אז שיפספס... 

שירגיש שזה רטוב ולא נעים.

כשהוא מפספס תגידי לו, "אויש, רטוב לך, זה לא נעים לפספס, פעם הבאה רוץ לפני לשרותים"

(ילד בן 3 וחצי הוא כבר גדול ובהחלט יכול להבין ולשלוט, לא את זו שצריכה להיות בשליטה אלא הוא).

ובעניין סרוב ללכת לשירותים, אני בעד פרס קטן (וכמובן מילים טובות), תמצאי את הפרס ש"עושה לו את זה" - שוקולד קטן, ארטיק ביום שהוא לא מפספס, דף מדבקות שאחרי 10 מדבקות מקבלים הפתעה, לא יודעת מה, אבל משהו שילהיב אותו לשתף פעולה איתך, וברגע שהוא ירגיש שהוא מקבל פידבקים חיוביים ופרסים, הוא כבר לא יצטרך את תשומת הלב על הפספוסים...

(הבן שלי כל כך התלהב מהפרסים שישב וישב עד שיצא לו כדי לקבל, תחשבי על משהו שיכול לגרום גם לו לרצון כזה)

בהצלחה והרבה אורך רוח!

אלא פשוט לקחתי אותה. בלי יותר מדי מילים.  אחרי שהגמילה התבססה היא כבר לבד ביקשה ללכת וגם אז- הלכתי איתה.

כיום חצי שנה אחרי הגמילה, אני עדיין הולכת איתה לשירותים שהיא מבקשת.

אם את חושבת שהוא נהנה  מההתעסקות סביב הפספוסים, אז אל תעשי מזה סיפור. תחליפי בשקט בלי להגיד כלום חוץ מ "לא נורא בפעם הבאה תגיע בזמן לשירותים".

לקחת אותו לשיחה קטנה, ביניכם, ולומר לו שרצית לגמול אותו מטיטול כי חשבת שהוא מוכן, אבל כנראה טעית ולכן את מחזירה את הטיטול לבינתיים (כמובן, להסביר לו תוך כדי אם יש לו שאלות, שיבין לגמרי למה הכוונה).

אחרי שלושה-ארבעה ימים, להתחיל "לטפטף" לו אמירות כמו "אתה יודע מה אני חושבת? שאתה כל-כך גדול שעוד מעט לא תצטרך טיטול בכלל. כבר תוכל לעשות בשירותים כמו גדול". אפשר כמובן להגיד את זה אחרי שהוא מתנהג/מדבר בצורה בוגרת יותר, בלי לומר לו מפורשות ("אה, עזרת לאמא? עכשיו תצליח לעשות בשירותים כמו גדול". לקשר את זה באופן פחות מפורש).

אחרי חמישה ימים-שבוע, הגיוני מאוד שזה כבר יבוא ממנו, שהוא בעצמו יבקש להוריד טיטול.

בהצלחה רבה!

להחזיר את הטיטול ולחכות עוד קצת. (בערך חודש)לפעמים בפעם השניה הגמילה הרבה יותר מהירה.

ואז מהתחלה (ועוד לפני, ליצור צפיה חיובית)להסביר לו כמה גדול הוא יהיה וכו' ומה הוא צריך לעשות בשביל זה- ללכת לשרותים כשמרגיש שצריך,

לא להזכיר לו בכלל. לקחת אותו לשרותים כי צריך לעשות שם.

3 גמילות עשיתי כך והגמילה היתה מהירה וללא פיספוסים. גמלתי רק כשהילד בשל(3 וחצי אמור להיות בשל )

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות