יש אולי שני אנשים וחצי שיש להם קשר לחקלאות.

אבל כן מבוסס להגדרתך- יש מכולת טובה, מרפאה, גנים, ת"ת, לגבי עבודה- תלוי במה אתם עוסקים. יש כמה מוסדות חינוך באיזור אבל רוב האנשים יוצאים לירושלים, למרכז ועוד ועוד.

א. כמעט בכל ישוב ביו"ש שיש בו בנייה- הפועלים הם ערבים. זה כמובן לא אידאלי אבל זה המצב. מעטים הישובים שמצליחים לבנות רק עם יהודים.

ב. היו גנבות והיו פריצות. אלו דברים שיש בכל מקום. ודווקא בישובים יש פחות מאשר בערים. אמנם זה קצת יותר מפחיד כי מדובר בערבים, אבל זה לא משהו שקורה כל לילה. קרה פעם פעמיים וזהו, גם הישוב הגביר שמירה.

ג. מסביב לנריה אין גדר אבל יש מצלמות. מבחינה בטחונית- יש לזה יתרון (שטח הפעולה של הישוב רחב הרבה יותר) וחסרון (פחות תחושת בטחון). האם יש חשש לחדירת מחבלים? כמו בכל ישוב. היו חדירות גם בישובים מגודרים וגם בכאלה שלא.

לא שדברים כאלו קורים כל יום ח"ו, ושגרת היומיום היא שמחה ובטוחה, אבל אם יש לך פחד מאוד גדול מזה, זה יכול להפריע.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות