לא יודע ממש מה להגיד ,חוץ מהרבה הצלחה !

תנסי להכנס לשיחות של הבנות וככה לאט לאט .

יכול להיות שלא כולם מכירים אותך ואם לא כנראה הם לא מכירים כ"כ ,לכן תשתפי בשיחות וכאלה ,ככה את אנשים יקרו אותך

יותר טוב.

אמ. את יכולה גם לשתף את חברה שלך תדברי איתה על זה היא תוכל לעזור לך.

המון בהצלחה!

בלי לנסות להיות כמו ה "מוצלחות"

תהיי הכי את שאת יכולה להיות, וככה אני מאמינה שיותר יתחברו אליך, כי את אישיות מיוחדת.
"תהיה אתה, כי כל השאר כבר תפוסים"...

ואל תהיי המסכנה שנדחפת.. זה נראה לי די מרחיק.. 

בהצלחה!!

זה באמת לא כל כך פשוט.

רוב האנשים הם לא ביישנים. ובד"כ לאנשים שהם ממש ביישנים לא מפריע להיות בשקט שלהם. את פשוט ילדה מקסימה שמנסה שיראו את מי שהיא! 

כמו שנאמר כבר, מה שאת צריכה לעשות, זה פשוט להיות בטוחה בעצמך. לדעת כל הזמן כל הזמן שאת בנאדם טוב, וכל מה שקורה כאן שלא רואים אותך מספיק, זה פאשלה.

בעמדת מוצא כזאת את לא תרגישי מסכנה ולא תרגישי לא אהובה. 

אני כבר הבנתי- שהדבר שאנשים הכי אוהבים באנשים אחרים, זה את העוצמה שלהם ואת היכולת שלהם לא להזדקק לאף אחד, לא להתלות על אף אחד. כולנו צריכים חברים, זה ברור! אבל כדי להפסיק להיות לבד את צריכה נראה לי ללמוד להיות עם עצמך גם כשאת לבד. גם כשאת קצת בודדה.

אם לא תהיי עצובה במצב כזה תרוויחי 2 דברים: א. חברות שלך לא ישלטו לך במצב הרוח. תוכלי להרגיש טוב עם עצמך בלי תלות באחרות. ב. הסביבה תרגיש שאת ילדה עצמאית שלא תלויה בה, שאת ילדה חזקה ובטוחה בעצמך, וזה גם יגרום ליחס אחר.

ודבר שני- את צריכה להיות אסרטיבית! הילדה הזאת חצופה שהיא לא נתנה לך לשבת. זו זכותך! יש לך זכויות בדיוק כמו כולן, יקירתי. פעם הבאה במצב דומה- את צריכה שתהיה לך מילה! לדעת לומר לפעמים דברים באופן עוצמתי יותר. אל תתקפלי. בביטחון: "סליחה, אבל אני רוצה לשבת כאן. זוזי בבקשה."

זה מרגיש קצת לא נחמד, אבל אם זה לא בא בקטע כזה של מעצבנות כזאת אלא של ביטחון, זה אחלה.

ושוב, להיות את. להגיד את דעתך שלך. לא דווקא תמיד להסכים עם אחרים. לא לפחד לגשת ו"להדחף" לשיחות בשבט. כשזה לא שחנ"ש או משהו, תשתלבי! העיקר- באופן בטוח בעצמו. עם אמירה. עם אישיות. 

לא אמרתי כאן הכל, ואני אשמח לעזור אם את או מישהו אחר רוצה לשאול או לשמוע עוד. אפשר בכיף באישי.

בהצלחה רבה רבה

לא יודעת איך זה אצל הנערה בשרשור עצמו, אבל אני ממש שונא שמשהי מגיבה לי על שרשור ב"את מותק".

לי אישית נשמע מתנשא קצת, כמו שאני אומרת על ילדה קטנה "איזו חמודה". 

אני יודעת, את/ה יותר גדולים ממני.אבל אני ממש לא אוהבת שמתייחסים אלי כילדה קטנה |מוחה על גילו|.

ממש הזדהתי עם כל מילה...

אז תקשיבי כמה דברים:

בטחון עצמי- את הכי מעולה בעולם, מה שצריך זה שהן פשוט יבינו את זה! את לא שווה פחות מהן!! את שווה הרבה יותר!!

תשמרי על הזכויות שלך, תעמדי על שלך- גם אם את צריכה לצאת הילדה הנודניקית והמעצבנת בגלל זה... אין סיבה שהילדה תתפוס מקום לרגליים שלה ושלך לא יההיה מקום ואם היא לא מקשיבה לך- תנדנדי לה, אל תוותרי כי זה פותח פתח לעוד ויתורים.. מניסיון.

צפצפי על העולם- את מושלמת והן מפסידות! את לא ברמה שלהן- את הרבה מעליהן ומה שנותר זה לחכות שהן יתבגרו ויגיעו לרמה שלך.. סבלנות!

והכי חשוב-

תיהי את!- כי את הטיפוס הכי מושלם בעולם ואין סיבה להשתנות. הבעיה לא בך!!!!

קיצור- את טובה, יש לך זכויות ועמדות, לא אכפת לך מהן ואין צורך להשתנות

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות