו בעיקר. אנחנו מחפשים מטפל זוגי מקצועי ממש, שידריך אותנו איך לעשות את הגבול להוריו ולשמור על הבית שלנו.

אתם לא צריכים טיפול זוגימשה

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

אנחנו מרגישיםגאיה25

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

איש מקצוע זה רעיון נהדרמשה

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

תחפשו ברשת תמצאוshindovאחרונה

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

דיווחים על הטרדות ע"י הניק מתלבט34נגמרו לי השמות

שלום לכולם,

שימו לב כי התקבלו כבר 3 דיווחים בפרטי על הטרדות מצד הניק "מתלבט34".

הוא נחסם כעת מהפורום.

אך זה כמובן יכול להיות גם שלל ניקים אחרים

והוא כמובן יכול להחליף ניק בקלות.

אז רק הזדמנות נוספת להזכיר את שלל הסכנות במרחב הוירטואלי בכלל ובפורום בפרט.

בין ע"י ניק שמזדהה כגבר

בין ע"י ניק שמזדהה כאישה

בין ע"י ניק ותיק

בין ע"י ניק חדש

בין ע"י פותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים מידע והתייעצות אך כוונותיהם רעות

בין ע"י מגיבים לפותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים לעזור או לשאול אך כוונותיהם רעות.

וכל היתר

לצערנו זו תופעה לא קטנה כלל

אז כל אחד וכל אחת מאיתנו שומר על עצמו ונוקט משנה זהירות.

זה באמת יכול לבוא בכ"כ הרבה מסיכות / בילבולים / הסתרות / חוסר כנות / זיוף / מניפולציה / תמימות במסווה / רצון לעזור במסווה / וכן הלאה.

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏

תודה!!אונמראחרונה

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אaibrainora

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוגאחרונה

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

בעל שנופל באינטרנטכאן להתייעצות

גיליתי לאחרונה שהבעל שלי במשך שנים נכנס פעם בכמה זמן (יכול להיות פעם בכמה חודשים/פעם בשנה…תלוי ) באופן יזום לאינטרנט בעבודה (אין סינון) או בבית כשעובד מהבית במחשב של העבודה ומחפש תמונות של נשים בבגדי ים מינימליים ושופך זרע לבטלה; לא יודעת איך להגיב לזה; מבחינתי זה סוף העולם; מרגישה נבגדת; אשמח לשמוע דעות לגבי הסיטואציה

נושא שעלה פה בפורומים רק 9859789 פעמיםאוהב את ארצי

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

לפעמים אופן יזום זה אשליהנקדימון

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

אין לי כותרת... באמת שלא..יהודה בר

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

העניין שיש לזה גם השלכותכאן להתייעצות

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

זה נשמע יותר מורכב...יהודה בר

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

אויש, ממש כואבשוקולד פרה.

מה הוא אמר לגבי זה?

מצטער אבל נופל שובכאן להתייעצות

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

את מתארת התמכרותנקדימון

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

את לא דרמטית.אונמראחרונה

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

מכורה - יש עוד כמוני?לילה שולה

אני חדשה אז מרשה לעצמי להשתמש בזה לביטוי נועז

אני מכורה לאינטרנט ולתקופות גם לפורנו

זה עוד מלפני החתונה (נשואה עם ילדים)

עברת ילדות לא הכי פשוטה

ויש לי הנחה שזה לא הגיע אלי סתם

אני כל כך לא רוצה להיות איפה שאני נמצאת

לא טוב לי, בא לי לעזוב הכל ולברוח

אני מרחמת על בעלי שהוא לא יודע אפילו מזה

שונאת את עצמי על מה שאני, מי שאני, על עצם הקיום שלי

שבעלי לא מקבל אישה שהוא רצה, לילדים אין אמא כמו שצריך ומגיע להם

מה אני עושה פה בעצם?

לפעמים אני חושבת על זה רציני, לא רוצה לחיות ככה

רוצה להגאל מהדבר הגועלי והמייסר הזה

להיפטר מהסוד המעיק

ראיתי פה הרבה אשכולות של נשים שמספרות מהצד השני

אבל אולי כן יש כאלו שהם כמוני?

קשה לי נורא

אני רוצה הזדהות

אני רוצה עזרה

לא יודעת ממיל בקש

אני בעז"ה אתחיל טיפול גם על עוד דברים (לכן בעלי יודע מהטיפול)

לא יודע אבל שאני רוצה לטפל קודם בזה

טוב, פרקתי קצת

מקווה שיהיה לתועלת

יש תוכנית חינמיתנעמי28

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

אוליoo

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

תיוג - עזרהלילה שולה

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

משתמשים בסימן של @סיר לחץ

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

חיבוק גדול. את ממש לא לבד בקושי הזה . ממליצה להכנסאורין

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

כמו כל התמכרותמשה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

לפי הסטטיסטיקות את ממש לא היחידהאוהב את ארצי

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

כמו שכתבו לך - צעד ראשון אל תשפטיאונמראחרונה

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

חינוך ביתיזכות

יש לנו ילדה מתוקה אוטוטו בת 3

עם הזמן מבינה שאין לי כוונה לרשום אותה לגן 3 בשנה הבאה, לא מתחברת לאיך שמתנהל עולם החינוך לגיל הרך וגם חווה את הסיפור הזה כבייביסיטר מסובסד והמוני

אממה- אנחנו לא בחברה שבטית וכל הילדים שנה הבאה כן יירשמו לגן, עכשיו יש לה חבר'ה איתה בחינוך ביתי.. שנה הבאה לא

חולמת לייצר קבוצה כזו של משפחות רק לא מכירה מספיק, איפה אני מוצאת אנשים כאלו? אצלנו אין אף אחד

יש בפייסבוק קבוצות של חינוך ביתיעל הנס

את יכולה להתחיל משם,יש שם גם משפחות דתיות.

בהצלחה!

זה דיי חלום שלי שמכל מיני סיבות לא יכולות להתגשם

את גרה בעיר גדולה או במקום קטן?משה

אולי לעבור דירה למקום שיותר מקובל בו?אונמראחרונה

המלצה למטפלת זוגיתעזרה קטנה(:

היי(:

אשמח לקבל המלצות למטפלת זוגית בירושלים/איזור מזרח בנימין..

מחפשת כרגע בעיקר בשביל עצמי..

תודה רבה!

מוריה סטולוביץ בפסגותשלומית.

שלחי לי באישי יש לי כמה המלצותאונמראחרונה

לא אוהבת לשלוח מספרי טלפון בראשי...

אולי יעניין אותך