את האמת... אני לא באמת מבינה בכל העניינים של הכתיבה ואיך כותבים, אני אחת שפושט כותבת את מה שיש לה להגיד. אני ממש אשמח אם יש במקרה הערות של תיקון באיך שזה כתוב אני אשמח לשמוע ולהבין בזה מעט יותר.
תודה
אם הוא היה לוקח אותי, מעמיד אותי לידו והיה אומר לי: היום, ליום אחד אני נותן לך את האפשרות לעשות מציאות שונה, מציאות שאת רוצה שתיווצר ולאחר מכן הכל אחורה חוזר. אך התובנות, המסקנות שיבצרו מאותה חוויה ישארו טבועות בתוך אותה נשמה.
הייתי מסתכלת מגבוה, שולחת יד קדימה ולוקחת אחת ממקום אחד ושני ממקום שונה ומערבבת ולהפך גורמת.
זה שראה רק ים וחול, לפתע רואה גם ירוק עם הכחול- דשא, פרחים ועצים שפירות יפיפיים עליהם צומחים.
זו שציירה רק עולם במכחול, לפתע יושבת, מסתכלת ומקווה שלצייר עולם רק הייתה יכולה.
ואלו שתמיד במלחמות מנצחים, תמיד מוגנים, מרגישים בטוחים- הייתי נותנת להם הזדמנות להרגיש איך זה להיות מפסידים.
הכל מהכל הייתי הופכת, את הסדר הייתי מסובבת ואז הייתי צופה ומחכה לרגע שבו המציאות תשתנה בחזרה- לראות אם איזה מסקנות כל אחד יחזור, לראות האם זה בכלל יוכל לטבע האנושי לעזור.
