אפשר לתהות תהיה? (שמיטה)שמואלג
ראיתי עכשיו פרסום שמכון צומת יצרו טרקטורים שיכולים לחרוש בשמיטה (הלכתית)

התהיה, האם זה באמת מה שה' רוצה מאיתנו?
הרי כל השמיטה היא "בחינה" של האמונה שלנו, המטרה היא שנתמודד בלי עבודת אדמה.

ומתעקשים בכל זאת למצוא איך...
נראה לי קצת "מסריח"

(עוד מילא אוצר בית דין וכו'... אבל שהכל יהיה "מותר"?)
יש אמת בדבריךמרדכי
בס"ד

אבל אולי זה נועד לאותם אנשים שלא ישמרו שמיטה, כל אחד מהסיבה שלו, והפתרון הזה דווקא יגרום להם או יחזק אותם כן לשמור.

קראתי לאחרונה סיפור יפה על האמונה ב-ה' בשמיטה ומה שכרו של מי ששומר, אבל זה ארוך, אז אולי בהמשך (נראה לי זה הופיע לאחרונה בעלון 'מטעמים לשולחן שבת' אם משהו קרא)
טובמרדכי

בס"ד

 

אני כבר מזהיר שיכול להיות שלא כל הפרטים מדויקים וגם זה בקצרה מאוד, אז בבקשה לא לאכול אותי.

 

ביב איזה אדם אחד, חקלאי חילוני שגר באזור הביקעה ושנה אחת הגיעה שנת השמיטה והוא החליט שהוא רוצה לשמור אותה.

הוא פנה לאחד הרבנים מה לעשות ואותו רב אמר לו מה צריך ואות חקלאי לקח על עצמו עבודה קטנה מזכירות הקיבוץ שבקושי מכניסה כסף והוא הודיע לחבריו שהוא השנה לא עובד.

 

כל חבריו צחקו עליו על כך ולעגו לו אך הוא המשיל להאמין שזה יביא לו ברכה.

 

עברה שנת השמיטה, חבריו עשו את המכירות שלהם וכבר קיבלו מהמדינה את הזרעים לשנה הבאה (מדובר על לפני כמה וכמה שנים) והוא עדיין לא התחיל לעבוד (כי יש תוספת שמיטה). כשנגמר הכל הוא התקשר לאחראי במשרד הממשלתי והוא אמר לו שהם נתנו את כל הזרעים ונשאר רק של סלרי שאף אחד לא רוצה וגם הוא לא היה טוב. 

 

אותו חקלאי לקח את זה בשמחה וזרע אותם לקול צחקוק חבריו אבך הוא עדיין האמין

ובאמת לא חלף הרבה זמן וצמח לו שדה מלא בסלרי שהספיק להאכיל את כל המדינה דאז למשך כל השנה.

לא היה מה לעשות אם כל הכמות הזאת וחבריו רק צחקו עליו עוד יותר.

 

עד שלילה אחד הוא מקבל טלפון שבארה"ב מתחוללת סופה ואנשים רוצים לחמם את עצמן עם מרק, אבל נגמר הסלרי והם צריכים כמות גדולה מאוד של סלרי.

תוך כמה שעות כבר השדה שלו היה מלא בפועלים שהתחילו לעבוד ולהוציא את התבואה לכיוון שדה התעופה וארה"ב, עד שלא נשאר לו בכלל סלרי בשדה. 

 

אותו החקלאי כמובן התעשר,

קנה רכב מפואר וסיפר לכולם שהרכבהזה הוא רכב השמיטה, ורק בזכות המשירה עליה הוא זכה בו.

אפשר להגיד את זה על כמעט כל מה שמכון צומת ממציאאריק מהדרום

ומכון צומת לא היה ממציא כאלה דברים אם לא היה בכך צורך גדול שלא ניתן היה לעשות אחרת, תחשוב על החקלאים שפעם בשבע שנים הם צריכים לכתת את רגלם בארגוני חסד, להפסיד לקוחות ושווקים, מצד הצרכן אולי זה בחינה של אמונה אם הוא קונה יבול נוכרי, אוצר בית דין או היתר מכירה אבל מצד החקלאי- האם זה מה שה' רוצה ממנו?

ובכן אל תדון אדם עד שתגיע למקומו ומכיוון שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום נראה שכן, זה מה שה' רוצה מאיתנו.

נראה לי שיש הבדל מהותיפיבו

הבעיתיות של שמיטה היתה קיימת מאז ומעולם (ואולי יותר חמור "מה נאכל")

רוב הדברים האחרים של מכון צומת זה התעסקות לרוב בענייני דרבנן

ובעיות מודרניות.

אבל במקרה שלנו מכון צומת בסה"כ החליף עקיפה בעקיפה

במקום להעסיק גויים עושים בגרמא, אין הבדל מהותי.

השאלה נכונה לגבי היתר מכירה שנוצר כדי לפתור בעיות למרות שבמהותה

שמיטה בעייתית, אבל בנושא הזה כבר הכריעו חכמי ישראל שאין בזה בעיה

ולכן אני לא רואה שום חידוש מהותי בטרקטור של מכון צומת (הוא מיועד לאלו

שעושים היתר מכירה "שימוש זה הותר לאחר היתר המכירה, ובמקום שימוש בנכרים") 

אם ההיתר הזה רק במקום היתר מכירהשמואלג
אז אני די חוזר בי מהתהיה...

(התהיה נשארת בצורה קצת אחרת)
דווקא עם רוב הדברים של צומת אני רואה את זה אחרתשמואלג
בשבת אם מישהו ירים טלפון של צומת לא נפגעה מהות השבת...

והצד של האמונה הוא אצל החקלאים הרבה יותר מאשר אצל הצרכנים.
אני קצת מכיר את עולם החקלאות, אני מבין טוב את הקושי.
(אגב, עורלה זה אחד הדברים הקשים!!!)
חסר דוגמאות?נפשי תערוג

מכירת חמץ?

שעון שבת?

גוי של שבת?

 

וכו'

 

קובמינות של דתיים

אולי בשביל זה ה' בהיא את זה

כדי לחדד את המוח היהודי <צ>

הדוגמא היחידה שיש מה להשוות בה זה מכירת חמץשמואלג
וגם זה הרבה כיום מסתמכים עליה רק כ"גיבוי" ולא כמשהו מוחלט. (אלה שלא מוכרים חמץ גמור)

השאר ממש לא מפקיעים את עצם המצןוה
ופרוזבול? איך אפשר? התשובה:כתר הרימון
שמיטה היא מדרבנן.

‏(הרב שאל אותי את זה במתכונת בתושב"ע‎‎‏)
ואז מה?יהושפט

את העניין של רבנן אנחנו לא רוצים לקיים?

אני הרבה פעמים תוהה לעצמי לגבי מכון צומתמרב.

ישלהם פתרונות נפלאים ממש להמון דברים ואפשר להגיד שהחיים של סבא וסבתא שלי נראים כ"כ יותר טוב בזכותם..

אבל תמיד זה נראלי קצת מסריח כזה.. קצת עקיפה של ההלכה..

אז כשזה לטובת חולים, או הפסדי ממון אדירים [מאמינה שבשביל זה המציאו את הטרקטורים האלה..] זה בסדר וזה מעולה וזה יפה ממש.

אבל אם המציאו את זה "כי זה אפשרי" ולא "כי צריך"-- אז זה לא נראלי בסדר..

 

[כמו שלסבא שלי (הוא נכה ממש) יש אפשרות להתקלח בשבת עם מים חמים באיזה משו של מכון צומת (אל תשאלו אותי. סבתא שלי מבינה בזה ) אז כשאנחנו אצלם- טכנית והלכתית גם לנו מותר להשתמש בזה (משתדלים שלא.. רק כשזה דחוף קצת..) אבל סתם ככה בבתים אחרים לא עושים את זה.. דוד שלי עשה גם כדי שכשסבא שלי בא אליו לשבת הוא יוכל להתקלח.. אבל רק כשסבא שלי נמצא- משתמשים בזה.. כשהוא לא- אז לא. למרות שמותר.. כי זה פשוט לא מתאים..]

 

מרגיש קצת ניצול של אפשרויות.. לודעת..

זה נובע מערכים ואי הכרת המציאותברוךש

אני רוצה להציע כיוון מחשבה חדש. 

ההלכה בפועל אינה יבשה (גם אם יש כאלו שרוצים שהיא תהיה כזו). 
פעמים שהפוסק עובד קשה מאוד כדי למצוא היתר, מתוך ניסיון "להכשיר" דרך לשם יישום ערך כלשהו. 

כשהלל התקין את הפרוזבול, הוא מצא דרך הלכתית "מקלה" כדי שהציבור לא ייפגע כלכלית (נמנעו..). 
בצורה דומה, אפשר להגדיר את הדוגמאות האחרות באותה הצורה: מכירת חמץ, שעון שבת וכו. 
רמת האיסור או מהות האיסור אינם חשובים כאן, כמו גם דרבנן דאורייתא וכו, השאלה היא על העיקרון. 

כאשר הפוסקים חיפשו את היתר המכירה, מצע מנותק, ופטנטים הלכתיים אחרים, הם חיפשו את דרך ההיתר והקולא מתוך הרצון לאפשר ערכים מסוימים להתקיים. 

צורת הפסיקה הזו מקובלת מאז ומעולם בפסיקה הרבנית. 
וכתב על זה רב חיים בחוט המשולט: "...וראיתי שברוב דברינו כוונתנו הולך אל מקום אחד, אלא שכבוד תורתו נוטה אל החומרא, מחמת שאין הדבר מוטל עליו. ואף אני כמוהו לא פניתי אל צדדי ההיתרים העולים מתוך העיון טרם הועלה עלי עול ההוראה. והן עתה שבעוה"ר בסביבותינו נתייתם הדור מחכמים, והעלו על צווארי עול ההוראה מכל הסביבה... וחשבתי עם קוני, וראיתי חובה לעצמי להתחזק בכל כוחי לשקוד על תקנת עגונות"

ולכן עתה שהדרך ההלכתית הזו "כשרה". 

נותרו שתי שאלות לשאול:
1. לאילו ערכים כדאי לחפש קולות ולעבוד קשה כדי להתיר הלכתית?
2. ושאלה על המציאות - האם המציאות באמת דורשת את יישום הערך הזה? כדי שיהיה כדאי בכלל להתיר הלכתית? 

ולגופם של דברים (שמיטה)
- מהו הערך שמתאפשר בעקבות היתר מכירה? (ושאר הפטנטים) - למה לא ראוי לשמור שמיטה רגיל? 
- והאם ראוי בכלל לקיים חקלאות בישראל? כל חקלאות? כל גידול? (סיבות כלכליות, פוליטיות וכו), אם למשל נחליט שזה מיותר לגמרי לקיים חקלאות בישראל (לא משנה הסיבות) האם גם אז ראוי לדרך הקולא וההיתרים? 

באמונת חכמים, יש לפוסקים לגיטימיות לפסוק, ואנו הולכים אחר הרבנים. וזו הזווית ההלכתית. 
אבל יש את הזווית הערכית - האם ראוי בשביל ערך זה. (וזה מתבטא בהרבה מחלוקות אקטואליות כמו עליה להר הבית).
ולבסוף - הזווית האהובה עליי - המציאות, השיקולים הכלכליים, הפוליטיים, החברתיים, וכו..  
 

תודה על הפירוטשמואלג
עזר לחיים
יישר כוח גדולמאמע צאדיקה

אני מפנה למקור נוסף- ההקדמה לשבת הארץ של הרב קוק

הרב מתאר שם את המהפך ההלכתי שהיה לו- כשהוא נהיה רב המושבות, והעול ההלכתי נפל עליו.... 

 

 

מצד שני- 

יש ערך כן לשמר חלק מהסממנים של מצווה לפי צורתה המקורית- כדי שלא תשתכח תורת מצווה זו מישראל

איפה זה מתבטא פה? 

ההרגשה כאילו ׳מתחמנים׳ את ההלכה?יוני
אל תשכח שעם השמיטה אמורים להגיע שנה שישית ושמינית עם פיצוי על השמיטה ואני לא רוצה להשמע כופר או משהו אבל השנה לא הייתה הכי טובה לחקלאים ..
אז כנראה זה עיגול פינות של שני הצדדים בהסכם הזה
אתה לא יכול לתפוס את החבל משתי הקצוותיהודי!!

גם לעבוד בשמיטה עם כל מני התרים

וגם לצפות לברכה על זה שאתה לא עובד

או יווי לנו עוד יותר ממה שחשבתי!מאמע צאדיקה
דווקא אני שמעתי שמבחינת הגידול יש יותר גידול השנהלפרוש כנפיים

למרות שלא ירדו כ"כ גשמים

חלילה!יהושפט

מה זה 'עיגול פינות של שני הצדדים'?!

אתה באמת מעלה על דעתך שהקב"ה 'מעגל פינות' חלילה?!

 

ובכלל, רוב החקלאים בארץ שומרים שמיטה?

אני לא רוצה לקטרג או משהויוני

חלילה כמו שאמרת, אנחנו פשוט לא רואים את זה אבל בטח שהוא לא מעגל פינות.. 

 

 

ולמה מותר לנו לעגל?יהושפט
לא מותר לנו. רק ציינתי עובדה.יוני

ואני לא שופט (במיוחד לא את אלוקים או את עם ישראל) ואין לי מושג מי עיגל קודם אבל זאת עובדה שהפינות מעוגלות. 

שוב חס וחלילה!...יהושפט

אתה שוב טוען שהוא מעגל?!

אשמח להסבריוני
שלי?יהושפטאחרונה

" ואין לי מושג מי עיגל קודם אבל זאת עובדה שהפינות מעוגלות. "

 

הבעיה היא אחרתמושיקו

שנת מנוחה לאדמה זה דבר פשוט בריא עבורה.

 

חוץ מזה כל הפתרונות האלו הם של  בדיעבד - רובוטיקה ונוכרים וכו'.

 

מי שרוצה לשמור באופן מהודר - שיאכל אוצר בית דין וירקות מהערבה ומחו"ל (לא הכשר בד"ץ עדה חרדית בהשגחת המחבלים).

ופרוזבול מכירת חמץ וכדו' זה תקנות לא קומבינות לצרכי רפואה וביטחון וכל מי שקשה לודבר זה או אחר

 

מוזיקה ווקאלית שמעת?יצא לך לראות פרוזבול?מכרת חמץ?אלעד

נהיינו מומחים בלהפוך עיקר לטפל וטפל לעיקר ולעקוף בסיבוב את כוונת הקב"ה בעזרת כל מיני המצאות וראש יהודי מבריק

נא לחלק בין דברים שיש להם מקורות מבוססים היטבמינימאוס2

לבין המצאות מודרניות בנות זמננו 

אני לא רואה חילוק כזהאריק מהדרום
גם אני לאאלעד

כל האיסור על מוזיקה בספירת העומר מתחיל לא יותר מ4 דורות אחורה..

 

וכל ההיתרים המופלגים שמקדמים מכונים כמו מכון צמת (שאין לי פקפוק בכוונתם הטהורה או בעוגנים ההלכתים עליהם הם מושתתים) מבוססים על הדוגמאות שהבאתי.

כל מקרה לגופו...אדם כל שהוא

הפרוזבול לא נועד לעקוף את כוונת התורה, אלא להפך, לתקן בצורה חלקית מצב שהפוך לכוונת התורה (שנמנעו מלהלוות).

על כל הערמה בפני עצמה יש מקום לדיון על הצורך שבה, על היחס שלה לכוונת התורה, ועל התוקף ההלכתי שלה.

ומכון צומת נועד כדי לעקוף את התורה?אריק מהדרום
לא אמרתי את זה...אדם כל שהוא

(הגבתי לא רק על ההודעה האחרונה של אלעד, אלא גם על ההודעה הקודמת שלו).

אני חושב שצריך לדון על כל דבר לגופו, לפי העקרונות שהזכרתי.

אגב, לא נכון לכרוך ביחד את כל ההמצאות של מכון צומת, לא מבחינת העקרונות ההלכתיים, לא מבחינת הצורך שהם באות לענות עליו, ולא מבחינת ההשלכות שלהם.

גם באוצר בית דיןי. נחמיה
מלאכות בקרקע עצמה אסורות- אז במקום על ידי גוי יש מכשיר. לא הבנתי מה רע?!
לא בקיאה בפרטים, אבלבירור הברורים

כל צעד שיעזור לשמור שמיטה כהלכתה הוא מבורך.

משום שהאלטרנטיבה היא לחזק את אחיזת הנוכרים בארץ

 

אני לא חושבת שנכון לצאת מתוך הנחה שכל מטרתה של השמיטה הוא רק חיזוק האמונה.

ברור שזה חלק מאוד מהותי זה, אך מבחינה הלכתית אי אפשר לצאת מנקודת הנחה כזאת..

בדיוק מה שטענתיברוךש

הדיון אינו על סמכות חכמים או דרך הפסיקה - כי ברור שזה בסדר. 
אלא על הערך לשמו עושים את זה - במקרה הזה - "יישוב הארץ" 
ועל המציאות - האם זה באמת מיישב את הארץ, והאם הארץ צריכה יישוב כזה, וכו. 

דעתי היא שלא. 
ולכן אני לא מעודד חיפוש הלכתי אחר פתרונות למעקף ההלכה.
הסיבה היא מתוך היכרות עם המציאות ולא במחלוקת על הערכים וח"ו על חכמים. 

יש הערה בתשובה של הרב עובדיה על היתר מכירהמופים

שהוא מביא שיש איסור על האדם להפקיע ממנו מצוות

ולכן אסור למכור בהמה לגוי כדי להיפטר מהבכורה אם לא בזמן הזה שיש לחשוש בזה לתקלה

ואותו דבר אסור למכור קרקע של א"י בשמיטה כדי להיפטר ממצות שמיטה

והוא מתיר רק כי זה שעה"ד גדול

 

והוא בעצמו שואל - מה השעה"ד? הרי הקב"ה הבטיח - "וציויותי את ברכתי", אז נסמוך על הקב"ה ואין לנו מה לפחד

והוא עונה שאם זה היה מוסכם ששייכת ההבטחה הזאת בשמיטה דרבנן אפשר היה לומר כך, אבל זה מלוקת, ואיך נסמוך על הבטחה שיש עליה מחלוקת

לא רחוק היום שבו שמיטה תהיה מדאורייתא בעזרת ה'אריק מהדרום
במצב של רוב יושביה עליה, הצפי הוא שיקרה בערך עוד 20 שנה בערך
שתי תשובות בדברמופים

א. מפורש בגמ' שרוב יושביה עליה אינו מועיל עד שידעו כל אחד מאיזה שבט הוא

 

ב. עיקר מה שאחוז היהודים שנמצא בארץ עולה אינו נובע בעליה לארץ, אלא מהתבוללות

והתבוללות לא משפיעה בכלל על כמות היהודים בחו"ל, אלא רק על כמות היהודים הידועים לנו

שהרי בכל מקרה כמות היהודים שיהיו בדור הבא תלוי בכמות הילדים שתלדנה הנשים היהודיות, ואין הבדל אם היא התחתנה עם גוי או יהודי

ואין השפעה כלל מה הגברים יעשו - בין אם יתחתנו עם יהודיות או גויות, אין הדבר תלוי בהם אלא רק בכמה היהודיות יולדות

ממילא התבוללות לא מכווצת את היהודים בגולה אלא רק מבלבלת אותנו

ואין סיבה מהותית שעוד מעט הרוב יהיו בארץ

מענייןאריק מהדרום
כך אמר לי מנהל פורום חות"ם (שאיתו עובדים גם מכון התורה והארץ וגם מכון צומת) ואני מניח שהוא יודע על מה הוא מדבר כי הוא עוסק בזה בין היתר.
מופים, ואם אנשי מעשה היו מסבירים לרב שזה לא שעה"ד?ברוךש


למה לא שעה"ד?מופים

הוא אומר שם שנכון שבזמנינו לצרכן אין שעה"ד

אבל לחלקלאי יש שעה"ד גדול

אם יבוא יום ומשום מה לא יהיה שעה"ד גם לחקלאי - אה"נ יהיה אסור היתר מכירה מחמת זה

כי לא צריך חקלאים בישראל, וקיומם פוגע בכולנו.ברוךש

אני רוצה להציע צורת מחשבה שונה. 

יש בישראל כ-24 אלף חקלאים. הם מהווים כ0.6% מהעובדים בישראל. 
חלק מהגידולים הם ירקות ופירות, ויש מתוכם גם דגים, פרחים ובע"ח.
רוב מוחלט של מוצרי האוכל, הבשר, החיטה, התירס וכו וכו מגיע בייבוא. 

החקלאות כולה בישראל מהווה 1.5% בלבד מהתוצר.
אבל מה מאפשר לה להתקיים? 
1. קרקע - שהיא מקבלת חינם (במקום שיעבור לציבור לבניה ושמורות טבע). 
2. מים - בסבסוד רציני (וזה מייקר את המים לכלל הציבור, ומחייב אותנו להתפיל, בנוסף, דרך הפירות, אנחנו מייצאים מים לחו"ל בכמות של 200 מיליון קוב בשנה, שזה בערך ממוצע השאיבה מהכנרת כל שנה). 
3. איסורים על ייבוא של מוצרים זולים יותר, או מכסי מגן של מאות אחוזים (לדוגמא: אם מייבאים תפוח בשקל, שמים מס של 500% כדי שיעלה 5 שקל כמו התפוח הישראלי, והצרכן המסכן מאבד 4 שקל). 
4. קופת המדינה מכסה את החובות שלו (משבר הקיבוצים) וכל מיני סובסידיות נוספות. 

החקלאי הישראלי גוזר על כולנו מחיר כלכלי קשה.
ייקור של מאות אחוזים במחירי הצריכה של אוכל, מים וקרקע, וכספים מקופת המדינה. 
במונחים חברתיים הוא פוגע בציבור (אם כי ברור, שכאדם פרטי - ברור שהוא לא!) 
ולכן, צריך להפסיק את מרבית החקלאות הישראלית.
אפילו אם נשלם לכל חקלאי משכורת חודשית בתנאי שיפסיק לעבוד - נחסוך מיליארדים, ואיכות החיים תעלה בצורה משמעותית.

האם אנחנו צריכים לחפש היתר הלכתי, ולמצוא דרך של בדיעבד ולא לשמור שמיטה, בגלל שבן אדם אחד החליט לגדל פירות הדר בנגב? למרות שזה פוגע בחברה ובמשק? האם זה שעת הדחק? 
להיפך, שיפסיקו לגדל ולא רק בשמיטה, ושהמדינה תתמוך בהם, זה יטיב עם כולם. 

איך הגענו למצב כל כך מעוות ומושחת?
1. יש לובי חקלאי ושר חקלאים שמשיגים את מה שהם רוצים דרך חקיקת חוקים ועל ידי הכנסת היד לקופת המדינה. 
2. אידיאולוגיה
א. ציונות - ציונות נתפסת כהפרחת השממה: בבתים, מפעלים או פרדסים, כל דבר.  
ב. סוציאליזם - ערכי רוסיה של עבודת אדמה, קיבוצים, מימוש האדם. 
ג. פחד - אנחנו מוקפים אויבים, וחייבים לגדל את האוכל שלנו, אחרת במלחמה נמות מרעב. 
ד. הדת - ממלכת ישראל הייתה ממלכה חקלאית והרבה ממצוות התורה הן מצוות חקלאיות: תרומות ומעשרות, ביכורים, גם החגים מבוססים עליהם כמו חג האסיף וחג הקציר, ושיבת ציון מזכירה לנו את השיבה לתקופת התנ"כית של חקלאות, למרות שבעידן המודרני אנחנו לא חברה חקלאית בכלל. 
ה. כחול לבן - אנחנו רוצים לחזק את המדינה על ידי חיזוק המשק והכלכלה, ולא מבינים שאנחנו יורים לעצמנו ברגל, מכיוון שאנחנו מייצרים מוצרים שלא מתאימים לפה ולכן יקרים מאוד, במקום להתמקד במוצרים שאנחנו טובים בהם ולייבא את אלו שאחרים טובים בהם. 

ועכשיו, אחרי כל זה. האם עדיין ראוי לחפש את ההיתרים, והפטנטים ההלכתיים ואיכשהו לאפשר לחקלאי להמשיך ולעבוד בשנת השמיטה? האם ראוי לעודד את המפעל הזה? האם ראוי להתפשר הלכתית בשביל זה? 

כאשר הרבנים תיקנו את היתר המכירה - הם עשו זאת אך ורק מכיוון שהם ראו צורך גדול מאוד. 
הרב קוק כתב על אותו צורך גדול - הוא חשש שהישוב היהודי בארץ יתבטל כי לא יהיה מה לאכול ולא תהיה פרנסה. 
האם כמה אלפי עובדים (במשק של 3.5 מיליון עובדים עם תמ"ג של טריליון שקל), שיפוטרו נחשב לצורך כזה גדול?

נושא השמיטה הוא לא עניין פרטי. זה לא הדרכה פרטית לחקלאי. זה נושא כלל ישראלי. 
ומי שיעיין במכתבים ובשותי"ם (הנצי"ב, הרב קוק, האדר"ת, הרב מוהליבר, ועוד) יראה שהטיעונים הם לא פרטיים, אלא על כלל היישוב היהודי בארץ ישראל. 

זו דעתי. 
ומה דעתכם? 

 

לדעתי ג שלך מאד מפחידמופים

ומצור על מזון זה לא אפשרות מופרכת בכלל

 

אבל עיקר טענתך לא נראית לי

אתה מדבר ברמת המאקרו כשהשאלה היא שאלת יחיד

 

בא חקלאי ושואל האם הוא עצמו יכול להסתמך על קולות - >לו< זה שעה"ד. מה מענין אותו אם לציבור זה משתלם או לא?

טתה רוצה לשמור שמיטה ובשבילך זה לא שעה"ד? אה"נ תשמור! אבל איך תוכל לחייב את שכניך?

 

הנקודה היחידה ששייכת כאן ברמת המאקרו היא שאולי צריך שהמדינה תבטל את כל החקלאות, ותעזור לחקלאים לעשות הסבת מקצוע, וכך לא תעלה השאלה

 

אבל אתה שוכח שזה לא על הפרק, ואתה עדין לא מנהל כאן את המדינה (וגם הרב לא...) כך ש >זה< לא יקרה בעתיד הנראה לעין, אז בינתיים צריך להיות פרקטיים ולדבר על השאלה של כל יחיד ויחיד

מופים - ג' לא יכול להיות בכללברוךש

ג - לא יכול להיות נכון, משום שאנחנו לא מגדלים כאן מוצרי בסיס, אפילו אם היינו במצור לא היה לנו מה לאכול. 
ואני מהמר שיש יותר אוכל במלאי של רשתות המזון מאשר בירקות ופירות הדר של החקלאות המקומית. 
ואם זה היה איום אמיתי - אז הבעיה היא הרבה יותר מורכבת, כי לא יהיה חשמל, דלק, אוכל, נשק וכו, ואז צריך להערך לזה ברמת המדינה, דבר שלא נעשה. ואפילו אם צריך להיעשות, ברור שמקבלי ההחלטות לא בונים על החקלאות המקומית בשביל זה. 

מה שכן, אני מוכן לקבל את השאלה הזו: 
האם שעת הדחק זו שאלה על היישוב היהודי כולו או החקלאי הפרטי שרוצה לגדל תפוחים בנגב בשנת השמיטה. 

אבל אפילו אם זו שאלה על החקלאי הבודד, אז מה אם הוא יאבד את הפרנסה שלו? 
אז יעשה הסבה מקצועית? יאסוף דמי אבטלה? ואולי פשוט ניצור לו קרן מיוחדת. 
האם זה נחשב לצורך כזה גדול? 

ואם שעת הדחק זה ברמת הציבור - אז אני חושב שהטענה שלי חזקה.  

משכך, אם יימצא שבאמת מדובר במצב נוראי של שעת הדחק (הגדרה הלכתית), ובאמת מדובר בחקלאי הבודד. אז אסכים איתך לגבי השמיטה, ואשאיר את כל שאר הדברים שלי לענייני מדינה וחברה. 

ומה יהיה על המצוות התלויות בארץ?אריק מהדרום
אריק, זו שאלה מעולהברוךש

אני לא יודע מה יהא עליהן בחברה שאינה חקלאית. 
יכול להיות שזה יהיה כמו שצדיקה כתבה מתחתיי - שכל משפחה תגדל בעציצים או בגינה. 
ואולי יישארו כמה חקלאים בודדים שימצאו שלמרות כל הרפורמה בחקלאות - עדיין שווה לגדל כאן דברים. 
ואולי נקים את מכון למצוות התלויות בארץ שיהווה אח תאום למכון המקדש. 

אבל ברור לי, שהקיום העכשווי זה עוול נוראי כלפי האזרחים. 

ברוך, אתה טועה, ובגדולמאמע צאדיקה

כן צריך חקלאים במדינת ישראל

 

(ואין לי נתונים יפים כמוך... אבל יש לי עובדות) 

 

יש צורך גדול שהמזון שלנו לא יהיה רובו ככולו מייבוא- אם נייבא את כל המזון שלנו נהיה בצרות גדולות. גם במשברים כלכליים וגם במשברים ביטחוניים 

עצמאות והסתמכות על משאבים עצמיים היא לא פחד- היא ביטחון. 

 

אנחנו חברה מודרנית- אבל הניתוק מהאדמה מקלקל אותנו. 

צריך שכל אדם יהיה קצת חקלאי- שכל אדם יגדל לו קצת מלפפון ועגבניה בחצר, שיהיה חלק מהוויית חיו שאוכל הוא צומח- ולא תכולה של שקית ניילון מהסופר

צריך שכל יהודי יהיה קצת חקלאי- העבודה הרוחנית שמתלווה לקיום מצוות התלויות בארץ, ועצם הזכות והחבורה לקייםאת המצוות האילו- מחייבת אותנו לגרום למצב שאפשר לקיים אותם 

(אם לא- אל תקנה לעולם בגד מרובע, כדי לא להתחייב בציצית... -- מה ההבדל???) 

 

שמירת קרקע- חקלאות שומרת על חזקה על קרקעות בידיים יהודיות- בצורה שתחומים אחרים לא עושים. שמורות טבע לא מצליחות בקטע הזה. 

וכן, אנחנו במאבק גדול על הנושא הזה- מאבק שקט, שהלוחמים בו הם חקלאים, לא לובשי מדים.... 

 

החקלאים היום הם מציאות, והם צריכים מענה הלכתי

אתה יכול במשך ה8 שנים הבאות לשכנע את כולם לעשות הסבה מקצועית ולשבץ אותם במקצועות אחרים- אבל כרגע זה מה ייש. ועם זה ננצח  

 

והסיבה הדתית- 

בעז"ה מהרה נבנה המקדש- ואז יהיה לנו עומר וביכורים ולחמים ושאר מנחות

אבל זה לא החלק היחיד בדת- גם היום-- 

יש קדושה מיוחדת בפירות של ארץ ישראל, קדושה שבאה מהאדמה- יישר לבטן שלנו... 

ע"ע "ונאכל מפריה ונשבע מטובה" 

 

כמה מוזר- שדווקא הסימן גאולה ש"ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה" - מסתכלים עליו בצרות עין.... 

 

כל הנושאים של הקצאת קרקעות, משק המים, סיבסוד ושאר כלכלה- אני לא מבינה בזה

אבל כמו שמוצאים סידור הלכתי- אפשר למצוא סידור לנושאים האילו- אם זה מספיק חשוב לנו שהחקלאות תתקיים. 

 

 

צדיקה, בנושאים כאלו אשמח לטעות.ברוךש

בפועל - רוב המזון רובו ככולו מיובא. 
והחקלאות הישראלית עוסקת בדברים שוליים כמו פירות, ירקות ופרחים. 
בפועל, אין מה להסתמך על החקלאות הישראלית בשביל אוכל. 
לא רק האוכל מיובא, גם הדלק, משאבי הטבע, הרהיטים, המכוניות, מוצרי האלקטרוניקה, הבגדים והנשק. 
אני לא רואה סיכון בחרם עולמי, וכך גם מקבלי ההחלטות בעשורים האחרונים. 
אבל אפילו אם את צודקת וצריך להערך, אז בסדר, נערך, אבל החקלאות הישראלית אינה חלק מההערכות הזו היום. 

אני מרגיש כמוך ביחס לניתוק מהאדמה. 
באנגליה למשל, אנשים רבים מגדלים את הירקות שלהם, ואפילו יש להם שיטה כזו שהעירוניים מקבלים חלקה קטנה בכפר בשביל גידול עצמי. 
באופן אישי, אני מאוד אוהב את האדמה והגידול, ואוהב את לגדל ירקות ועצי פרי. ואני חולם על גינה של 4 דונם בשביל דברים כאלו. 
זה יכול להיות דבר נפלא שכולם יגדלו ירקות ופירות בגינות שלהם, והעירוניים יקבלו חלקות קטנות בכפר.
ואפשר לחשוב על פרוייקטים נוספים, שמועילים לחברה ולא פוגעים בה. 

לגבי שמירת קרקע, אני לא מסכים. אני לא רואה את היעילות של זה. אולי הם לא יוכלו להתיישב על אותו שדה, אז הם ילכו למקום אחר ויתיישבו שם, ואא"כ יש חשיבות אסטרטגית למקום, אין הבדל בין המקומות. ויש מקומות מסוימים שבהם זה כן עובד קצת, אבל זה ממש לא נכון לגבי מרבית החקלאות בישראל (למשל היישוב שלי שמוקף פרדסים ושדות ואנחנו בכלל במרכז הארץ). 

לגבי זה - שבפועל יש חקלאים וצריך להתמודד. נכון, צודקת. אז לאן ננתב את האנרגיה שלנו? למה נגייס את כל הציבור? לקיום של מצב מעוות או לתיקונו?

 לגבי הדת - מתוך מציאות תקינה בלבד. לא בצורה מעוותת על חשבון הציבור כדי שכמה משפחות יתפרנסו מנטיית ליבם. 
 

כמה שאלות=אדם כל שהוא

1.מה העלות של ההובלה של פירות וירקות? מאחר שזה מוצר זול יחסית למשקלו, אני מניח שיש משמעות להובלה במחיר.

2. מאיזה מדינות אפשר לייבא אותם? האם רק ממדינות סמוכות, שאם מדינות אוייב/ אוייב בפוטנציאל, או גם ממקומות אחרים.

3. מה המדיניות של מדינות אחרות לגבי סיוע ממשלתי לחקלאות, ולמה?

זכור לי שקראתי שהרבה מדינות מסייעות לחקלאות אצלם, וככל הידוע לי הסיבות האידאולוגיות שהוזכרו (או לפחות רובם הגדול) אינן רלוונטיות לגביהן. קשה לי להאמין שבכל אותן מדינות דווקא החקלאים הם בעלי כח. 

אתה ייכול בכללי לתהות אותה תהייה על כל מכון צומת..ותן טל

שנועד בעיקרו למצוא פתרונות מדעיים במסגרת ההלכה לבעיות שמתעוררות בעולם ההלכה .

 

המכון מגובה בצוות רבנים יראי שמיים בקיאים בתורה ובמדע, ועושה ומפתח דברים לאחר התייעצות עם גדולי דור, ולעיתים גם למקרים ספציפיים ביותר.

 

זה שהמכון פיתח מחשבים ומקלדות שניתן עקרונית להשתמש בהם בשבת - אתה גם יכול לתהות על זה, הרי ה' ציווה עלינו לנוח בשבת אז מה אנחנו עוקפים אותו? אז התשובה היא שבאמת הפתרון ההלכתי הזה הוא לא גורף ולא לכל אחד אלא רק במצבים שזה באמת הכרחי - כמו בתי חולים, כמו צבא...

 

ככה אני מאמין גם שההיתר ההלכתי של מכון צומת לגבי שמיטה - אני לא נחשפתי אליו, אני אומר מראש, אני אומר רק ממה שאני קורא אותך - אני מאמין שההיתר הזה נועד לא להיתר גורף וכוללני למחוק את מצוות שמיטה בכלל, ונועד במקרים כאלו ואחרים, או בגלל צרכים דחופים מאוד - כמו שימור החקלאות בארץ ישראל שזה דבר דחוף מאוד.

 

בקיצור, עם כמה שיש תהיות - צריך לזכור שלא מדובר בסתם אנשים שרוצים לעקור מצווה ממקומה, אלא הם מייצרים פתרונות כאשר המצב באמת מצריך את זה, והכל באישור הלכתי קפדני ביותר. אם אתה משתמש בפתרונות שלהם למים חמים בשבת, משתמש בצבא במקלדות שלהם, בבתי חולים במעליות השבת שלהם, והכל - אתה צריך להבין שכן, גם בתחום השמיטה אם עולה צורך דחוף כזה, בהתייעצות עם גדולי דור הם יכולים לפתח פתרונות שיהיו כשרים מבחינה הלכתית - וזה לאו דווקא "עקיפה" של ההלכה - אלא זה בדיוק פרצות שה' שם במחשבת מכוון מלכתחילה, כדי שבשעת הצורך יהי אפשר להשתמש בהם במקרים כאלו ואחרים. כלומר, לסיכום - ה' בעצמו דאג לכך שחכמים יוכלו למצוא הקלות במקרים כאלו ואחרים - הוא היה יכול לסגור כל פרצה ולא לאפשר כלום, וזה קטן על קודשא בריך הוא - אבל הוא ידע שצריך להשאיר פתח גם לחכמי ישראל על פי המצב בכל דור ודור, לעזור לעם ישראל לשרוד ולהתקיים. זה עובדה.

לא פקפקתי על הסמכות ההלכתיתשמואלג

התהיה הייתה יותר רעיונית.

לגבי הסיבה שתהיה זו כוונה רק לזה עניתי במקומות אחרים בשרשור.

 

רק לידיעה, לא כולם סומכים על המכשירים שלהם, גם אלה לציבור הרחב (גם פתרונות של מיחמים...)

והיתר מכירה?די"מ

אחד מהפרשנים (לא זוכר כרגע איזה) טוען ששמיטה נועדה בשביל לתנזר מאכילת ירוקת במשך שנה

היתר מכירה הוא בכלל אקסימורון מבחינה מחשבתיתחסדי הים
אתה מוכר קרקע בא"י לגוים, כדי לתגבר את הישוב שלך בא"י, כפי שהעיר בזה החזו"א ועוד.

מילא בזמן הרב זצ"ל עוד אפשר להגיד שאז התמודדו עם ישוב של יחידים, אז אפשר להבין שבשלב הזה, הם לא היו עסוקים בריבונות, והמכירה היא יותר פגם בריבונות.

אבל היום שאנחנו ריבונים על א"י, אותה מתיר בשביל ישוב וריבונות על הארץ, דבר שסותר לגמרי את הישוב והריבונות.
מה הקשר?די"מ

הוא אמר שקומבינה שיהיה אפשר לחרוש בשמיטה זה בעייתי,אז מה ההבדל בין זה להיתר מכירה?

 

(אני אישית בעזרת ה' מתכנן לא לאכול לא היתר מכירה ולא יבול מנכרים שנצאים בארץ ישראל,כי זה באמת "לא תחנם" זה ממש נותן להם אחיזה בקרקע,וכן אני מבין שזה אומר שאני פחות או יותר לא יאכל ירקות ופרות שנה הבאה)

מה עם אוצר בית דין?שיר ידידת

(שתאכל שנה הבאה כאילו...)

כנראה,די"מ

אבל אין כל כך הרבה. וחוץ מזה שאולי לא יהיה בכלל אוצר בית דין והיתר מכירה

היתר מכירה - תקנה של בדיעבד בזמן שזה לא היה מפותחמושיקו

החקלאות.

 

אגב אתה אומר שתאכל ירקות רק בהשגחת הרב לנדא? לו יש אוצר בית דין. או מהערבה?

 

העדה החרדית לוקחת מערבים ומהערבה

 

 

שנה הבאה אני יברר.די"מ

אבל אני בעז"ה לא יאכל יבול של נכרים שנמצאים בארץ ישראל ולא היתר מכירה.

 

(יבול נכרי בדעבד,אם אני נמצא אצל מישהו ולא אני קנו את זה בשבילי,אולי אני כן יאכל)

לקבוע תור לאורתופד בזמן או 40 דקות לפני הזמןרועישםטוב

אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?

אצל רופא מבוקש, מתי שלא תגיע תצטרך לחכותפ.א.

כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.

ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.

לפחות בכלליתמשה

לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.

בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.

לא יודע אם המערכת מזהה אותך עם התור בכניסה למרפאהארץ השוקולד

אם איחרת ביותר מרבע שעה

אבל מזהה אם הקדמתמשה

וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.

שווה להביא ספר\לעבוד בזמן שאתה מחכהפתית שלגאחרונה

מאשר לאחר מראש

עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר

המלצה למטריותרועישםטוב

מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.

סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם

כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)

זכורה לי פעם בשירות לאומיחושבת בקופסא

כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.

המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).

אל תתקמצנו על מטריות.

הכי טובות זה המטריות ההפוכותנפשי תערוגאחרונה

אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח

החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.

סודות בחוות?צמר-ארד

סתם מעלה פה נושא..

תגידו יש פה עוד מישהו

שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות

עם בעלי חיים וגילה סודות?

למשל עם כבשים..

איך החייה הזו מתפקדת

ומתנהגת כחלק מעדר

כל מיני תכניקות וטריקים?

תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר

כבר כמה שנים טובות

אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.

הכל נמצא בויקיפדיהרקאני

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

ממה להתפלא?רקאני

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר

איפה מחביאים את המפתחותעיונית

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

חחח גדולצמר-ארד

נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר

ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר

חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר

כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד

זה לא סודותנפשי תערוג

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אז אתה אומר...צמר-ארד

שצריך לשמור מהם דיסטנס?

שלא ייתפסו אומץ?

דיסטאנס ממי?נפשי תערוג

מהכבשים?

סודות.. חח...נתקה

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

וואללה מסכים איתך..נתקה

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

שמע צמר...נתקה

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כן חח עוד נראה..צמר-ארד

כולם פה חאפרים

פפפפחסום לשעבר

קשוט עצמך תחילה ירקרק

האמתצאצא

אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....

אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,

אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,

אז לאט לאט לומדים את הסודות

זה כל עדר והסוד שלו,

כל עדר ואיך שרועים אותו

אין נוסחה

עד שאתה הופך להיות חלק מעדר

נסיון זה תמיד טובצמר-ארד

אני חושב אבל

שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב

ואפשר לעשות יותר טוב

ככה גם בעבודה הזו

יכול להיות רועה שכל הזמן

ינסה ליצור "שליטה"

והוא לא טפס את הנקודה של

שליטה מתוך רוגע

ברורצאצא

זה בדיוק מה שבאתי לומר.

אתה לומד לשלוט בנחת

אתה לומד אותם

הם לומדות אותך

שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר

שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה

אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע

וואוו כמה תשובותצמר-ארד

עוד משונתקהאחרונה

שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...

אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות

לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע

ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..

בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל

והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל

כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר

בהצלחה

מבקשת עזרתכםנחלת

היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות

שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,

קשה לי לעצור את עצמי.

אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.

תודה רבה לכם!

לבנות - מותר.

אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

בהצלחהארץ השוקולד

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

לא ניתן לדעתנפשי תערוג

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

תודה רבה!נחלתאחרונה

מה עושיםפצל"פ

עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈

צא להליכה ולגינת כושרמשה

בטח, כשהכל רטוב מבולבלת מאדדדד

את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

זה נכוןמשה

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

פחותפצל"פ

זה נראה לי רק יגביר לי

למה דיכאוןזיויק

כמאמר השירפצל"פ

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק

תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר

הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1

בערב

משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה

אתם חיים את החלום?ניגון🌿

אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום

אז אפשר לומר שכן.

איך בדיוק?כְּקֶדֶם

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

מסכים חלקית.קעלעברימבאר

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

כרגע לא.קעלעברימבאר

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

אמןניגון🌿

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

את היעדניגון🌿

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

החלום = היעד?ט'

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

כן,טאבי

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

זה גם טוב(;ניגון🌿

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

ב"ה כןLavender

ב"ה כןהמקורית

כן, ב"ה 🙂אלישבע999

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

ואו כיף לשמועניגון🌿

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אגבניגון🌿

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

בגדול כןזיויק

שואף ליותר בע"ה

הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

זה נכוןמשה

סדר הבחירות:קעלעברימבאר

שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"

שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.

מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :

אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.

נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.

והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.

בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.

וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.

היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.

והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.

בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.

משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.

אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!

אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!

טרף בקלפי ושלשל מעטפה.

ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.

אמת מה נהדר היה בוחר גדול.

אשרי העם שככה לו.

חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

ברור שזה השניארץ השוקולד

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר

עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?

אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.

ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס

אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיעארץ השוקולד

ב. איך 1,050 שנה?

תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.

מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)

מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.

אנחנו בשנה ה79 למדינה.

סך הכל 630 שנה.

העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר

אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.

צדקיהו מלך בממלכה יהודית

תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד

והיא לא עצמאות.

כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.

הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר

ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.

מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".

ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.

ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.

ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"

א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד

ב. על מגילת תענית שמעת?

היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.

ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.

ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?

ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ה' בכסלו תשפ"ז 13:16

ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)

ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"

ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".

א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים

אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד

ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים

ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.

איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר

א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון

ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.

מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.

מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.

מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.

לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה

ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.

בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)

חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד

בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון

חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר

הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.

אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד

מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,

ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?

אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר

מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.

אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).

כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.

ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.

איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים

אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד

לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה

אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר

על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.

כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.

בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.

העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם

אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה

ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.

חוץ מזה שכחתי לומר תודה קעלעברימבאר

האם קרה למי מכם שהמזוודה לא הגיעה ליעדנחלת

בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?

כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה

לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם

לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....

בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו

כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם

כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות

רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה

ומתוסכלת.

דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם

אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....

זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי

אבל משהו, משהו....בכל זאת.

היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.

לחברת התעופה יש מדיניות אחריותנעמי28

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

איבודי מזוודות היא תופעה מאוד נפוצה - עניין של יוםפ.א.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

אמי ע"ה היתה תמיד אומרת שמה שזול זה יקר....נחלת

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אני מבין שלא שלחת אותה כבר ממש בהתחלה לבטן המטוספ.א.

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

נכון. זו כנראה הבעיה.נחלת

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

מצד אחד אין לסמוך על הנס, וחובת ההשתדלותפ.א.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

תודה אבל לא קיבלתי שום אישור או קבלה כששלחתי אתנחלת

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

ברור שלא קיבלת. הבעיה שגם אין לך תיעוד של תלונהפ.א.

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

כל כך מפורט. תודה רבה!נחלת

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

נמצא!!נחלת

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

ובא לציון גואל! הגומל לחסדים טובות! בשעה טובה!פ.א.

תודה רבה על העדכון המשמח

ברור. שכל האבידות מכל הסוגים - תימצאנה!נחלת

מבאס ממש לשמוע 😟פשוט אני..

תודה רבה. שאלו יהיו כפרות העוונות שלי ושל כולנו.נחלת

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

סוריקטה?יעל מהדרוםאחרונה