שלום לכולם, אשמח לשמוע את חוות דעתכם. ילדה בת 3 שבסעודת שבת מחכה רק לממתק שמגיע בסוף הסעודה, רואה קולה במקרר ולא מסוגלת לשתות כלום חוץ מהקולה שראתה. אוהבת רק גילה בטעם תות ולא גילה רגילה. יש לציין שהטעם שלה עשיר במיוחד, היא אוהבת גם דגי סלומון מעושנים, גבינות משובחות וכו'. איך הייתם מרגיעים אותה מכל הממתקים והסוכרים למיניהם.
אשמח לשמוע דעתכם.
איך מרגיעים? זה קשה מאוד אולי בלתי אפשרי בגיל הזה.
מה עושים?
א. הכי פשוט- שלא יהיה בבית ואז היא לא תראה הרבה מתוקים וגם אם היא תבקש, אם אין- אז אין.
נכון שאי אפשר בכלל, אבל מה שכתבת- קולה ומעדני חלב זה לא ממש הכרחי לתזונה...
אני לפני שנתיים הפסקתי לקנות תרכיז (טבעי ככל שיהיה) וזהו, שותים מים ומבסוטים, כי אין אופציה אחרת. אז בשבת מדי פעם קונים מיץ- אבל גם זה בהגבלה, רק אחרי הסעודה וכד'.
ב. ליצור ולהציע חלופות מתוקות בריאות יותר- עוגיות תוצרת בית מקמח מלא, קוואקר, טחינה וכד'. ואז אמנם זה מתוק אבל על הדרך הילדה גם מרוויחה ערכים תזונתיים אחרים.
עוד אפשרות למתוקים בריאים- פירות, פירות, פירות!! במיוחד עכשיו בקיץ- אפרסקים, אבטיח, מלון, ענבים- אין כמו זה. גם תמרים זה "ממתק מהטבע".
ג. פשוט ליצור גבולות. אני, למשל, מרשה "שלוק" אחד ביום. וזהו. יתחננו ויפצירו- לא יעזור. אפשר תמר, אפשר תפוח, שלוק לא.
ברגע שיש גבולות ברורים וחזקים שאף פעם לא נופלים- זה עושה שתי פעולות: א. הילדה יודעת שאין לה מה להתווכח. ב. זה מאפשר לה, בגיל מבוגר יותר להציב לעצמה את הגבולות האלה. כך נראה לי בכל מקרה.
ולמצוא תחליפים בריאים- תמרים
תראי, גם לי יש בת כזאת.
והייתה תקופה שהוצאתי מהבית את כל המתוקים.
כתוצאה מכך הילדה הייתה מבקשת ממתקים אצל השכנים, ושהייתה מוזמנת ליום הולדת הייתה מתנפלת על הממתקים כמו איזה ילדה מסכנה.
לכן החלטתי להחזיר את המתוקים אבל במינון נכון. אני לא נלחמת בצורך למתיקות. כי אני יודעת מה זה תאווה למתוק...
וכמו כן אני משתדלת שאלו יהיו דברים פחות מזיקים.
למשל- מסטיקים ללא סוכר, שוקולד, שלוקים ללא צבעי מאכל וכו.
(אני לא מכניסה הביתה סוכריות או חמצוצים לסוגיהם.)
ואני בהחלט מרשה ממתקים אבל במינון מסויים שנראה לי נכון. שלוקים אני מרשה כמעט ללא הגבלה (אני קונה את הקטנים..) . אני גם לא חושבת שיש בעיה ב2 קוביות שוקולד בסוף האוכל.
אגב, הילדה כבר בת 13...ועדיין אוהבת מתוק...
אז מה?
אצלנו אין בכלל ממתקים ולא שתיה מתוקה ומזל שהילדה גם לא מתענינת במתוק,נותנים הרבה ירקות,פירות,קיטניות
שכבר התרגלה למתוקים איך להוריד את זה ממנה ב"זבנג וגמרנו" או במינון. או תחליף למתוקים בריאים וכו'.
בודאי שאין למנוע ממנו,אחרי שראיתי כמה ממתקים דוחפים להם בגן אז היה לי ברור שעם הילדים שלי אשתדל כמה שיותר לדחות את זה ובאמת עדין אין לי מושג מה אעשה כשתגיע לגן
לדעתי- גם להוריד באופן כללי, וגם מה שנותנים- שיהיה יחסית בריא.
את גם יכולה לדבר איתה על זה, לומר שזה לא טוב לך לאכול כך וכך, "אני רוצה שתהיי בריאה וחזקה, וכד'.
א. לא לקנות הרבה דברים מתוקים. כן לקנות קצת, אבל במידה.
כמו כן, לשים במקומות פחות גלויים, שיהיה פחות מפתה.
ב. להסביר לה כמה חשוב לאכול אוכל בריא שנותן לגוף כוח, שעוזר לעצמות להיות חזקות וכו', וגם להסביר שאוכל מתוק לא כ"כ טוב לגוף.
ג. לתת מתוק, אבל במינון שאת מחליטה.
עם בנותיי, לפעמים אני לא נותנת להן שום דבר מתוק אם הן לא אכלו מספיק מהארוחה, כי אני לא רוצה שהן ידלגו על הארוחה ויאכלו רק את המתוק. פעם ב... זה לא נורא, אבל כהרגל זה לא טוב.
בסופו של דבר, היא לא תרעיב ותצמיא את עצמה 
. היא תאכל דברים אחרים ותלמד לשתות מים.
בהצלחה.
כשאח שלי היה קטן הוא ל אכל כלום חוץ מ"פתיתים"(של אסם)
אז יום אחד ההורים שלי החליטו להפסיק לקנות פתיתים
אחרי חצי שנה בערך אמא שלי החזירה אותו מהגן ואמרה לו שהיא הכינה לו פתיתים והתשובה שחו הייתה :" אמא מה זה?!"
וכמה שאוכלים יותר, רוצים עוד.
לכן עדיף שפשוט לא יהיה בבית.
שתיה- להתרגל לשתות רק מים, לנו הייתה תקופה שהחזקתי תרכיז תפוחים טיבעי שיהיה רק לשבת, ואז ראיתי שאחרי שבת ממש קשה לכולם לחזור לשתות מים, לכן הפסקתי לקנות. (גם לא מחזיקה שוקו וכדו') שותים רק מים ובחורף תה צמחים אם רוצים. בקיץ לפעמים מכינים לימונדה לארוחה- זה מספיק עבודה כדי שלא יכינו את זה כל רגע.
ממתקים- הילדים מקבלים המון ממתקים מחוץ לבית. ימי הולדת, קבלת שבת, פעולה בסניף וכו' אי אפשר לשלוט בזה, אבל בבית אפשר.
אני קונה רק לפני שבת ממתקים לשבת, כל ילד מקבל במהלך השבת קערית קטנה עם ממתקים לכבוד שבת וכן ממתק למי שלומד תורה, בשאר השבוע אין כמעט ממתקים. מחזיקה רק בסקוויטים/עוגיות פשוטות ומסטיקים ללא סוכר.(לא מומלץ לילדה בת 3) וכן דברים מלוחים כמו קרקרים ובייגלה.
גם עודף פירות זה לא בריא, ההמלצה בד"כ זה עד 3 ביום.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
