בודקת אם טוב לי איתו ואם הוא מוציא ממני את הצדדים היפים שבי.

זה הכל.

בדיקות שכליות זה בשלב הבירורים.

אין זה סותר את חשיבות ההדרגתיות בפגישות והחשיבה לאחר כל פגישה של מה היה ומה הייתי רוצה לשאול,

ע"מ להכיר אותו יותר ובכך לסייע בבדיקת התחושה.

"..מביא לקשר רבדים אחרים וממילא גם השכל ממשיך לעבוד"-

אלו רבדים שכליים נוספים מגיעים עם הזמן במהלך הקשר?

אני תומכת בהפעלת השכל באופן כללי ובמיוחד בקשרים. אבל זה לא נקרא אצלי "חקירה שכלית".

זה לא חקירת שתי וערב. אני לא באה למדוד אותו עם דתומטר וכו'..

שיש לך מספר גדול או קטן של תכונות או רצונות שהחלטת שהן חשובות בשבילך,

ובפגישות את/ה בודקת האם התכונות האלו קיימות בבן או בת הזוג, ו/או הוא/היא עומד/ת ברצונות שלך.

לדוגמא: נגיד חשוב לך שהוא יהיה מנהיג, אז את תעמידי אותו בכל מיני מצבים כדי לבדוק אותו, או שתשאלי אותו כל מיני שאלות שמהם תוכלי להסיק כמה הוא מנהיג אם בכלל, או שבכל סוף פגישה תשבי עם עצמך ותנתחי כמה הוא הנהיג אותך וכד'.

אז נגיד מה שיעלי_א כתבה שהיא בד"כ לא עושה בכלל חקירה שיכלית.

כלומר לא מעמידה אותו בכל מיני מצבים ולא מתשאלת אותו, ומשתדלת לא לנתח אותו יותר מדי.

אלא היא בודקת בעיקר אם היא מרגישה טוב איתו ואם הוא מוציא ממנה דברים טובים. (היינו 1.)

אז הסקר הוא: האם את בודקת את הבן זוג, אם הוא מתאים ל"דרישות" שלך, או שאת נותנת יותר מקום לרגש.

ואם את הולכת בדרך האמצע, באיזה שלב בקשר את מפסיקה את הבדיקה השכלית, ומתחילה לתת מקום בעיקר לרגש.

וגם מעניין אותי אם יש קשר לוגי בין המהירות שבה אדם רוצה להתחתן לבין הדרך שבה הוא ינקוט כדי להגיע להחלטה.

כלומר, האם כאלה שרוצים להתחתן מהר/לאט, ינטו להגיע להחלטה באופן שיכלי או רגשי?

יש כל מיני דרכים לזה. זו אחת מהן.

נראה לי שהשאיפה היא להמשיך וללמוד אחד מהשני/ה עד 120.

הסקר הוא כמו שכתבתי לעיל על היחס בין הרגש לשכל בבניית קשר, כדי להגיע להחלטה להתחתן.

ולא על עצם הרצון ללמוד אחד מהשני.

אולי זה אומר שאני נותנת את רוב המשקל לשכל? הגיוני

בנוסף, זה מאוד תלוי בקשר.

לפעמים -- אני לא מפתחת רגש עד שזה לא מתאים לי שכלית ולפעמים-לפעמים הרגשות מגיעים קודם (אבל אני עדיין נותנת משקל רב לשכל). זה תלוי גם בדרך שבה הכרנו (מה אני יודעת עליו קודם?).

אני לא מנסה להתאים את הבחור לרשימת מכולת שלי, אלא מנסה לקרוא אותו, להכיר אותו ולראות אם זה מתאים לי.

לא רואה צורך "להעמיד אותו במצבים מסוימים" או לנתח אותו אחרי הפגישה.

באופן כללי, אני שואלת שאלות לפני שיוצאים ותו"כ, כדי לראות אם יש התאמה. בד"כ המכלול קובע.

עניתי על השאלה?

אבל כל עוד השכל עובד (ובגילאים כאן בפורום אין חשש) נעזר בו.

חבר'ה, קשה כאן עם המונחים המומצאים האלו, או שתעשו מילון מושגים למדוייט הדתי או שאל תצפו לתשובות! (זו השעה)

תשובות: אתה מתכוון לדיונים אינטלקטואלים?

תלוי אם הוא כזה, לעיתים אין אף דיון כזה. ואם הוא כן- אז אף פעם. תענוג רצוף

דוס אבל פתוח.=?

ואי איזה נצלו"ש!

בדיקה האם זה מתאים לי לחיות איתה?

אני חושב שצריך לעשות את זה תמיד

גם אחרי החתונה

ולא להשאר סטאטיים

כל בוקר וערב לחשוב האם אני רוצה לחיות איתה

להבין שכן

ולשמוח בזה

ד"א, בזה התייחד האדם מבעלי החיים כך שלא מתאים לי באיזה שלב בחיים להפוך מאדם לחיה.

אני לא רואה את השכל נעצר איפושהו. בכל שלב.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים